אחד הנושאים המרתקים בעשורים האחרונים בכלכלה הוא הניהול של בועת האשראי. בועת החוב התחילה אי שם בשנות ה-80 לאחר הורדת מגבלות בשוקי האג"ח ומאז רק מתנפחת עוד ועוד. לצד צדדים חיובים רבים שהביא האשראי הזול, כמו ההתפתחות הטכנולוגית האדירה בעשורים האחרונים, חוסר האיזון מוביל למשברים רבים. למעשה, כל המשברים ב-35 השנים האחרונות קשורים לחוב שצמח עד לנקודה שלא היה ניתן להחזירו ולבסוף הביא לשמיטת החוב, גם התגובה של הבנקים המרכזיים הייתה זהה- הקלה על תנאי האשראי, דבר שמאפשר גלגול חוב קדימה . ובכן, מצב מעניין מתפתח בשוק האמריקני, מצב שלבסוף יחייב את הבנקים המרכזיים לעבור לשלב הבא בניסוי הכלכלי- "הליקופטר כסף לאזרחים", אחרת המצב יביא לקריסה של הסקטור הפרטי.
על מנת להבין את בועת האשראי צריך להבין מהי צמיחה מבוססת חוב: כל תהליך ההתפתחות הכלכלית בעשורים בנוי על לקיחת אשראי מצד הפרטים במשק. הממשלות לוקחות חובות על מנת להשקיע בשירותים לאזרחים, חברות מגייסות חוב על מנת להתפתח, והפרטים לוקחים הלוואות לרכישת נכסים. הסיסמא השולטת היא "חיים עכשיו על חשבון העתיד". כיוון מחשבה זה הביא לזינוק חסר תקדים בכמות החוב הכוללת, שימו לב לגרף הבא: ע"פ הבנק להסדרים בינלאומיים (סימול:BIS), היקף החובות בכלכלות המפותחות זינק ליחס של 390% מהתוצר הגולמי של אותן מדינות בשנת 2016.
— The Big Shorts trade (@amital13) 17 בספטמבר 2017
הבעיה בחובות היא שצריך להחזיר אותם, וזה מגיע לנקודת רתיחה חדשה אצל הצרכן האמריקני. תהליך מעניין במיוחד קורה בשוק: חל זינוק חד בהחזר החודשי על ההלוואות הצרכנים האמריקנים, ההחזר החודשי מגיע שוב לפיק של 2007. אך ההבדל היחידי הוא שהפעם הריבית האפקטיבית בשוק נמוכה בהרבה מהריבית ב-2007, מה שאומר שהפד' מוגבל מאוד בכלים כעת. הגרף הבא מציג את התמונה בבהירות: העקומה הכחולה- ההחזר החודשי של הפרטים במשק מסך ההכנסה, והעקומה האדומה היא הריבית במשק. מעניין לראות גם איך הפד' טיפל בעבר בזינוק בהחזר החודשי.
Low interest rates do not help deleveraging, they encourage indebtedness @amital13 pic.twitter.com/4CmeRu71JN
— Daniel Lacalle (@dlacalle_IA) 16 בספטמבר 2017
כאשר ההחזר החודשי על הלוואת עולה, נשאר פחות ופחות כסף בהכנסה הפנויה שמיועדת לצריכה. ההיגיון אומר שאם יש פחות כסף לצריכה נראה צניחה במכירות הקמעונאיות בארה"ב. ובכן, זה בדיוק מה שקורה מתחילת השנה: בשישי האחרון התפרסם נתון המכירות הקמעונאיות לחודש אוגוסט והיה חלש במיוחד, ואם חשבתם שזה נתון חד פעמי אז הסתכלות על המגמה מתחילת 2017 מראה מגמה ברורה.
helicopter money? pic.twitter.com/9Zqatt4Rl2
— The Big Shorts trade (@amital13) 17 בספטמבר 2017
תעודת הסל העוקבת אחר סקטור הקמעונאות (סימול:XRT) כמובן שמושפעת ומציגה ביצועי חסר משמעותיים מול המדדים המרכזיים.
צריך כמובן להבין שהטיפול בחוב פרטי שונה לחלוטין מחוב ממשלתי. בשנים האחרונות מצאו הבנקים המרכזיים שיטה להגן על המדינות מפני פשיטת רגל: קנייה של החוב בהיקפים אדירים מאז 2008 צמחו המאזנים של הבנקים המרכזיים בכ-12 טריליון דולר, רק ב-2017 בלבד הזרימו הבנקים 2 טריליון דולר לשווקים. בחוב הפרטי אין אפשרות מעשית לתמוך בחוב, וכרגע הסקטור הפרטי בבעיה חמורה. אחד הנושאים המרכזיים שעולה בשנה האחרונה הוא רפורמת המיסים שאולי תצליח להקל במעט על נטל של הסקטור הפרטי, הממשל צפוי להציג את הרפורמה בחודש הקרוב, אך גם אם יעבור מדובר בטיפול קוסמטי בלבד: הוא יגדיל עוד יותר את החוב הריבוני של ארצות הברית, ובגלל התכונה של "ריבית דה ריבית" של החוב לא יעבור זמן רב עד שהבעיה תצוץ מחדש.
- כל הכותרות
רעיון נועז יותר הוא "הליקופטר כסף". בשנת 1969 שאל הכלכלן היהודי־אמריקאי זוכה פרס נובל, מילטון פרידמן, מה יקרה אם פתאום ירחף הליקופטר מעל העיר ויפזר למטה שטרות של 1,000 דולר. השאלה התיאורטית הזו הועלתה בסך הכל כחלק מדיון במודל שמקשר בין כמות הכסף במשק לצריכה ואינפלציה. מה שהתחיל כגילוי של סקרנות אינטלקטואלית, עשוי להפוך בקרוב למדיניות רשמית של חלק מהבנקים המרכזיים הגדולים בעולם, וכפי שראיתם המתמטיקה הפשוטה מראה שהאלטרנטיבה היא קריסה של הסקטור הפרטי נוכח תשלום החובות. ההבדל העיקרי בין תוכנית הרכישה שהבנקים המרכזיים שמתבצעת בשנים האחרונות (QE) לבין "הליקופטר כסף" בגרסה המלאה הוא שבגרסה המלאה גם האזרחים מקבלים כסף "בחינם" מהמדינה, כך שיכולו לעלות את הצריכה הפרטית. בקיץ 2016 הוצע ליפן להעניק לכל תושב 95 דולר מידי חודש על ידי המדינה בתקווה שזה יעודד את הצריכה הפרטית. התוכנית נגנזה לאור התרוממות האינפלציה מיד לאחר בחירתו של טראמפ.
אם למדנו משהו בשנים האחרונות, זה שדברים שנשמעים מטורפים בהתחלה הופכים למציאות בהמשך הדרך. השבוע הפד' אמור להודיע לראשונה כי הוא מתחיל בתהליך של צמצום המאזן שטפח בשנות המשבר, המשמעות של צעד זה היא עוד הכבדה על הסקטור הפרטי, או במילים פשוטות הפד' בוחר להתעלם מהנושא כרגע. יהיה מעניין מאוד לראות איך הנושא יתפתח.
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
-
10.האינפלציה בסוף תחזור ותציל את כולם (ל"ת)דודו 24/09/2017 08:33הגב לתגובה זו0 0סגור
-
9.אנחנו בשלבים האחרונים של השוק השוורי (ל"ת)חושם 20/09/2017 21:15הגב לתגובה זו0 1סגור
-
8.זו שחיקה של ערך הכסף.... 19/09/2017 08:19הגב לתגובה זו2 0לכסף אין ערך כתוצאה מהמדיניות הזו ובסוף תתפרץ אינפלציה אדירה.סגור
-
7.מה שיקרה הוא העלאת שכר הדירה בסכום המתנהאיך למנוע מעלאת מחים 19/09/2017 06:20הגב לתגובה זו0 1איך מונעים העלאת מחירים . שהמדינה נתנה לרוכשי דירה את " מענק ירושלים" הקבלנים העלו את מחירי הדירות בדיוק באותו הסכום כך שהמענק בפועל לא הועיל לרוכשים. אך מונעים תהליכים כאלו???סגור
-
6.עמית טלעמי 19/09/2017 00:35הגב לתגובה זו0 1בין הכתבים הכלכליים היחידים שמנסה לנתח את הכיוון שאליו הכלכלה הולכת. מאוד מענייןסגור
- טען עוד
-
5.כתבה מעולהעמי 19/09/2017 00:03הגב לתגובה זו0 0צריך יותר כתבות כאלה. הבעיה היא גלובלית, וגם מקומית. בישראל בועת האשראי על ספק פיצוץ. הריבית אפסית וההתמודדות של בנק ישראל עם משבר אשראי מובלת ביותר.סגור
-
4.חושך על פני תהוםיוסי ישראל 18/09/2017 21:53הגב לתגובה זו10 2הבנקים המרכזיים יוצרים יש מאין מדפיסים ומדפיסים יכולת השמורה רק לבורא עולם הסוף יהיה איום ונורא תוהו ובוהו וחושך על פני תהוםסגור
-
3.אם אפשר ,שטר של הרצל עם חתימה של בן גוריון ? אשמח מאד (ל"ת)משוגעים הביתה 18/09/2017 21:39הגב לתגובה זו1 0סגור
-
2.לא משכנע, הצריכה הקמעונאית זהה ל 2016ניר 18/09/2017 21:23הגב לתגובה זו1 1מעניין, אבל את השינוי בצריכה הקמעונאית צריך להשוות לאותו חודש בשנה לפני ולא למהלך השנה הנוכחית: כשמשווים את חודשי ספטמבר 2016 ו 2017, אז רואים שאין שינוי בצריכה, לכן אנשים עדיין לא מתקשים להחזיר את החוב, לא הוצג פה שום נתון שמצביע על כך שהמשק על סף קריסהסגור
-
1.נראה לי שהליקופטר כזה דרוש בארץ לאחר העליה התלולה במחירהנדלן (ל"ת)אחד העם 18/09/2017 19:48הגב לתגובה זו7 0סגור
