ברגע האחרון: בג"צ קיבל את בקשת איגוד תעודות הסל

ברגע האחרון, הורה בג"צ אתמול בערב על שמירת הסטטוס קוו בכל הקשור להחזקת קרנות סל על ידי גופים מוסדיים. בכך הסיר בג"צ את אי הודאות לעניין המגבלות אשר יחולו על הגופים המוסדיים ממועד כניסת הרפורמה לתוקף שחל היום (ד').

בג"צ קיבל אתמול בערב, שעות לפני כניסת ההוראות לתוקף, את בקשת המדינה להאריך את המועד להגשת תגובתה בשבועיים (עד ה-16.10). כמו כן קיבל בג"צ את הבהרת המדינה, כי לאור בקשת הדחיה הנוספת לתגובתה, יישמר בתקופה זו הסטטוס קוו.

במהלך תקופת הארכה שביקשה פרקליטות המדינה בשם שר האוצר, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון ובשם הרשות לניירות ערך, לא ינקטו הליכי אכיפה נגד גוף מוסדי החורג משיעורי ההחזקה המותרים ביחידות קרן הסל ותקופה זו אף לא תיחשב כתקופת חריגה; כלומר, הלכה למעשה ישמר הסטטוס קוו, ביחס לתעודות הסל גם לאחר הפיכתן לקרנות סל.  

גם באשר לשכר הנאמן התקבלה החלטה להותיר את המצב כפי שהוא. ככל שמדובר בהשקעה בקרנות סל בידי חברות המנהלות חסכונות ארוכי טווח. שכר הנאמן בקרנות הסל ימשיך להיות משולם על ידי מנהל הקרן שהוא למעשה המקביל לחברה המנפיקה את תעודת הסל ולא על ידי הגוף המוסדי המחזיק את הקרן.

בכך למעשה, יידחה החשש לפדיונות עתק בשוק תעודות הסל, עד למועד החלטתו הסופית של בג"צ לעניין צו הביניים אותו ביקש האיגוד, וכן בסוגיה בכללותה.

איגוד תעודות הסל הגיש בסוף השבוע שעבר עתירה דחופה לבג"צ לדחיית כניסת חלק מהוראות הרפורמה בקרנות הסל שעם כניסתם לתוקף, יחויבו הגופים המוסדיים לבצע מכירות בהיקף מינימאלי של 15 מיליארד שקל (לכתבה המלאה).

על פי העתירה "נוצר מצב קפקאי, הנובע ממחלוקת בין שני גופים רגולטוריים – רשות שוק ההון מזה, ורשות ניירות הערך מזה, כמו גם מאי מינוי ממונה חדש על שוק ההון, ביטוח והחיסכון, לאחר פרישת הממונה הקודמת ביום 31 באוגוסט 2018, ומשכך העדרו של הגורם המוסמך על פי דין בסוגיות נשוא עתירה זו אשר הושארו במכוון לשיקול דעתו של אותו ממונה עצמו".

כל זאת מתרחש בעיצומה של כניסתה לתוקף של אחת מהרפורמות המשמעותיות ביותר בשוק ההון בישראל, שמועד תחילתה חל היום, ה-3 באוקטובר 2018, מכוחה צפוי שינוי במוצר פיננסי הידוע כ"תעודות סל" והפיכתו ל"קרנות סל" (בדומה למוצר הפיננסי הפופולרי בעולם - ETF).

בתעודות הסל מושקעים כיום בישראל סכומי עתק בהיקף עשרות מיליארדי שקלים, כ-41 מיליארד מתוכם על ידי גופים מוסדיים, ותחתיו עומד להיכנס מוצר חדש: "קרנות סל".

בשורות מרות בערב החג
ברקע הדברים עמד מכתב מטעם סגן ראש רשות שוק ההון אשר הועבר לגופים בערב חג הסוכות, המורה על שינוי משמעותי בכללי ההשקעה של הגופים המוסדיים בתעודות הסל. מכתב זה, אשר הועבר רק ב-20 לספטמבר, הוא הסיבה לעתירה הדחופה לבג"צ. בצעד חריג, במכתב מאותו היום, ביקשה יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה, לשמור על הרציפות ולהציג פתרון ביניים "לבעייתיות הנובעת מכניסתו הקרובה של תיקון החקיקה לתוקף מיד לאחר חג הסוכות, ומקושי בקבלת החלטות ברשות שוק ההון עד איוש משרת הממונה".

על פי ההסדר החקיקתי כיום, מוטלת מגבלת החזקה על גופים מוסדיים של עד 25% בהחזקת כל סדרת תעודות סל. בהתאם להנחיות שפרסם בעבר אגף שוק ההון, חישוב 25% אלו מבוצע תוך ספירת כלל יחידות תעודות הסל הרשומות למסחר, בין כאלו שהונפקו לצורך מכירתן לציבור ובין כאלו שטרם נמכרו.

לכן צוין בעתירה כי אם לא יינתנו ההבהרות הנדרשות לגבי שיעורי האחזקה המותרים בכל הנוגע לקרנות הסל, הרי שעם כניסת הרפורמה לתוקף, יחויבו הגופים המוסדיים להתאים את שיעורי אחזקותיהם בקרנות הסל (שהיו קודם לכן תעודות סל), לשיעור שהינו נמוך דרמטית מהשיעור הקיים כיום לגבי תעודות סל, כלומר צפי מכירות בהיקף מינימאלי של 15 מיליארד שקל (וסביר כי בפועל גדול אף יותר).

כמו כן הוסבר בעתירה כי היקף המכירה צפוי להיות גדול באופן משמעותי בשל שיקולים שונים של הגופים המוסדיים ובהם ניהול ההשקעות לטווח ארוך, צורך בטווחי ביטחון וכן בשל העובדה כי גם תעודות הסל יחויבו במכירת הנכסים בהם הם "מתכסים" לצורך השקעה בתעודות.

"נזק בלתי הפיך לציבור בישראל"
בהקשר זה ציין איגוד תעודות הסל בעתירה כי "משעה שיבוצעו המכירות, או אף אם רק תגובש תכנית למכירתן, הנזק הנגרם יהיה בלתי הפיך, באשר מכירות בהיקף 15 מיליארד שקל אינן בגדר "יו-יו", דהיינו: ברצותך מושקע הכסף כאן, וברצותך, יום לאחר מכן, מוחזר לשם. "הבהרה" בדיעבד, כי לא היה מקום לבצע מכירות, לא תועיל אפוא, ומכירות שיבוצעו (כאשר תחתן ירכשו קרנות סל זרות), לא יושבו."