מוחות גדולים: 5 החברות המצליחות בהייטק הישראלי

"המוחות הגדולים תמיד נתקלו בהתנגדות אלימה מצד המוחות הנחותים" – אלברט איינשטיין.

כולנו שטופי מוח לגבי העובדה שמדינת ישראל היא סוג של נס. אפשר להסתכל על זה מכמה זוויות שונות תוך דיון מתיש לגבי מה היא ההגדרה המילולית של נס וכיצד הוא מגדיר את התהוותה והישרדותה של מדינת ישראל. על דבר אחד אין ויכוח: ישראל היא מעצמה של ידע והי-טק. כמות הסטארט אפים שקמים כאן בכל שנה ביחס לאוכולוסייה ולתנאים הסביבתיים היא בלתי נתפסת.

יצא לי לעבוד פעם עם כדורסלן סרבי ששיחק בישראל. עבדנו יחד על סטארט אפ בתחום הספורט ובשיחות הראשונות איתו הוא אמר לי: "אצלנו בסרביה כולם רוצים להיות ספורטאים. אין דרך אחרת להתקדם בחיים. אצלכם בישראל כולם מקימים סטארט אפים. זה מדהים בעיניי".

הרצון העז לעשות אקזיט, הידע העצום שיש כאן ותחושת הרדיפה האינסופית אותה חשים היהודים באשר הם נמצאים דוחפת אותנו כנראה למצוא פתרונות אינסופיים לבעיות שמציג העולם הזה בכל רגע נתון. למרות ההתנוונות המוסרית והערכית של המדינה בעשרים השנים האחרונות, דבר אחד אי אפשר לקחת ממנה: את היכולת הבלתי נתפסת להמשיך ולהוביל בתחומי המדע והטכנולוגיה.

אחרי סין, ישראל היא המדינה הזרה השנייה עם הכמות הגדולה ביותר של חברות הנסחרות בבורסות ארה"ב. הנה לפניכם רשימת חמש החברות החשובות ביותר בהיסטוריית ההי-טק הישראלי ובתקווה שנראה עוד כמותן גם בעשורים הבאים. הם מופת ודוגמא ליכולת המדהימה של היזמים הישראלים להבין לאן העולם הולך ולנסות להיות שם כשזה קורה.

1. מובילאיי
החברה הוקמה על ידי אמנון שעשוע וזיו אבירם ב-1999 ונחשבת לאקזיט הגדול ביותר בהייטק הישראלי מאז ומעולם. החברה שמייצרת מערכות למניעת תאונות דרכים נמכרה לאינטל תמורת סכום שנושק ל-15 מיליארד דולר, סכום בלתי נתפס במונחים של חברה ישראלית שנמכרת לחברה זרה. רק לשם השוואה: צ'ק פוינט שווה היום כ-17 מיליארד דולר והיקף המכירות השנתי שלה עצום לעומת זה של מובילאיי במכירה.

מובילאיי הוקמה במקרה אחרי הרצאה שנשא שעשוע בכנס ביפן. הוא נשאל על ידי הנוכחים אם ניתן לפתח מצלמת רכב שתזהה רכבים אחרים ותתריע בעת שמתקרבים אליהם. שעשוע אמר שכן ובו במקום קיבל צ'ק של 250 אלף דולר כדי לפתח אב טיפוס. לאחר מכן נכנס המשקיע ישראל חרל"פ, הבעלים של חברת כלמוביל, והשאר היסטוריה.

מובילאיי נמכרה בדיוק בזמן שבו תחום הרכבים האוטונומיים נכנס לטרפת. כל חברה בעולם הטכנולוגי חיפשה להיות חלק מהסקטור כי מדובר בשוק עם פוטנציאל היסטרי. זה לא מקרה שאינטל היתה מוכנה לשלם סכום גבוה כל כך על חברה שהכניסה פחות מ-400 מיליון דולר בשנה.

2. צ'ק פוינט
חברת אבטחת המידע הוקמה על ידי גיל שוויד, שלמה קרמר ומריוס נכט ב-1993, והיא אולי היהלום הנוצץ ביותר בכתר ההייטק הישראלי. כפי שציינתי קודם, צ'ק פוינט נושקת היום לשווי שוק של 17 מיליארד דולר וממשיכה לחזק את מעמדה כחוד החנית בתחום אבטחת המידע עבור גופים עסקיים וגופי ממשל.

נכט ושווייד עבדו לפני כן על סטארט אפ אחר שלא צלח. לאחר מכן הם זיהו את הפוטנציאל העצום של תחום אבטחת המידע ופיתחו יחד את מוצר הפיירוול הראשון, שלאחר מכן הפך לסטנדרט בתעשייה. החבורה גייסה סכום של 400 אלף דולר מקבוצת BRM שבראשות אלי וניר ברקת ונתנו להם תמורה של 50% בחברה. מיותר לציין שמדובר בהחזר השקעה הטוב ביותר שעשו משקיעים ישראלים בתחום אי פעם.

בניגוד ליזמים אחרים שמיהרו לעשות אקזיט ולהמשיך הלאה, נראה שגיל שווייד ישאר בצ'ק פוינט עד הסוף. הוא כמעט ולא מממש מניות ונשאר בתפקיד המנכ"ל מאז הקמתה. קרמר ונכט כבר אינם פעילים כמעט בחברה. גם כאן, היכולת לזהות בעיה קשה ולמצוא לה פתרון שיהפוך אחר כך לסטנדרט של סקטור שלם שמורה ליזמים הישראלים. צ'ק פוינט היא שם נרדף להי-טק הישראלי ולא בכדי נבחר שוויד לקבל פרס ישראל בשנת 2018.

3. אמדוקס
החברה הוקמה על ידי מוריס קאהן, שמואל מיתר, בועז דותן ואבי נאור ב-1982 כחברת בת של קבוצת עורק שהיתה בבעלות קאהן והאחים מיתר. את דרכה החלה כספקית שירותי מחשוב של מדריכי דפי זהב בארה"ב עבור ענקית הטלקום SBC שהפכה לאחר מכן לתאגיד AT&T. מהר מאוד זיהתה אמדוקס את הצמיחה הפנומנלית של שוק הסלולר והחלה לפתח מערכות ניהול בילינג וניהול קשרי לקוחות עבור החברות המובילות בתחום, כולל ספרינט, טי-מובייל, וודהפון ואחרות.

אמדוקס תמיד נתפסת על סמך הסיפורים כארגון צבאי שעובד בצורה ממודרת למדי ולא מנפקת יותר מדי מידע לציבור גם אחרי הפיכתה לחברה ציבורית בשנת 1998. אמדוקס קיבלה שווי של 2.75 מיליארד דולר בהנפקה והיום נושקת לשווי שוק של קרוב ל-10 מיליארד דולר, השלישי בגודלו מבין כל חברות ההייטק הישראליות אי פעם.

קאהן, מיתר, דותן ונאור הפכו למיליארדרים במונחים ישראלים בעקבות ההצלחה הפנומנלית של החברה ונאור, שאיבד את בנו בתאונת דרכים בחוף הים לפני קרוב ל-30 שנה, הקים את תנועת אור ירוק הפועלת במלחמה הבלתי אפשרית נגד תאונות הדרכים.

4. קומברס
הוקמה כחברת התוכנה 'אפרת' על ידי קובי אלכסנדר, יחיעם ימיני ובועז משעולי ב-1982. למרות ההתרסקת המפוארת והסוף הטראגי שלה, לא ניתן למחוק את חשיבותה ההיסטורית של קומברס, אחת המוצלחות בהייטק הישראלי במשך קרוב לשלושה עשורים.

החברה החלה על בסיס טכנולוגיה להקלטה דיגיטלית של קול ומציאת שימושים מסחריים עבור הטכנולוגיה הנ"ל. גם כאן זיהו היזמים את הצמיחה המטורפת העתידית של שוק הסלולר והמוצר הראשון הפך לסטנדרט בתחום התא הקולי.

על גבי המוצר הזה הוסיפה החברה שירותי ערך מוספים לחברות הסלוולר כולל שירותי הודעות ו-SMS, מערכות חיוב ומערכות אינטרנט סלולרי. בשיאה נשקה קומברס לשווי שוק של 7.5 מיליארד דולר. חברת הבת ורינט הפכה לחברה עצמאית ונפרדה מחברת האם אחרי הבלגאן שהתרחש בה.

ב-2006 התחילה הקריסה בעקבות כתב אישום נגד מנהלי החברה בראשות אלכסנדר, בגין עבירות של בקדייטינג. ב-2007 הופסק המסחר במניותיה בבורסת נאסד"ק והיא חזרה לשם רק ב-2011 אבל זה כבר לא היה זה. סופה של קומברס בחברה בשם XURA שנמכרה לקרן השקעות אמריקאית תמורת 643 מיליון דולר, פחות מ-10% משוויה בשיא.

5. סאיטקס
אי אפשר לסגור את רשימת חמשת הגדולות ללא הסנונית הראשונה והחלוצה הגדולה של תחום ההי-טק הישראלי שהוקמה על ידי אפי ארזי ב-1968.

עבור הדור שלא מכיר את היסטוריית היזמים הישראלים נספר על אפי ארזי ז"ל, האיש שהתחיל את הכול. בוגר המכון הטכולוגי היוקרתי של מסצ'וסטס (MIT) בהנדסת אלקטרוניקה, הוא האיש שפתח למעשה את הדרך עבור דורות שלמים של יזמי הייטק שהגיעו אחריו.

בשנת 1968, אחרי שחזר לארץ מלימודיו בארה"ב הוא זיהה את הצורך הגדול במכונות תעשייתיות עבור תעשיית הטקסטיל תוך שימוש בטכנולוגיה מתקדמת בתחום עיבוד תמונות צבע באמצעות מחשבים. הוא פנה לחברה האחרונה שבה עבד, ITEK, והצליח לגייס סכום של 600 אלף דולר, סכום עתק במונחי אותה תקופה. 200 אלף דולר נוספים הגיעו מבנק דיסקונט וכך הוקמה חברת "טכנולוגיה מדעית" שלאחר מכן שינתה את שמה לסאיטקס.

בשנים הבאות הפכה סאיטקס לחברת ענק תוך שהיא מפתחת מכונות דפוס תעשייתיות ויצור גלופות דיגיטליות עבור מגוון יישומים מסחריים. ב-1980 הונפקה החברה בנאסד"ק אבל אחרי תקופה קשה וצבירת הפסדים גדולים היא עברה הליך של רה-ארגון ובשנת 1988 פרש ארזי מהחברה והמשיך הלאה למיזמים אחרים שהקים, כולל חברת אלקטרוניקה להדמיה שעדיין נסחרת בנאסד"ק.

מקום של כבוד:

• מרקורי שנמכרה ל-HP תמורת 4.5 מיליארד דולר
• כרומאטיס שנמכרה ללוסנט תמורת 4.8 מיליארד דולר
• מיראביליס (ICQ) שנמכרה ל-AOL תמורת 407 מיליון דולר, הסכום הגבוה ביותר עבור חברה ישראלית בזמנו
• ווייז שנמכרה לגוגל תמורת 1.1 מיליארד דולר
• NDS שנמכרה לסיסקו תמורת 5 מיליארד דולר
• פלייטיקה שנמכרה לג'יינט תמורת 4.4 מיליארד דולר

** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית.