נדין טרכטנברג על יתרות המט"ח - "כרית ביטחון בשעת חירום"
המשנה לנגידה, ד"ר נדין בודו-טרכטנברג, אמרה אתמול בכנס השנתי לגופים מוסדיים באילת, כי יתרות המט"ח המנוהלות בבנק ישראל משמשות כ"כרית ביטחון" למשק בשעת חירום, צפויות להפחית את נזקו של משבר כלכלי אפשרי ומפחיתות את ההסתברות לכך שמשבר כזה יפרוץ. בנוסף, הן מורידות את פרמיית הסיכון של מדינת ישראל ומשפיעות לחיוב על דירוג האשראי שלה.
הדולר עולה 0.2% ל-3.49 שקלים, האירו מאבד 0.3% ל-4.1 שקלים.
המשנה לנגידה תיארה את האופן שבו נקבעת הרמה הנאותה של יתרות המט"ח כאשר לפי החוק, הוועדה המוניטרית, באישור שר האוצר, רשאית לשנות את העקרונות שעל פיהם קובעת הנגידה את הרמה הרצויה של היתרות לטווח ארוך. העקרונות מתבססים על גישה משולבת המביאה בחשבון את הסטנדרטים הבינלאומיים ואת אומדן השימושים האפשריים של היתרות, תוך התייחסות למצבה המיוחד של ישראל. העקרונות גובשו במהלך השנים, ומסמך העקרונות אושר ב-2012. ב-2015 עדכנה הנגידה את הרמה הנאותה לטווח של 70-110 מיליארד דולר. בנוסף, לבנק ישראל יש סמכות לרכוש או למכור מט"ח, כאחד הכלים בארגז הכלים של המדיניות המוניטרית.
החל משנת 2010 חל גידול ביתרות המט"ח מרמה של 60 מיליארד דולר עד 111 מיליארד דולר בסוף חודש אוקטובר 2017. כאשר יחס היתרות לתוצר נותר יציב, ובשנים האחרונות עלה באופן מתון בלבד. בהשוואה בינלאומית, ניתן לראות כי במשקים קטנים ופתוחים שהנם ברי השוואה לישראל חל גידול ביתרות המט"ח בשנים האחרונות, ובחלקן אף חל גידול חד ביתרות ביחס לתוצר.
בהמשך ההרצאה התייחסה המשנה לנגידה לאופן ניהול יתרות המט"ח כאשר שלוש המטרות העיקריות הן: שימור כוח הקניה, שמירה על נזילות גבוהה והשגת תשואה נאותה שתכסה את עלות המימון. לצורך כך, בנק ישראל מפזר את ההשקעות בין מדינות שונות וסוגי נכסים שונים תוך שמירה על רמת הסיכון שנקבעה על ידי הוועדה המוניטרית. הגידול בהיקף יתרות המט"ח והירידה בתשואות בעולם הובילו לפיזורן על מגוון נכסים (שקף 10). בנוסף, מגמת פיזור סוג הנכסים מקיפה בנקים מרכזיים בעולם (שקף 20). מאז ההחלטה לרכוש מניות במסגרת ניהול יתרות המט"ח תרומתן לתשואת התיק הייתה חיובית. (שקף 22).
לסיכום, מדיניות ניהול היתרות בבנק ישראל איננה דומה למדיניות של תיק השקעות אחר, בשל המאפיינים המיוחדים של יתרות המט"ח והמטרה שהן נועדו לשרת. הגידול בתיק היתרות אפשר לוותר על מידה מסוימת של נזילות ולהגדיל את משקל נכסי הסיכון בתיק. תהליך זה בוצע בהדרגה ובזהירות, וזיכה את בנק ישראל בפרס "Reserve Manager of the Year 2017" של המגזין Central Banking. כתוצאה מהשינוי בהרכב התיק, בשנים האחרונות התשואה על היתרות גבוהה מתשלומי הריבית של בנק ישראל.
- 11.לאה כ 18/12/2017 20:55הגב לתגובה זומי צריך נייר טואלט? רק זהב. ישראל לקראת אסון אין זהב.
- 10.הנצ 14/12/2017 12:20הגב לתגובה זולגברת אין הבנה בסיסית בכלכלה !!! הטיפש הפנסיונר שהועזב לאמריקה מינה כפילה שתכה על הטעויות שלו והיא בלתית ברירה המשיכה בשטויות שהוא החל !!! ישראל מפסידה כל שנה מילארדי ש"ח מאז !!! גיסו בריביות גבוהות ומשקיעים בריביות נמוכות !!! כאשר הנפט היה 30 דולר לא חשבו שאולי ירכשו מראש את הדלקים לשנה מראש !!! והנה כפילה נוספת של הנגידה מדברת שטויות !! די תחליפו את הקלטת ותלכו הביתה ותתפטרו את וכל ההנהלה של בנק ישראל !!! תנו לדור הצעיר לנהל את הקופה !!! י
- 9.רון 11/12/2017 12:49הגב לתגובה זואני בטוח שאם היו רווחים הם היו מופיעים בשורה הראשונה של ה "נאום".
- קלעת בול לטיפשול של הפנסיונר והכפילה ועכשיו כפילה חדשה (ל"ת)הנצ 14/12/2017 12:21הגב לתגובה זו
- 8.עידו 07/12/2017 22:28הגב לתגובה זופרטי והוא מכניס את המדינה לגרעון כי הוא מרוויח מזה .
- 7.גד 06/12/2017 15:13הגב לתגובה זובנק ישראל מאפשר לשקל להתחזק במשך תקופה ארוכה . הדקל לא שווה את הנייר שעליו הוא מודפס . כרית ביטחון .... שקל מופקע ללא בסיס כלכלי זה מה שייגרות לכלכת ישראל לקרוס שער דולר שהיה צריך להיות 3.9 ולא לירידה של 12 אחוז בשנה
- 6.ארז 05/12/2017 10:05הגב לתגובה זוכמה המדינה כבר הפסידה מהטמטום הזה?
- 5.דני 04/12/2017 10:49הגב לתגובה זושוכחת לציין שהדולרים האלו ניקנו בהלוואות וצריך להחזירן..ומה עם תשלומי הריבית? ומה עם ניפוח בועת הנדלן והאשראי וחיסול דור שלם של צעירים וקשישים? יותר גרועה מהבעל שלה
- הדולרים נקנו עי הדפסה של שקלים ולא הלוואות (ל"ת)אורי 09/12/2017 23:15הגב לתגובה זו
- העובדות 11/12/2017 12:47המטח נקנה ע"י הנפקת מקמ שזו הלוואה שנותנים המשקיעים לבנק ישראל, והבנק מגלגל את ההלוואה הזאת בכל שנה מחדש. הבנק מופסד כ-55 מיליארד ש"ח על היתרות - כסף שיכל ללכת לבטחון, לדיור, לתשתיות.
- 4.י 04/12/2017 10:30הגב לתגובה זוקנית הדולרים על ידי מדינת ישראל היא סובסידיה לחברות ההי טק הבין לאומיות ולטיקונים על חשבון הציבור. חברות הי טק מקומיות לא מסוגלות להתחרות על כח אדם בגלל שגוגל אמזון וכן הלאה מוכנות לשלם 230000 דולר בשנה עלות עובד. רק דולר נמוך שומר עלינו מעלית מחירים וכל עליה של הדולר פרושה אינפלציה
- 3.קשקוש מקושקש 04/12/2017 09:58הגב לתגובה זוסוף סוף יש כסף למדינה ולא משתמשים פה לטובת האזרחים, חייבים לפרוט חלק מהכסף מיידית !!!
- 2.יאלה יאלה.. 04/12/2017 09:48הגב לתגובה זוכנראה שמשפחת טרכטנברג וכלכלה לא הולכים ביחד... הר המט"ח עולה לנו ים כסף!!
- 1.שט 04/12/2017 09:37הגב לתגובה זושל כסף לשעת חירום. חוץ מזה שארצות הברית יכולה להלוות לנו בשעת חירום.