עתירה לבג"צ: רפורמת תעודות הסל תביא לפדיונות של 15 מיליארד שקל

איגוד תעודות הסל הגיש היום (ה') עתירה דחופה לבג"צ לדחיית כניסת חלק מהוראות הרפורמה בקרנות הסל שעם כניסתן לתוקף, יחויבו הגופים המוסדיים לבצע מכירות בהיקף מינימאלי של 15 מיליארד שקל. זאת בתגובה למכתב מטעם סגן ראש רשות שוק ההון אשר הועבר לגופים המוסדיים בערב חג הסוכות, המורה על שינוי משמעותי בכללי ההשקעה של המוסדיים בתעודות הסל.

על פי העתירה "נוצר מצב קפקאי, הנובע ממחלוקת בין שני גופים רגולטוריים – רשות שוק ההון מזה, ורשות ניירות הערך מזה, כמו גם מאי מינוי ממונה חדש על שוק ההון, ביטוח והחיסכון, לאחר פרישת הממונה הקודמת ביום 31 באוגוסט 2018, ומשכך העדרו של הגורם המוסמך על פי דין בסוגיות נשוא עתירה זו אשר הושארו במכוון לשיקול דעתו של אותו ממונה עצמו".

כל זאת מתרחש בעיצומה של כניסתה לתוקף של אחת מהרפורמות המשמעותיות ביותר בשוק ההון בישראל, שמועד תחילתה חל היום, ה-3 באוקטובר 2018, מכוחה צפוי שינוי במוצר פיננסי הידוע כ"תעודות סל" והפיכתו ל"קרנות סל" (בדומה למוצר הפיננסי הפופולרי בעולם - ETF).

בתעודות הסל מושקעים כיום בישראל סכומי עתק בהיקף עשרות מיליארדי שקלים, כ-41 מיליארד מתוכם על ידי גופים מוסדיים, ותחתיו עומד להיכנס מוצר חדש: "קרנות סל".

בשורות מרות בערב החג
ברקע הדברים עמד מכתב מטעם סגן ראש רשות שוק ההון אשר הועבר לגופים בערב חג הסוכות, המורה על שינוי משמעותי בכללי ההשקעה של הגופים המוסדיים בתעודות הסל. מכתב זה, אשר הועבר רק ב-20 לספטמבר, הוא הסיבה לעתירה הדחופה לבג"צ. בצעד חריג, במכתב מאותו היום, ביקשה יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה, לשמור על הרציפות ולהציג פתרון ביניים "לבעייתיות הנובעת מכניסתו הקרובה של תיקון החקיקה לתוקף מיד לאחר חג הסוכות, ומקושי בקבלת החלטות ברשות שוק ההון עד איוש משרת הממונה".

על פי ההסדר החקיקתי כיום, מוטלת מגבלת החזקה על גופים מוסדיים של עד 25% בהחזקת כל סדרת תעודות סל. בהתאם להנחיות שפרסם בעבר אגף שוק ההון, חישוב 25% אלו מבוצע תוך ספירת כלל יחידות תעודות הסל הרשומות למסחר, בין כאלו שהונפקו לצורך מכירתן לציבור ובין כאלו שטרם נמכרו.

לכן צוין בעתירה כי אם לא יינתנו ההבהרות הנדרשות לגבי שיעורי האחזקה המותרים בכל הנוגע לקרנות הסל, הרי שעם כניסת הרפורמה לתוקף, יחויבו הגופים המוסדיים להתאים את שיעורי אחזקותיהם בקרנות הסל (שהיו קודם לכן תעודות סל), לשיעור שהינו נמוך דרמטית מהשיעור הקיים כיום לגבי תעודות סל, כלומר צפי מכירות בהיקף מינימאלי של 15 מיליארד שקל (וסביר כי בפועל גדול אף יותר).

כמו כן הוסבר בעתירה כי היקף המכירה צפוי להיות גדול באופן משמעותי בשל שיקולים שונים של הגופים המוסדיים ובהם ניהול ההשקעות לטווח ארוך, צורך בטווחי ביטחון וכן בשל העובדה כי גם תעודות הסל יחויבו במכירת הנכסים בהם הם "מתכסים" לצורך השקעה בתעודות.

"נזק בלתי הפיך לציבור בישראל"
בהקשר זה ציין איגוד תעודות הסל בעתירה כי "משעה שיבוצעו המכירות, או אף אם רק תגובש תכנית למכירתן, הנזק הנגרם יהיה בלתי הפיך, באשר מכירות בהיקף 15 מיליארד שקל אינן בגדר "יו-יו", דהיינו: ברצותך מושקע הכסף כאן, וברצותך, יום לאחר מכן, מוחזר לשם. "הבהרה" בדיעבד, כי לא היה מקום לבצע מכירות, לא תועיל אפוא, ומכירות שיבוצעו (כאשר תחתן ירכשו קרנות סל זרות), לא יושבו."

בהקשר זה מציין איגוד תעודות הסל בעתירה כי "משעה שיבוצעו המכירות, או אף אם רק תגובש תכנית למכירתן, הנזק הנגרם יהיה בלתי הפיך, באשר מכירות בהיקף 15 מיליארד ש"ח אינן בגדר "יו-יו", דהיינו: ברצותך מושקע הכסף כאן, וברצותך, יום לאחר מכן, מוחזר לשם. "הבהרה" בדיעבד, כי לא היה מקום לבצע מכירות, לא תועיל אפוא, ומכירות שיבוצעו (כאשר תחתן ירכשו קרנות סל זרות), לא יושבו."

העתירה מצביעה על השלכות קשות בכל הנוגע לביצוע המכירות ולמצב שוק ההון, תוך פגיעה בכספי חוסכים, עמיתים והציבור בכללותו. בעתירה מציין איגוד תעודות הסל כי "צפי מכירות העתק של קרנות הסל, אינו בגדר תוצאה שמישהו שקל או חפץ בה, כחלק מרפורמת קרנות הסל. השינוי, והשלכותיו, לא נדונו ולא נשקלו כלל באילו מהדיונים סביב הרפורמה."

עוד מצביעה העתירה על פגיעה קשה בציבור שומרי ההלכה (משקיעי הקרנות הכשרות). העתירה מציינת כי קיימת "פגיעה בלתי מוצדקת בפלח חשוב של ציבור שלם במדינה, כל זאת בניגוד גמור אף לסיכומים שהושגו בעניין בוועדת הכספים של הכנסת, ולפעילות נמרצת וברוכה ליצירת כלי קרנות הסל הכשרות".

באיגוד מתארים התנהלות פזיזה ובלתי מובנת המאלצת אותם לפנות לבג"צ בהליך מהיר במהלך חול המועד סוכות. בעתירה נכתב "כי פניות רבות בעניין נעשו מלפני חודשים רבים. הפניות לא סורבו, אלא נענו בתשובות חוזרות ונשנות כי העניין יטופל, תוך שברקע עומד גם מצב עובדתי בו הממונה הקודמת על שוק ההון פורשת בסוף חודש אוגוסט 2018, ותחתיה יש למנות ממונה חדש אשר יקבל את ההחלטות המתחייבות. למרבית התדהמה, רק ביום ה-20 בספטמבר 2018, דהיינו: יום העבודה האחרון לפני חג הסוכות, כאשר מיד לאחריו נכנסת הרפורמה לתוקף, הודיע סגן הממונה (דהיינו – גורם שאיננו מוסמך על פי הדין להחליט בעניין זה "בשם" הממונה שכלל לא מונה), כי עמדתו בעניין הפוכה. המדובר בפעם הראשונה, לאחר שנות דיונים רבות בנושא הרפורמה, בה הביע גורם כלשהו עמדה. זאת, הגם פניות קודמות בעניין, ושיחות בעל פה בנושא."

ראש הרשות לני"ע פנתה ישירות לשר האוצר  
באיגוד תעודות הסל מציינים כי לא בכדי, מיד לאחר שיצא המכתב מטעם רשות שוק ההון נזעקה יו"ר רשות ניירות ערך, ועוד באותו היום (ה-20 בספטמבר 2018), ערב חג הסוכות, שלחה מכתב משלה אל שר האוצר, בו ביקשה כי "בשים לב לכובד העניין, ההסדרים אשר יחולו לא ייקבעו באופן שכזה, ועל ידי מי שכלל אינו מוסמך לתיתם, אלא "תישמר הרציפות במערכת הכללים וההסדרים החלים בקשר להשקעת הגופים המוסדיים בתעודות הסל". את מכתבה סיימה, בציינה כי: "אנו סבורים כי פתרון הביניים המתבקש הנו העברת מסר לגופים מוסדיים לפיו עד מינויו של ממונה חדש, אשר יוכל להידרש לסוגיה, תישמר רציפות במערכת הכללים וההסדרים החלים בקשר להשקעת הגופים המוסדיים בתעודות הסל, כך שתחול ביחס לקרנות הסל, במסגרת המתאפשרת כיום על פי הדין".

מאיגוד תעודות הסל נמסר כי: ״האיגוד פועל כמיטב יכולתו להבטיח כי כלל לקוחותיו, גדולים כקטנים, לא יפגעו מהרפורמה החשובה והנכונה שיזמה הרשות לניירות ערך בשוק תעודות הסל, וכי הלקוחות יוכלו ליהנות מרציפות מלאה בהשקעותיהם בתעודות. בהתאם, לאחר שכשלו כל ניסיונות ההידברות עם רשות שוק ההון, ולאור הוראות חדשות אשר הופצו לתעשיה רק בערב סוכות, ובהיעדר ראש רשות, עתר האיגוד בדחיפות לבג״צ כדי למנוע פגיעה בפנסיות ובחסכונות ארוכי הטווח של אזרחי ישראל, בשוק ההון ובתעשיית תעודות הסל.״

העתירה הוגשה על ידי עורכי הדין דודו זילר וסער פאוקר ממשרד עורכי הדין הרצוג, פוקס, נאמן ושות'.