מעולם לא נצפה כאן מסחר כה ברוטלי בשקל

אזלת יד מסוכנת, אדישות, התעלמות, חוסר הבנה, התעלמות, כניעה ללא תנאי? קשה לברור את המילים לנוכח התנהלותו של בנק ישראל בשוק המט"ח, בעיקר בעת האחרונה. אני לא זוכר מתי בפעם האחרונה ניסו הספקולנטים לחזק את השקל ביותר משתי אגורות באמצע הלילה.

ביום חמישי האחרון, חג פורים להזכירכם, החל גל מניפולטיבי במחזורים נמוכים בשעה שבע בערב, גל שנמשך ללא הפרעה ושיאו בשעה 01:30 לפנות בוקר. תוך כמה שעות התחזק השקל לעומת הדולר מרמה של 3.49 לרמה של 3.44 שקל לדולר. התאוששות קלה ביום שישי לא החזיקה מעמד(להזכירכם חג בירושלים ואין שער יציג) ובחסות המחזורים האפסיים שב השקל להיסחר סביב 3.44  ואחר הצהרים אף נמוך מכך. היכן בנק ישראל שהבטיח לנו שהוא פעיל גם בימי חופש ובשישי ? שאלה מצוינת.

בדיון הדחוף האחרון שנערך בוועדת הכספים בכנסת בחודש ינואר ובו תקפו חברי הוועדה את נציגי הבנק שאינם עושים מספיק על מנת להתמודד עם הספקולציה הבוטה בשוק אחרי שנמנעו מלהתערב כמעט חצי שנה, הבטיח נציג הבנק -"חכו ותראו כמה התערבנו בינואר". זאת לאחר שהסביר לחברי הוועדה שהבנק מזהה פעילות חריגה, מנטר אותה ומתמודד כנגדה באמצעים חדשים. כבר אז טענתי כי משהו כאן מסריח. חיכינו בסבלנות על מנת לגלות בתדהמה כי הבנק אכן רכש 1.8 מיליארד דולר במהלך ינואר, התערבות שיא שלא נצפתה כדוגמתה למעלה משלוש שנים. אז מדוע התדהמה ? מהסיבה הפשוטה שבסוף ינואר חזר הדולר לרמת 3.40 ואפקט ההתערבות התמוסס תוך ימים.

חודש פברואר החל ומהר מאד נוצרה התחושה כי בנק ישראל אכן למד לקח מאירועי ינואר והחל ליישם טכניקות חדשות. תוך שבועיים נחלש השקל ב-4% לעומת סל המטבעות. הדולר הגיע ל 3.54 וזאת למרות היחלשותו בעולם. האירו הגיע ל 4.42 והליש"ט נשקה ל 5.00 .אין ספק כי בנק ישראל הפתיע את מרבית הפעילים בשוק וכצפוי המודלים זיהו את השינוי והצטרפו למגמה.

אולם, כמו פעמים רבות בעבר, כך גם הפעם הוכיחו אנשי בנק ישראל האחראים על ההתמודדות כי לא למדו דבר. עקשנותם לשבת רגל על רגל באמצע המהלך היא תמוהה ביותר. אולי חשבו שהשוק יפנים ויירגע, אולי קיוו בפעם המי יודע שהאמריקאים יעשו עבורם את שאר העבודה (תקוות שהתבדו פעם אחר פעם בעשור האחרון), לבנק ישראל פתרונים. התוצאה- תוך פחות משבועיים התחזק השקל בדיוק באותם 4% ! וזה קורה כאשר הדולר בעולם מתחזק בתקופה זו באופן משמעותי לעומת רוב מטבעות העולם( 3% לעומת אינדקס המטבעות, כאשר רק בסוף השבוע מקוזז 1% מהתחזקות זו). איזו קרקע נוחה יותר יכול בנק ישראל לדרוש על מנת להמשיך את המהלך הנכון בו החל לנקוט ? שוב לבנק ישראל פתרונים.

שימו לב עד כמה זה מעוות. ביום שני שעבר התפרסמה הידיעה על הסכם הגז. בהמשך השבוע פורסמה הידיעה על הסכם ההשקעה של אינטל. את אוזלת ידה של הממשלה ובמיוחד של האוצר אנו מכירים כבר זמן רב. כולם רצו מהר לתפוס כותרות ותמונות. זה לא חדש. אם השכל הישר היה קופץ לביקור במשרד האוצר, היו דואגים שם שחלק מההסכם עם אינטל יהיה הפקדת 5 מיליארד הדולרים בבנק ישראל וקבלת ההשקעה מהמדינה בשקלים. כך הייתה נמנעת ההשפעה הספקולטיבית על המסחר בשוק המט"ח כפי שבאה לידי ביטוי מאז הפרסום.

גם עם הסכם הגז רצו כולם להתגלח ולהתבשם. אף אחד לא טרח לצאת לציבור ולהסביר שהשפעת ההסכם על שוק המט"ח תהיה שולית עד אפסית שהרי גם אם ההסכם יצא לפועל כלשונו 60% מהתקבול הולך למדינה ולא יומר, 38% לנובל אנרג'י וגם חלק זה לא יומר וגם אם תומר כל היתרה הרי שמדובר על כ-200 מיליון דולר בשנה על פני עשר שנים. השפעה זניחה שלבטח כבר גולמה בהתחזקות השקל בשנים הראשונות שלאחר גילויי הגז.

בנק ישראל יודע שהאוצר מתנהג כבר מספר שנים כגיס חמישי בנושא שוק המט"ח. לכן מתפקידו להסביר לשוק את מה שהשרים לא מסבירים. ההסבר צריך היה להתחלק לשניים. בשלב ראשון מילולי ואם זה לא היה עוזר מחובתו של בנק ישראל להתערב בשוק כבר באותו יום ולמנוע מניפולציה כה בוטה כמו זו שראינו בשבועיים האחרונים.

אגב, גם ביום חמישי וגם ביום שישי (ימי חג פורים) נצפו תיקונים קלים ואולי היו אלה התערבויות של בנק ישראל, אולם ההיקף היה כה קטן ולא משמעותי שסביר מאד שזה רק דרבן עוד יותר את המהמרים לטובת השקל לפעול באופן כה בוטה כפי שפעלו במהלך החג.

אף אחד מאנשי המקצוע עמם שוחחתי בנדון אינו מבין מה עובר במוחם של מקבלי ההחלטות בבנק ישראל אולם המסקנה אחידה- ההתנהלות שם בנושא ההתערבות בשוק המט"ח אינה מקצועית, חובבנית ומושכת לשוק עוד ועוד שחקנים, זרים ומקומיים. אז בהרחבה קלה לדברי שר הכלכלה אלי כהן בכנס התעשיינים האחרון- אם בנק ישראל לא מסוגל לטפל בספקולנטים(ולא רק בימי שישי אחר הצהרים) שייקח יועץ חיצוני.

הכותב הוא יוסי פרנק, יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס לניהול סיכונים.

*** החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ***