השופט כבוב זיכה את חנה רדו מעבירת "שימוש במידע פנים" - למה?

שופט המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בת"א, חאלד כבוב, זיכה את סגנית יו"ר קבוצת הפרסום מקאן תל אביב ומנהלת העסקים הראשית של הקבוצה, חנה רדו, לאחר שהודתה בשימוש במידע פנים (במניות קומפיוג'ן). כבוב הטיל עליה 250 שעות לטובת הציבור. ההחלטה של כבוב שלא להרשיע את רדו בפלילים נבעה כתוצאה מ"הנסיבות המיוחדות של המקרה".
כבוב דווקא ידוע בידו הקשה מול עבירות בשוק ההון. הוא היה הראשון שהעלה את סף הענישה בעבירות שוק הון ובמיוחד עבירות של מידע פנים.
בתחילת 2014 השופט כבוב, ברף חדש של ענישה על עבירות של שימוש במידע פנים, הטיל על היחצ"ן צביקה רבין, שהורשע בכ-40 עבירות של שימוש במידע פנים, את העונש החמור ביותר שניתן אי פעם - 30 חודשי מאסר בפועל ( בהמשך קוצר העונש ב-8 חודשים).
עד הענישה של רבין רף הענישה היה 10 חודשי מאסר, וגם עונש זה הוטל על ידי כבוב, שהיה למעשה הראשון להטיל עונשי מאסר על עבירות כאלו. כבוב שלח ב-2012 , את סמנכ"ל השיווק של חברת אלספק, אפרים קדץ שסחר במניית החברה, לפי מידע פנים, לכלא (ל-10 חודשים), ובכלל כבוב היה חוד החנית של בית המשפט בכל הקשור לענישה בתחום ניירות ערך בפרט ועבירות כלכליות בכלל.

הפעם, כבוב בחר אחרת."עבירת שימוש במידע פנים הינה עבירה חמורה" מדגיש כבוב בפק דינו בעניין רדו, "לא בנקל בית המשפט יקבל טענה שהאינטרס הציבורי שנפגע בביצוע עבירה כזו ייסוג מפני ערכים של שיקום הנאשם או פגיעה בלתי מידתית בה. במקרה שבפני הגעתי למסקנה שהאיזון הראוי בין האינטרס האישי של הנאשמת לבין האינטרס הציבורי לאכיפה מלאה של הדין, מצדיק הימנעות מהרשעת הנאשמת".

על  הסיבות שהובילו אותו להחלטה כתב כבוב: "נסיבותיה האישיות חריגות ויוצאות דופן של הנאשמת שבפני. פועלה החברתי, תרומתה לחיזוק הפריפריה במדינת ישראל, התגייסותה המוחלטת לטובת אינטרסים חברתיים".

"הנסיבות המיוחדות של האירוע. הנאשמת אינה אשת פנים, אינה פעילה בשוק ההון, לא יזמה את פעילות המסחר, היה זה אחיה (שקושרים אותם יחסים מורכבים) שהפציר בה לרכוש את הנייר ולאחר מכן למכור אותו".

"חוות הדעת הפסיכולוגית שהוגשה בענייניה, האבחון הפסיכו-דיאגנוסטי והמלצת שירותי המבחן, כולם ממליצים על המשך הליך טיפולי שיקומי בו החלה הנאשמת עוד לפני הסתבכותה בהליך זה, הליך שהואץ דווקא לאחר מכן. ההליך הטיפולי-שיקומי הינו בעל חשיבות ליכולת הנאשמת להמשיך בעבודתה (מפני סכנת פיטורים) וגם להמשך המיזמים החברתיים בהם החלה".

"האופן שבו הסתיים ההליך לגבי מעורבים אחרים בפרשה. אחיה הורשע ודינו נגזר. אין חולק על העבודה שאחיה היה הגורם שקיבל את מידע הפנים מאישתו, ידע שהיה מנוע משימוש בו, על כן פנה לנאשמת ולאחרים. גם לערך 'הנראות' יש לתת משקל. כאשר אחר (איתן רבי שבענייניו התיק הסתיים בהליך מינהלי), שהודה בביצוע אותה עבירה שחומרתה עולה על זו בה הודתה הנאשמת, והפיק רווחים גבוהים יותר, לא הורשע בדין, אלא ננקט נגדו הליך אכיפה מינהלי והוטל קנס כספי בלבד (אף שהוחלט על הליך זה מנימוק של חוסר ראייתי)".

בשורה התחתונה, מדובר כאן על פי השופט בעסקה אחת של קניית מניות על ידי מישהי שלא מכירה ולא מבינה את שוק ההון, אלא עשתה זאת כמען שליחות של אחיה. היא הרוויחה מהעסקה כמה עשרות אלפי שקלים בודדים; היא לא היתה מודעת לגודל העבירה, אך הודתה בה בהמשך. היא לא הטיפוס של "עבריין ניירות ערך", והיא בהליך שיקומי. יש הבדל גדול בינה ובין אדם שעושה עשרות פעולות של עבירות בניירות ערך ושימוש במידע פנים. ועל רקע זה בחר השופט בעונש קל. אבל אין מכאן להסיק כמובן שהענישה בעבר לא היתה מתאימה (עם רף גבוה מדי) פשוט - כל מקרה לגופו.