האם נראו הירידות האחרונות במדד הנאסד"ק?

בחודש יולי פרסמתי ניתוח של כיוון מדד הנאסד"ק  שבו הנחתי כי המדד צפוי לחזור פעם נוספת לרמת התמיכה הנמוכה באזור ה-6,400 נקודות. הניתוח התבסס על תאוריית דאו והמסקנה נבעה מהדשדוש במדדי היחס המרכזיים ומחזורי המסחר הנמוכים בנאסד"ק שלא תומכים ברמות השיא שבהם נסחר המדד.

בחודשיים האחרונים מדד הנאסד"ק אכן נגע ברמת התמיכה ומאז גם התאושש מעט כשאת שבוע המסחר הקודם המדד סגר על 6,600 נקודות וכעת נשאלת השאלה האם אכן הגענו לסוף הירידות?

מבחינתי,  בשביל הנחת מסחר זו צריך להבין מהי הסיבה המרכזית לירידות - האם מדובר בתיקון טבעי בשווקים לקראת סוף השנה? הסנקציות של ארה"ב על סין? משבר באיחוד האירו? אני מעריך שהסיבה ההגיונית ביותר לירידות  בשווקים מתחילת השנה היא דווקא הנכונות של הבנק הפדראלי (או בקיצור ה"פד") להעלות את הריבית על הדולר.

להלן מספר דרכים שבהן העלאת ריבית משפיעה על שוק הכסף בארה"ב:
1. ריבית גבוהה יותר מעלה את ערך הדולר ובכך גם את תאבון המשקיעים לסיכון מכיוון שניתן לקבל תשואות סבירות בסיכון נמוך יותר. ריבית גבוהה מגדילה את התשואה שניתן לקבל על נכסים חסרי סיכון כגון אג"חים ממשלתיים או בעלי סיכון נמוך כגון אג"חים קונצרניים בעלי דירוג גבוה. כתוצאה מכך יותר כסף נפדה ממניות ועובר לאפיקים בטוחים יותר. 

2. החוב הפרטי בארה"ב הברית נמצא בשיא של כל הזמנים. לדעתי אחת הסיבות לכך היא שהמעבר מקניות בחנויות פיזיות לקניות אונליין מגדיל גם את כמות וגם את סכום הרכישות בכרטיסי אשראי. כך, רכישות שנפרשות לרוב לתשלומים וכרוכות בתשלום ריבית.

סכומי רכישות האונליין שוברות שיאים בכל העולם ולא רק בארה"ב (שאפילו מדשדשת מאחורי סין ודרום קוריאה). שוק הקמעונאות ברשת מציג צמיחה דו ספרתית ועומד בארה"ב על חצי טריליון דולר בשנה. בעונת החגים האחרונה דולר אחד מכל שישה שימש לרכישות אונליין. דוגמה לעליה בתשלומי אשראי היא מניית ויזה שעלתה מתחילת 2017 ביותר מ-75%.

נכון שמדובר במינוף נמוך יותר מאשר קניית דירה וגם האוכלוסייה חזקה בהרבה מאוכלוסיית הסאב-פריים שנפגעה ב-2008 אבל פוטנציאל הסיכון הרסני לא פחות במידה והסכומים יצטברו ולווי האשראי לא יעמדו בתשלומים.

3. החוב הקונצרני - חברות שגייסו כספים ששימשו לצמיחה והשקעה חשופים במידה זהה לחדלות פרעון. מ-2008 גדל החוב הקוצרני ב-40% לרמה של 10 טריליון דולר כאשר שווי שוק המניות בארה"ב כולה עומד על 30 טריליון דולר. המשמעות היא ששליש משווי המניות בארה"ב הוא כסף שמושפע מריבית וככל שהריבית תעלה כך שווי המניות צריך לרדת בהתאם.

4. החוב הציבורי בארה"ב שובר שיאים כשהוא עומד על 22 טריליון דולר לאחר עליה של כמעט 150% מ-2008. החלק המעניין הוא שככל שהריבית עולה כך ארה"ב תצטרך להחזיר יותר כסף למלווים (רוכשי האג"חים) עד שבשלב מסוים ככל הנראה היא תגיע לחדלות פירעון.

האם הפד ימשיך במגמת העלאות הריבית?
מאז כניסת טראמפ לתפקיד בינואר 2017 עלתה הריבית על הדולר ב-200% מרמה של 0.75% לרמה של 2.25% ולפי הקונצנזוס האנליסטים ביום רביעי הקרוב יכריז הפד על העלאת הריבית השביעית מתחילת 2017.

מבחינה גרפית ניתן להציג (באופן גס) את הקורלציה בין שוק המניות האמריקאי להשפעת הריבית על הדולר על ידי השוואה של השנתיים האחרונות בין מדד ה-S&P500 לאינדקס הדולר האמריקאי (DXY).

ה-DXY  הוא מדד שמשווה באופן יחסי את הדולר האמריקאי לקבוצת מטבעות ומושפע בין היתר מהעלאות ריבית וציפיות השוק. הגרף המצורף מתאר את תשואת מדד ה-S&P500 (הגרף הקווי) ביחס לתשואת ה-DXY מתחילת 2017. מובן שהקורלציה איננה מושלמת גם כי אנחנו משווים בין נכסים שונים (מניות למטבעות) וגם כי הריבית משתנה אחת למספר חודשים ואילו המניות משתנות באופן יומיומי.

בנוסף, ניכר שהדולר נחלש ושהמניות עלו גם בתקופות שבה הריבית המשיכה לעלות (למשל בכל שנת 2017) אבל עדיין משתקפת כאן תמונה מעניינת. כל העלאת ריבית נוספת משפיעה על השוק במספר דרכים.

מדד ה-S&P500 עומד על סף רמת תמיכה ומנגד הדולר מנסה לפרוץ התנגדות כשברקע הפד נוקט באסטרטגיה ניצית של העלאת ריבית. אני מאמין שהעלאת הריבית הקרובה כבר מתומחרת בשוק והיא התבטאה בתנודתיות ובירידות החדות בחודשיים האחרונים.

השוק מחכה לראות האם הפד ימשיך במגמת העלאות הריבית גם במהלך 2019, במידה וכך יהיה השוק יגיב במהלך 2019 בהמשך התיקון בכלל המדדים. אני צופה שבמידה והבנק הפדראלי ימשיך לדבוק בהעלאות ריבית גם בשנה הבאה המימושים בשווקי המניות ימשכו מתוך חשש שייווצר אפקט פרפר שיוביל למשבר נוסף.

לפיכך אני מאמין שכל עוד שמדד הנאסד"ק נסחר מתחת לאזור ה-7,200 נקודות (שאותו הוא יעבור במידה והעלאות הריבית יתמתנו) התיקון עודנו נמשך וצפוי מבחינתי להגיע גם עד רמת 5,400 נקודות במהלך 2019.

 
** הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות בקרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן–בין באופן כללי ובין תחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. 

הכותב הוא משקיע וסוחר עצמאי, עובד בחברת מיטב דש ומייצג את דעותיו האישיות בלבד