הלמ"ס: 13.1% מהתמ"ג הולך לרווחה

הלשכה המרכזית מפרסמת היום (ד') סקירה הבוחנת את ההוצאה הלאומית לרווחה בשנת 2015 המשקפת תמונת מצב מעניינת לגבי מידת רווחת התושבים בישראל.

על פי הנתונים, ההוצאה הלאומית לרווחה נכון לשנת 2015 עמדה על 152.2 מיליארד שקל, המהווים 13.1% מהתמ"ג (בדומה לשנים הקודמות 2013 ו-2014) ו-18.3% מסך הצריכה הפרטית והציבורית האזרחית. מדובר בעלייה לעומת השנים הקודמות בהן עמדה ההוצאה הלאומית לרווחה על כ-143.2 ו-137.8 מיליארד שקל בשנים 2014 ו-2013 בהתאמה.

ההוצאה הלאומית לרווחה לנפש בישראל ב-2015 הסתכמה בכ-18.2 אלף שקל (כ-4,703 דולר במונחי שווי כוח הקניה), לעומת כ-17.2 אלף שקל בממוצע בין השנים 2013-2014.

בתוך כך, מרבית הכספים, 81% מסך ההוצאה ב-2015, נותבו ישירות למשקי בית באמצעות פנסיות לאזרחים ותיקים וקצבאות לאנשים עם מוגבלויות וזכאים אחרים. 19% הנותרים, 28.9 מיליארד שקל המהווים 2.5% מהתמ"ג, נותבו לייצור ואספקה של שירותי רווחה. מדובר בעלייה של 12.4% במחירים קבועים לעומת 2014 כאשר אומדנים מוקדמים מעידים על התמתנות העלייה בשנים 2016 ו-2017 ל-2.8% ול-2.3%, בהתאמה. 

המימון הממשלתי יורד, מימון משקי הבית עולה
מימון ההוצאה הלאומית לרווחה הגיע ברובו מהמגזר הממשלתי (כולל מלכ"רים ציבוריים) עם כ-60.2% ממימון הפעילות כאשר 23.9% מהמימון הגיע ישירות ממשקי הבית. אמנם, מהנתונים עולה כי חלקו של מגזר הממשלה במימון ההוצאה הלאומית לרווחה ירד בין שנת 2013 לשנת 2015, ואילו חלקם של משקי הבית במימון עלה (הוצאות משקי הבית כוללות רכישת שירותי רווחה, כגון רכישת שירותי מטפלות בית וכן תשלומים לביטוח לאומי).

חלקו של המגזר העסקי במימון עמד על כ-13.1% כאשר חלקם של המלכ"רים הפרטיים (עמותות) היה נמוך ועמד על 1.5%. כך גם לגבי תרומות מחו"ל שהסתכמו ב-1.3% בלבד.

ההוצאה הלאומית לרווחה (כולל העברות למשקי בית) לפי מגזר מממן, 2013 ו-2015:
מקור הנתונים: הלמ"ס

עוד עולה כי עיקר המימון לרווחת אזרחים ותיקים (כולל פנסיות וקצבאות) ניתן על ידי משרדי הממשלה והגיע ל-47%, בהשוואה לכ-48% ב-2014. לעומת זאת, המימון של שירותים עבור אזרחים ותיקים במוסדות ניתן בעיקרו על ידי משקי הבית (74%), ואילו המימון של שירותים עבור אזרחים ותיקים בקהילה התחלק באופן מאוזן יותר בין משרדי הממשלה (50%) לבין משקי הבית (38%).

גם השירותים לילדים ונוער, משפחה, אנשים עם מוגבלויות, אוכלוסיות במצבי חירום, דיור ומובטלים ועידוד תעסוקה ממומנים בעיקר על ידי משרדי הממשלה (88%-39%). משקי הבית הם המממנים העיקריים (55%) של שירותי עזרה שאינם כסף. למשל, עמותות שמעבירות בעיקר מזון לנצרכים.

מרבית בתי האבות מופעלים על ידי גורמים פרטיים
על פי אומדנים ראשונים, בשנת 2017 עלתה ההוצאה הלאומית לרווחה (ללא העברות למשקי בית), במחירים קבועים, ב-2.3%, לאחר עלייה של 2.8% בשנת 2016 ועלייה של כ-12.4% בשנת 2015.

בשנת 2015, המגזר העסקי היה אחראי על אספקה של כשליש (33.6%, 9.7 מיליארד שקל) משירותי הרווחה בישראל (ללא העברות למשקי בית). עיקר פעילותו התרכזה בשירותי רווחה עבור אזרחים ותיקים (כ-66%), כלומר הפעלת בתי אבות ושירותי סיעוד. חלקם של המלכ"רים הפרטיים עמד על כ-27%. ובעצם, עולה כי מרבית בתי האבות ומוסדות הסיעוד בישראל מופעלים על ידי גורמים פרטיים.

חלקם של המלכ"רים הפרטיים מכלל אספקת שירותי הרווחה בארץ הגיע ל-37.7% מסך ההוצאה (10.9 מיליארד שקל), וחלק גדול ממנה ניתן לילדים ולנוער. במגזר הממשלתי (ללא מלכ"רים ציבוריים) הסתכמה אספקת שירותי הרווחה ב-7.5 מיליארד שקל, שהיו כ-26% מסך ההוצאה, ועוד 2.7% סופקו על ידי מלכ"רים ציבוריים. 

ההוצאה הלאומית לרווחה (ללא העברות למשקי בית), לפי מגזר מבצע בין השנים 2015-2011:
מקור הנתונים: הלמ"ס