ארבע שאלות שכל משקיע בחברת ביומד צריך לשאול את עצמו

חברות ביומד ישראליות בולטות נסחרות בבורסה בתל אביב ובבורסות חו"ל דוגמת נאסד"ק. המימון הרב לו זקוקה כל חברת ביומד לצד המורכבות האופיינית לענף זה, הופכים את ההחלטה האם וכמה להשקיע בחברת ביומד ציבורית למאתגרת, הן עבור משקיעים "קטנים" והן עבור משקיעים "גדולים" דוגמת גופים מוסדיים.

ראשית, קצת רקע. נכון ל-2017 פעלו בישראל כ-1,450 חברות בתחומי מדעי החיים, שהעסיקו יותר מ-85,000 איש – גידול של כ-50 חברות וכ-10,000 עובדים ביחס לנתוני 2016, על פי נתוני האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI). 

הסיכונים בסקטור קיימים לכל אורך הדרך, משלב הרעיון ועד לשלב המוצר וכדי להקטין את הסיכונים, יש לתת תשומת לב מיוחדת למספר שאלות מכריעות שהמענה עליהן יכול לסייע למשקיעים לקבל החלטת השקעה מושכלת.

כיצד תשפיע התפתחות החברה על שיעורי האחזקה שלך בה?
כמשקיע בחברת ביומד אתה עלול להיות מדולל באופן משמעותי. במקרים רבים, חברת ביומד בשלבי ההקמה הראשונים, עשויה לגייס כסף, על מנת לערוך ניסויים פרה קליניים ואחריהם ניסויים קליניים בבני אדם (כמות מועטה של אנשים בניסוי Phase I וכמות גדולה יותר ב- Phase II וב-Pahse III). חברה מסוג זה זקוקה בשלב הראשון לסכומים קטנים יחסית, אך בהמשך תזדקק לסכומים גדולים עבור מגוון צרכים, ובכללם תשלום ליועצים בנושאים קליניים, רגולטוריים ואחרים. בשל כך, אף שמי שמשקיע בחברת ביומד מסוג זה בשלבים ראשונים עשוי לקבל שיעור משמעותי בהחזקות החברה, אותו משקיע צפוי להיות מדולל באופן משמעותי ביותר כשהחברה תמצא משקיע גדול בהמשך הדרך. מידע בנושא השלב שבו נמצאת החברה ניתן לאתר בקלות, בין היתר בפרק של "תיאור עסקי התאגיד" בדוח הכספי.

האם התלות של החברה בספקי מפתח אינה מגדילה את הסיכון בהשקעה?
שאלה זו נכונה לענף הביומד בכלל, אך יש לה רלבנטיות מובהקת בפרט בתחום המכשור הרפואי. חברות מסוג זה מייצרות באופן טיפוסי באמצעות קבלן משנה המהווה קבלן מפתח, כך שנוצרת תלות בקבלן עצמו ובמשאבים שהוא מקצה לחברת הביומד. תלות לא פחותה קיימת גם בזמינות ובעלויות של חומרי הגלם הספציפיים שרשויות הבריאות אישרו לחברה לעשות בהם שימוש, כחלק ממפרט כולל המאושר לכל מכשור רפואי. במידה וקבלן המשנה מחליט שלא לעבוד עוד עם החברה (למשל, מכיוון שהיא קטנה מדי עבורו) או שחומר גלם מפסיק להיות זמין לחברה, הנזק הכספי לחברה עלול להיות גדול. מידע בנושא זה ניתן למצוא בביאורים לדוחות הכספיים וכן בפרקים שעוסקים בהסתמכות על ספקי מפתח, פרקים שעשויים להופיע תחת הסעיף "תיאור עסקי התאגיד". לצד זאת, יש לזכור שאם הסיכון אינו מתממש, הרווח הגולמי של מוצר רפואי הוא לעיתים קרובות גבוה מאד ויכול להגיע גם ל-70%-80%.

האם החברה עורכת ניסויים קליניים מלאים או חלקיים בלבד?
היקפי הניסויים הקליניים נגזרים במידה רבה מהצורך לעמוד בפרוטוקול הנדרש מהניסויים, שאינו דבר של מה בכך. הפרוטוקול מסביר את האופן המדויק שבו יש לערוך את הניסויים ויש לזכור שה-FDA, רשות המזון והתרופות האמריקנית, עשויה לפסול ניסויים שלא עומדים בפרוטוקול. משקיע חייב לבדוק האם היקפי הניסויים שעורכת החברה הם מלאים או חלקיים. במצבים שונים חברות עורכות ניסוי חלקי בכדי לבחון האם הניסוי המלא יעיל ברמה העקרונית . כמשקיע, עליך להיזהר ממצבים שבהם חברות מגייסות כסף ממשקיעים אך עורכות ניסוי חלקי בלבד. במצב זה כספך עשוי לשמש את החברה רק בכדי לגייס משקיעים נוספים, כך שכסף זה עלול לרדת לטימיון. מידע בנוגע לסטטוס הניסויים הקליניים אינו קשה להשגה, וניתן לאתרו באופן טיפוסי במבוא לדוחות הכספיים ובדרך כלל גם באתר האינטרנט של החברה.

מה הסיכוי שהמוצר שמפתחת החברה ייכלל בסל הביטוח?
היכללות של מוצר ביומד דוגמת תרופה או מכשיר רפואי בסל הביטוח במדינת היעד יכולה לגזור את גורלו ולכן היא שאלה מכריעה במיוחד עבור משקיעים. גם אם מוצר כלשהו קיבל את אישור ה-FDA לשיווק בארה"ב, יכול לחלוף זמן רב עד שהוא יגיע לקליניקות ויאומץ על ידי רופאים ובתי חולים. חובתו של משקיע היא להעריך האם החברה אכן מסוגלת להחדיר את מוצר הביומד שלה לסל הבריאות של חברות ענק בתחום הבריאות. אינדיקציות ליכולת ההחדרה של המוצר לשוק הינן: בחינה האם יש פתרונות אחרים בשוק ועד כמה קיים ערך מוסף למוצר של החברה, כמות המטופלים או חולים הרלוונטית למוצר וכד'. במידה ויש סבירות כי החברה תתקשה להחדיר את המוצר לחברות הביטוח הרפואי, הסיכון בהשקעה עולה.

רו"ח ישראל גבירץ הוא שותף בפאהן קנה ניהול בקרה Grant Thornton Israel