בנק ישראל: 4 מתוך 5 חברי הוועדה המוניטרית תמכו בהעלאת הריבית

הפרוטוקולים של בנק ישראל מראים כי 4 מתוך 5 חברי הוועדה המוניטרית תמכו בהעלאת הריבית לחודש דצמבר. בסוף נובמבר האחרון הוועדה המוניטרית בבנק ישראל הפתיעה כאשר העלתה את הריבית במשק מרמה של 0.1% ל-0.25%.

הוועדה המוניטרית קובעת את הריבית בתהליך שכולל שני דיונים – בפורום רחב ובפורום מצומצם. בפורום הרחב מוצגים תנאי הרקע הכלכליים הרלוונטיים להחלטה: ההתפתחויות במשק הישראלי – בצד הריאלי ובצד הפיננסי-מוניטרי – וההתפתחויות בכלכלה העולמית. בדיון זה משתתפים חברי הוועדה המוניטרית, נציגים בכירים מחטיבות הבנק השונות, והכלכלנים מהחטיבות הכלכליות (המחקר והשווקים) שמכינים ומציגים את החומר לדיון. חברי הוועדה המוניטרית המשתתפים בדיון (הפורום המוצמצם הכולל רק 5 בכירים) מחליטים על גובהה הרצוי של ריבית בנק ישראל. 

בדיון על הפעילות הכלכלית אמרו חברי הוועדה כי האינדיקטורים לפעילות המשק מראים שהיא התמתנה אך שהמשק ממשיך לצמוח בקצב קרוב לקצב הפוטנציאלי. החברים העריכו כי ההאטה ברבעונים השני והשלישי ככל הנראה נובעת בחלקה מכך שקצב הצמיחה ירד מהשיעור הגבוה ששרר בשנים האחרונות לסביבה הפוטנציאלית, ובחלקה היא נובעת מגורמים זמניים. 

חברי הוועדה דנו בהתפתחויות בכלכלה העולמית והעריכו כי הסיכונים עלו והמומנטום ירד. החברים ציינו כי המשק האמריקאי ממשיך לצמוח בקצב נאה אך הצביעו על כמה סיכונים שעלולים להעיב על המשך מגמת הצמיחה: החרפה של מלחמת הסחר, הירידות בשוק המניות האמריקאי, עליית המרווחים וחולשה במגזר הטכנולוגיה.

אחד החברים העיר שנראה כי הירידה בשוק המניות אינה אלא תיקון, מאחר שהיא לא לוותה בירידה ברווחי החברות. בנוגע למשק האירופי סברה הוועדה שהירידה בצמיחה התרחשה על רקע שינוי בענף הרכב, התקדמות הברקזיט, והעובדה שהמתיחות בין איטליה לרשויות האירופיות התגברה לאחרונה. לגבי סין ציינה הוועדה כי ישנה האטה מסוימת בקצב הצמיחה אך היא נותרה גבוהה. 

בנוגע לשער החליפין אמרו חברי הוועדה כי מאז החלטת הריבית האחרונה נחלש השקל במונחי השער הנומינלי האפקטיבי בשיעור 3.6%, ומול הדולר בשיעור דומה (3.2%). השקל נותר מיוסף מנקודת מבט היסטורית, אם כי במונחי שער החליפין הריאלי האפקטיבי הייסוף מתון מאשר בשער הנומינלי. חברי הוועדה העריכו כי הסיכון העיקרי להמשך התבססות בתוך תחום היעד (של האינפלציה) הוא ייסוף של השקל.

חברי הוועדה דנו בהתפתחויות בשוק הדיור ובנתונים על מחירי הדירות. הם ציינו כי נתוני הקצה על היקף העסקאות מצביעים על התייצבות, לאחר שבתחילת השנה הנתונים עלו. בנוגע למחירי הדירות אמרו החברים כי בחודשים האחרונים מסתמנת יציבות. כמו כן נידונה ההתייצבות בהיקף המשכנתאות החדשות, על רקע העלייה בריבית על המשכנתאות. בנוגע להתפתחויות הפיננסיות בישראל ציינה הוועדה כי האשראי העסקי הלא-פיננסי ממשיך להתרחב ויש עלייה קלה במרווחי האג"ח. 

ארבעה מתוך חמשת חברי הוועדה תמכו בהחלטה להעלות את הריבית. הם סברו שהשיקולים הכלכליים הם הגורמים המכריעים בקבלת החלטת הריבית, ולא העובדה שהבנק נמצא בתקופה של חילופי נגידים. 

הוועדה הדגישה כי המשך הנסיגה מהמדיניות המרחיבה (כלומר מתווה של העלאת ריבית) מותנה באינדיקטורים הכלכליים, וההחלטות בעתיד ימשיכו להתקבל בהתאם להתפתחויות באינפלציה, בכלכלה הריאלית, בשווקים הפיננסיים ובמשק העולמי, ובמטרה להשיג את יעדי המדיניות המוניטרית. חברי הוועדה העריכו כי המשך תהליך הנורמליזציה ייעשה באופן הדרגתי וזהיר.

חברי הוועדה המוניטרית הם ד"ר נדין בודו-טרכטנברג – ממלאת מקום הנגיד, אנדרו אביר – מנהל חטיבת השווקים, פרופ' ראובן גרונאו, פרופ' צבי הרקוביץ ופרופ' משה חזן.