"הגרעון הנמוך ב-2017 - תמונה מעוותת שמציגה הממשלה"

בנק ישראל פרסם היום את סקירתו הפיסקלית החצי-שנתית ובה מתח ביקורת על התנהלות הממשלה בדו"ח חריף, בו הוא מסביר כי נעשו מספר צעדים על מנת להקטין את מנגנון הבקרה הרב-שנתי של התקציב.

על פי הדו"ח, הגרעון הנמוך שהושג ב-2017, שנאמד בכ-2% תוצר, נוצר בזכות הכנסות חד פעמיות של כ-12 מיליארד דולר, שנבעו בעיקר מחלוקת רווחים של חברות שניצלו הטבת מס זמנית ומהמיסוי של תקבולי מכירת חברת מובילאיי, והגרעון צפוי לגדול ל-2.9%.

לדברי הבנק, "הכנסות אלו היוו גורם חשוב בשיפור דירוג האשראי של ישראל על ידי סוכנות הדירוג S&P. אותם תקבולים חד-פעמיים קיזזו את הגידול המשמעותי של ההוצאות - עלייה של יותר מנקודת אחוז במשקל ההוצאה הציבורית בתוצר". 

בנוסף, לטענת בנק ישראל, תועלתו של מנגנון הבקרה הרב-שנתי של מצרפי התקציב (הנומרטור) הוקטנו משמעותית על ידי הממשלה, כאשר זו נקטה במעקפים חשבונאיים ומשפטיים שונים על מנת להציג תמונה מעוותת של המציאות ולדלל את השפעתו.

בין היתר, צוין בסקירה כי הממשלה הגדרירה תוכניות ארוכות-טווח באופיין כהוראות שעה, קבעה קיצוצים רוחביים בהיקף ניכר בעוד מספר שנים - ללא פירוט אילו תוכניות יבוטלו, הרחיבה את השימוש בהוצאות חוץ תקציביות הממומנות על ידי מכירת קרקעות, או רישומן של הוצאות כאלה בתקציב בפיגור.

"ההצעה להגדיל בעשור הקרוב את תקציב הביטחון בהתאם לגידול התוצר אינה מתיישבת עם מתווה הפחתת הגירעון הקבוע בחוק, החלטות הממשלה על הרחבת השירותים החברתיים, תוכניות הרווחה וההשקעות בתשתית, והעדפת הממשלה שלא להעלות את שיעורי המס. אם יאומץ מתווה כזה להוצאות הביטחון יש להגדיר לו מקורות מימון יציבים ושקופים, ולהבהיר מה ההתאמות שיבוצעו במצרפים האחרים", מסביר בנק ישראל.

בהמשך הסקירה, הציג בנק ישראל הציג ארבעה מתווים איתם בחן את ההשלכות של דרכי ההתמודדות עם הפערים שנוצרו בין החלטות הממשלה לגבי הוצאותיה בשנים הקרובות ושיעורי המס לבין יעדי התקציב.

מסקנותיו של הבנק לאחר בחינת המתווים היא ש"ההעדפה שלא להעלות את שיעורי המס והרצון להגדיל את תקציב הביטחון בשיעור דומה לגידול התוצר, העמידה בתוואי הגירעון הפוחת הקבוע בחוק וייצוב או המשך הפחתה של יחס החוב לתוצר יהיו אתגר לא פשוט לממשלה".

"יתר על כן, רמת הגירעון הגבוהה בתקופה הנוכחית – המאופיינת בסביבה מקרו-כלכלית נוחה התורמת לתקבולי מסים גבוהים – עלולה לחייב צמצום תקציבי דווקא בתקופות האטה, כאשר הגדלת הוצאות והפחתת שיעורי המס חשובות לעידוד הפעילות הכלכלית".