לא הוכיחה שהוטרדה מינית - ותשלם הוצאות של 25 אלף שקל

בית הדין הארצי לעבודה התיר את פרסומו של פסק דין שניתן בספטמבר האחרון על ידי בית הדין האזורי לעבודה בת"א, במסגרתו התקבלה חלקית תביעה שהגישה סמנכ"לית שיווק בחברה בטענה כי הוטרדה מינית עשרות פעמים על ידי מנכ"ל החברה ואדם נוסף שהיה בקשרים עסקיים עם החברה. בסופו של דבר, התקבלו טענותיה להטרדה מצד אותו אדם נוסף ובשל הטיפול הלקוי תפוצה התובעת בסך 65 אלף שקל. עם זאת, מאחר שלא הוכחו טענותיה כלפי המנכ"ל – תשא התובעת בהוצאותיו בסך 25 אלף שקל.

התובעת הועסקה במשך כ-9 חודשים כסמנכ"לית שיווק בחברה פרטית העוסקת במתן ייעוץ, ליווי והקמת פרויקטים בארץ ובעולם. בתביעה שהגישה לבית הדין האזורי לעבודה בת"א טענה התובעת כי במהלך עבודתה בחברה חוותה שורת הטרדות מיניות מצד מנכ"ל החברה ואחד מבעליה, לרבות ניסיון אונס ומעשים מגונים.

לטענת התובעת, כבר עם תחילת עבודתה ניסה המנכ"ל לפתח עמה מערכת יחסים אינטימית, קרא לה בשמות חיבה והרבה לשוחח עמה על נושאים הנוגעים לעולמו ולעולמה הפרטי, תוך שהוא גורם לה לחוסר נוחות. בעניין זה תיארה התובעת אירועי הטרדה שחוותה כאשר שהתה עם המנכ"ל בביקור עסקי במדינה זרה, שכללו בין היתר התפארות בפניה על מעלליו המיניים, ניסיון לשכנע אותה לשתות אלכוהול ולהשתמש בסמים, דיבור באופן מבזה כלפי נשים והפניית שאלות בנוגע לעברה המיני. עוד טענה כי במספר רב של פעמים נהג המנכ"ל לחלוק עמה פרטים הנוגעים לבעיותיו במערכת היחסים עם אשתו ושיתף אותה במעלליו המיניים של מנכ"ל בחברה אחרת עמו ביקר במועדוני חשפנות.

באחד הימים, לטענת התובעת, בעת ששהתה עדיין במדינה הזרה, הכיר לה המנכ"ל אדם נוסף שהיה לדבריו "מישהו חשוב". אותו אדם אף הוא הטריד את התובעת, לטענתה, ואף ניסה לאנוס ולבצע בה מעשים מגונים. לטענת התובעת, לאחר שסיפרה למנכ"ל על ניסיון האונס הוא פטר אותה ולא טיפל בתלונתה כראוי. בתביעה עתרה התובעת לפיצויים ללא הוכחת נזק בגובה 120 אלף שקל בגין כל אחד מ-14 מקרי ההטרדה אותם פירטה בתביעתה.

השופטת מירב קליימן קבעה כי ניתן לראות באדם הנוסף שהטריד את התובעת כ"ממונה שאינו עובד" של החברה בה הועסקה, לאור הזיקה המהותית שלו למקום עבודתה של התובעת. בעניין זה, שוכנעה השופטת כי אותו אדם היה מעבר ללקוח/ספק של החברה, וכפועל יוצא לא יכול להיות חולק כי התובעת חוותה את ההטרדה המינית ב"מסגרת יחסי העבודה", בזמן העבודה ועל ידי מי ששותף לעסקיה של המעסיקה.

עוד שוכנעה השופטת, כי היה בידי החברה לטפל בתלונה של התובעת טוב יותר מהאופן בו טופלה בפועל, כשלכל הפחות ניתן היה למנוע את שהותה המשותפת של התובעת עם אותו אדם לאחר הדיווח מצדה, אך דבר זה לא נעשה. משכך, נקבע כי החברה כשלה מלקיים את הוראות החוק למניעת הטרדה מינית, וגם העובדה שלא היה בחברה מנגנון מסודר לבירור תלונה על הטרדה מינית – היה בה כדי להשפיע על אופן הטיפול בה. נוכח האמור, תשלם החברה לתובעת פיצוי על טיפולה הלקוי בתלונתה, בסך של 35 אלף שקלים.

מכאן, פנתה השופטת לבחון האם התובעת הוכיחה הטרדות מיניות מילוליות מצדו של המנכ"ל, והאם הוכחה סביבת עבודה המהווה "כר פורה" להטרדות מיניות. בעניין זה, ציינה השופטת כי הרושם שהתקבל הוא שהתובעת הקנתה לאירועי השימוש באלכוהול וסמים ממדים גדולים הרבה מעבר לעובדות שהוכחו בפועל. כך, התובעת לא הוכיחה שימוש בסמים וודאי לא כזה שהוביל לסביבת עבודה פוגענית.

אשר לטענות על הטרדה מינית מצד המנכ"ל, מצאה השופטת קשיים בגרסת התובעת ובעדותה, ולכן קבעה כי זו לא הרימה את הנטל הנדרש המוטל עליה להוכיח את שורת ההטרדות המיניות שנטענו ביחס למנכ"ל החברה.

לבסוף, קבעה השופטת כי החברה תשלם פיצוי נוסף לתובעת, בסך 30 אלף שקלים, בגין התנכלות אותה חוותה על רקע תלונתה בדבר הטרדה מינית. נקבע, כי עיון במכלול הראיות שהוצגו בהליך מוביל למסקנה כי אכן היה שינוי בהתנהלות בין התובעת למנכ"ל, שככל הנראה נגרם בעקבות רגשותיה של התובעת שנולדו כתוצאה מההטרדה שחוותה ומחוסר הטיפול שנדרש להבנתה. לדעת השופטת, לתובעת הייתה ציפייה סבירה כי לא תמצא תחת אותה קורת גג עם המטריד, אולם היעדר הטיפול בתלונה הביא או תרם ליצירת ה"קרעים" המקצועיים בין התובעת לנתבע והביא להתפטרותה בסופו של דבר.

לסיכום, החברה תשלם לתובעת פיצוי בסך 65 אלף שקלים. לאור סכום התביעה, כ-1.7 מיליון שקל, ומשהתביעה נגד המנכ"ל נדחתה, חויבה התובעת בהוצאותיו בסך של 25 אלף שקלים. התובעת יוצגה בהליך ע"י עוה"ד סיגל פעיל וזהר גיפס. החברה והמנכ"ל יוצגו על ידי עו"ד אילן סובל.

כתבות משפטיות נוספות ניתן למצוא באתר תקדין