משבר "בנקאות הצללים" עלול לגרום להודו לעזוב את מטבע הרופי

הרופי ההודי קרוב לרמתו הנמוכה ביותר בכל הזמנים אל מול הדולר, וזאת כאשר על פי התחזיות, הבנק המרכזי בהודו צפוי להעלות את הריבית על מנת למתן את המצב ביום שישי הקרוב.  

המטבע ההודי רשם ירידה חדה של 14% מתחילת השנה, הגבוהה ביותר מבין המטבעות האסייתים, וזאת לאור העליה בריבית בארה"ב. עם זאת, הבעיות הכלכליות בהודו עלולות להוביל את הבנק המרכזי לעזוב את המטבע/

"קרוב לוודיאי שבנק RBI יותיר את הריבית כפי שהיא, בניגוד לקונצנזוס התחזיות", אומרים האנליסטים במדינה, שלטענתם הבנק המרכזי הרבה צריך לדאוג הרבה יותר מהמצב הכלכלי במדינה. "לא נראה שהבנק נחוש להעלות את הריבית רק כדי להגן על הרופי. אלא אם תהיה לו הוכחה מוצקה שחולשתו של הרופי היא זו שדחפה את האינפלציה". 

כלכלת הודו עלתה קיבלה בשנים האחרונות סיקור תקשורתי חיובי במיוחד, כאשר רבים תולים תקווה בכך שהיא תהווה את מנוע הצמיחה של העולם בשנים הבאות. זינוק של מעל 70% במדד המניות המקומי (ניפטי 100) הגבירו כמובן את האופוריה סביב המדינה. אך כעת, כאשר הכסף הזול מצד הפד' ושאר הבנקים המרכזיים מתחיל להיעלם, הכשלים של הכלכלה ההודית נחשפים, והם לא מעטים.

במהלך החודש האחרון, מצוקת הנזילות בשוק ההודי הביאו את חברת הבניה הגדולה Infrastructure Leasing & Financial Services לא לעמוד ב-5 מתשלומי החוב של החברה. בחברת הדירוג מודי'ס מעריכים כי חובות החברה לבנקים מהווים כ-0.5%-0.7% מכלל החובות במדינה.

שמיטת החובות של החברה משפיעים על כלל שוק האג"ח המקומי, ועוררו פאניקה בשוק המקומי בשבועות האחרונים, כאשר רבים החלו להפטר ממניות ואג"ח באמצעות גורמים לא בנקאים, הידועים כ"בנקאות צללים", מונעים על ידי פחד כי המשבר יחלחל לחברות נוספות בתעשייה ההודית.  

כיום ישנן בהודו כ-11,400 חברות "בנקאות צללים" שמחזיקות בהון מוערך של כ-22.1 טריליון רופי (כ-304 מיליארד דולר), כשפורטפוליו ההלוואות שלהן גדל בקצב כפול מזה של הבנקיים הרשמיים במדינה. על פי נתונים רשמיים, בשנת 2017, חברות "בנקאות הצללים" היו אחראיות ל-66% מההלוואות שניתנו לסקטור המסחרי במדינה, וזאת בהשוואה לנתח של 44% אותו תפסו בשנת 2016.

"זה הופך את הדברים להרבה יותר מסובכים עבור הבנק המרכזי בהודו" אומרים האנליסטים. "אנחנו יודעים על הבעיות שיש לבנקים לגייס כספים, אבל כאן מדובר בתחום שהוא לא בנקאי שעשוי להוביל להשפעה חריפה מאוד על הנזילות" 

גורם נוסף שמערער כעת את הכלכלה ההודית כעת הוא מחיר הנפט שזינק לשיא של מעבר ל-75 דולר לחבית. תחת הנהגתו של ראש הממשלה נרנדרה מודי, משקיעה המדינה לא מעט בניסיון לשפר את התשתיות במדינה ונסמכת גם על מחירי אנרגיה נמוכים.

הצרות בשוקי המקומי מביאים את הבנק המרכזי ההודי לעמוד בסיטואציה די בעייתית. מצד אחד, הבנק חייב לשחרר נזילות לשווקים על מנת למנוע התפתחות של כדור שלג בשוק האג"ח. מנגד, הבנק ניסה בחודשים האחרונים לעצור את הנפילה במטבע המקומי כחלק מהמשבר בשווקים המתעוררים. בעיה נוספת שניצבת בפני היכולת של הממשל ההודי להתמודד עם הסוגיה היא ששנת 2019 היא שנת בחירות, מה שיקשה על יישום פתרון שהוא ה"נכון" ולא רק ה"פופוליסטי".