כשתיגמר חגיגת האשראי תתגלה תמונה מדאיגה

שנת 2018 הולכת ומסתמנת כתמונת ראי של 2016. הדולר מבצע מהלך מרשים לעומת סל מטבעות עולמי ובסוף השבוע הגיע לשיא חצי שנתי. המטבע היחיד שלא מתרשם מביצועיו של הדולר, בדיוק כמו לפני שנתיים הוא כמובן השקל. במהלך חודש מאי נחלש הדולר לעומת השקל ב-2% כאשר סל המטבעות נחלש לעומת השקל ב-3.5% תוך שלושה שבועות בלבד!

עיקר התחזקות השקל נובעת מחידוש הפעילות הספקולטיבית, בעיקר בשעות הערב, סופי השבוע ובחסות פקיעת האופציות שתהיה ביום שלישי הקרוב. ביום שישי האחרון סביב השעה שתיים דאגו הספקולנטים להביא את הדולר כבר ל-3.54 שקלים בטרם תיקן מעט עקב התחזקות נוספת של הדולר בעולם.

היכן בנק ישראל שהבטיח לכולנו שיש לו מערכות חדשות שמנטרות פעילות שכזו? כנראה בשוק מחנה יהודה. פרסומי הבנק לחודש אפריל מצביעים על חודש שלישי ברציפות בו נמנע הבנק מלהתערב וכפי שזה נראה כרגע, גם בחודש מאי העדיפו קברניטי הבנק לשבת רגל על רגל ולצפות בספקולנטים מתעללים בשוק ללא כל תגובה.

כבר לפני מספר שבועות התרעתי כאן מפני חזרתם של הספקולנטים למגרש, אחרי שבמהלך אפריל חטפו חבטה עזה. אולם כפי שציינתי מספר פעמים בשנים האחרונות, בזירה זו אין נוק אאוט והשחקנים רק מחכים להזדמנות. האיתותים שנשלחו במהלך הערבים הראשונים במאי ובסוף השבוע, הוכיחו זאת בפעם המי יודע כמה. וכשבבנק ישראל אדישים למתרחש, מגיעה המכה ומהר.

• בנק ישראל טעה כשהחליט להמתין עם הפחתת הריבית
• למה בנק ישראל לא מתערב מספיק בשוק המט"ח והאם זה קשור לממשלה?

למי שעדיין משלה את עצמו שהשקל החזק הוא תוצר פעילותו של המגזר העסקי (בעיקר היי טק וגז) אסביר כאן כי מרבית היצואנים בישראל המירו והגנו בהיקף של מיליארדי דולרים במהלך היחלשות השקל באפריל כך שהמגזר העסקי כמעט ולא היה מעורב בגל התחזקות השקל במאי. עובדה שגל זה התרחש בעיקר בשעות המתות בהן ניתן להשפיע על השערים כמו בסוף השבוע האחרון.

התעשייה הישראלית בסכנה אחת הטענות ששמעתי במהלך דיונים בירושלים הייתה שהבנק צריך להגן על שער 3.5  שקלים ולשמור את התחמושת. אני לא מסכים עם הטענה הזאת. ההיסטוריה הוכיחה שהגנה על שער ספציפי מזמינה מתקפה אגרסיבית ולמרות שאני משוכנע שאי אפשר לנצח בנק מרכזי נחוש, אני סבור שזו טעות להגם על שער ספציפי ויש צורך להגיב בכל פעם שמתרחשים עיוותי מסחר כמו אלו שנצפו במהלך חודש מאי. יותר נכון לשנות את טקטיקת ההתערבות ולהוסיף כלי התמודדות נוספים (כמו פקודות בהגבלת שער בשעות הערב וסופי שבוע למשל שימנעו התחזקות השקל במחזורים אפסיים).

התחזקותו המרשימה של הדולר בעולם (4%) יחד עם התחזקות השקל גורמת ליתר המטבעות להתרסק. השקל התחזק לעומת האירו והליש"ט ב-6% תוך גרימת נזק משמעותי ליצואני גוש האירו. אולם הסכנה האמתית היא מתמונת הראי של 2016-17. כשהדולר התחזק בעולם ב-2016 זה כמעט ולא בא לידי ביטוי כאן עקב המניפולציה על השקל, אולם כשהוא נחלש ב-2017 באה היחלשות זו לידי ביטוי אצלנו עד תום והדולר צנח מ-3.85 עד 3.39 (תחילת 2018). גל נוסף אם יקרה חלילה מעמיד את כל הישגי המשק בסכנה גדולה.

• טראמפ הוא פיל בחנות חרסינה, אבל לא ישבור את הכלים
• ההיגיון מאחורי השיגעון - מה טראמפ מנסה להשיג ולמה ייתכן שהנפילות ייעצרו?
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

אל תבינו לא נכון. לאחרונה קראתי מספר כתבות בהן נקבע כי הכול כאן בלוף שיתפוצץ לנו בפרצוף. אני לא סבור שזה המצב אם כי חייבים לראות את הנורות האדומות. הצמיחה אינה ברת קיימא. חלק גדול ממנה מבוסס אשראי ופחות מדי מבוסס מגזר עסקי (כולל ההיי טק שנחשב לקטר הצמיחה). מדברים על חינוך טכנולוגי והגברת הפריון וזה נכון אולם אלו פתרונות לטווח הבינוני והארוך.

בטווח הקצר יש לשער החליפין השפעה מכרעת על ביצועי המשק ואם שוב יניחו לו להתדרדר אז לבוגרי החינוך הטכנולוגי לא תהיה עבודה בארץ כי בשער נמוך מ-3.50  שקלים התעשייה הישראלית בסכנה, כולל ההיי טק. התיירים שבאים לישראל בהמוניהם לא יחזרו (אינני מדבר על הגרעין הקשה –התייר היהודי) לאחר שכל תייר מציין כמה יקר פה ביחס למקומות אחרים. התעשייה הישראלית חשופה ליבוא זול וכשתיגמר חגיגת האשראי תתגלה תמונה מדאיגה. אסור לקובעי המדיניות בירושלים לחכות ולראות האם זה יקרה. צריכים לפעול ולדאוג שהשקל יחזור לשיווי המשקל שלו על מנת שזה לא יקרה.   ** החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.   הכותב הוא יוסי פרנק- יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס לניהול סיכונים