כיצד הגיע מאזן הפד לכותרות ומה הקשר למניות?

במאמר זה נדבר על מאזן הפד והקשר למניות. העובדות תחילה: נכסי מאזן הבנק הפדרלי, שבכניסה למשבר 2008, באוגוסט 2007, עמדו על 870 מיליארד הגיעו, 7.5 שנים מאוחר יותר, בינואר 2015, ל-4.5 טריליון דולר ומאז הנכסים בירידה כאשר בסוף ינואר 2019 עמדו על 4 טריליון.

כ-90% מערך העלייה בין אוגוסט 2007 לינואר 2015 נגרם בשל תכנית ה-QE (ר"ת, quantitative easing) שאושרה בסוף 2008. המאזן עלה לכותרות ב-2015 ומיקומו בכותרות הגיע לשיא בתיקון האחרון, סוף 2018 ונמשך עד היום.

העלאת מאזן הבנק הפדרלי לכותרות נעשתה אך ורק מסיבה אחת, "מה יקרה ביום שאחרי?" כשהכוונה היא ליום סיום ה-QE. ה-QE הסתיימה, באופן רשמי, בספטמבר 2017 אבל בפועל זה קרה כבר במהלך 2015. שנה ורבע לאחר "היום שאחרי" הרשמי ולמעלה מ-4 שנים מאז החל מאזן הבנק הפדרלי להצטמצם בפועל אין פגיעה בכלכלה או בשוק ההון.

תשואות האג"ח של ממשלת ארה"ב ל-10 שנים, שהגיעו כשנה לאחר "היום שאחרי", באוקטובר 2018,  ל-3.25% "נרגעו" וחזרו לרמתם בספטמבר 2017 (2.7%) ואין אינפלציה. שוק המניות לא קרס ולאחר עוד תיקון ממשיך לטפס אל מול התוצאות המצוינות שמציגות החברות. המיתון שהובטח לא מגיע אבל הכותרות ממשיכות להפחיד מהמשך הצמצום. סיכום גרפי קצר של נכסי הפד תוכלו למצוא כאן. 

• התפוצצות הבועה: טיפלתי תפטר 120 עובדים, אחרי שווי של 8.3 מיליארד דולר
• חברת Imagen גייסה 30 מיליון דולר לאוטומציה עבור צלמים מקצועיים

הרקע  משבר 2008 בוול סטריט, בהשוואה לכל המשברים שקדמו לו, כולל אלו של 1929 ו-2000, לא היה כתוצאה ממשבר כלכלי, היה זה משבר קרימינלי. וול סטריט ניצלה גיאות כלכלית על מנת לשווק למשקיעים ובערכים מטורפים, מכשירי השקעה מזויפים. כשנתגלה הדבר התמוטט השוק, במהירות ומחק, גלובלית, 34 טריליון דולר.

הצמיחה הכלכלית, שחזרה לאחר משבר הבועה של 2000, נעצרה ונוצרה סכנה למשבר נוסח שנות ה-30. ארה"ב, למרות שהייתה הנפגעת העיקרית ובדיוק בתקופת מעבר בין נשיאים, קיבלה שורה של החלטות "אין ברירה" על מנת למנוע את המשבר מלהפוך לאסון גלובלי.

בין חוסר הנזילות שעצרה את כל מנועי הצמיחה לפניקה שהשתלטה צריך היה הממשל להגיב במהירות ובתנאים דאז חייבים היו לנקוט בפעולות לא מקובלות ולכן הפעילו, הממשל והבנק הפדרלי, שתי תכניות:

• טראמפ הוא פיל בחנות חרסינה, אבל לא ישבור את הכלים
• ההיגיון מאחורי השיגעון - מה טראמפ מנסה להשיג ולמה ייתכן שהנפילות ייעצרו?
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

הראשונה, מוניטרית בביצוע הבנק המרכזי, שבה יזרים הבנק כסף, ככל שיידרש (המקור מהדפסה שהבנק המרכזי האמריקאי רשאי להדפיס כרצונו), למערכת באמצעות רכישת מכשירים פיננסיים ובמיוחד MBS (אג"ח מגובות משכנתאות, אותם מכשירים שהביאו למשבר) ואג"ח של ארה"ב (במיוחד אלו ל-10 שנים).

הכסף הגיע למערכות הפיננסיות ובמיוחד הבנקים על מנת למנוע התמוטטותם וכיוון שאלו הם המתווכים לתעשייה ולמסחר. מהלך זה נקרא בקצור QE. הכסף הגיע למערכת הפיננסית, ייצב אותה ומנע המשך המשבר.

המסלול השני, פיסקלי, נקרא TARP (ר"ת, Troubled Asset Relief Program). כאן רכש האוצר האמריקאי מניות של כ-700 חברות, ציבוריות בעיקר (מ-AIG דרך סיטיגרופ ועד GM), כלל ענקיות המשכנתאות פאני מיי ופרדי מק, חברות אסטרטגיות שקריסתן, לדעת הממשל, "תעזור" להחרפת המשבר.

מהלך זה עלה למשלם המיסים האמריקאי 631.9 מיליארד דולר והצלחתו הייתה מדהימה, במיוחד לנוכח העובדה שכאשר הוכרז בסוף 2008 התנגדו רבים למהלך ורוב המומחים האמינו ש"הכסף הלך". תוכנית זו לא תפסה כותרות עד עצם היום הזה למרות שמטרתה הייתה בדיוק כמטרת ה-QE והתנהלה במקביל.

במהלך העליות הגדולות בבורסות מאז 2009 מכר האוצר כמעט את כל המניות שרכש ברווחי עתק. עד ל-22.1.2019 קיבל האוצר האמריקאי, ממכירת מניות וקבלת דיבידנדים (מהחברות שאת מניותיהן רכש) 728 מיליארד ועדיין יש בידיו "קצת" מניות FNMA וחברותיה (שאם יחליט למכרן ליזמים הרווח יהיה בסדרי גודל גדולים בהרבה). כלומר, עד כה הרוויח האוצר 96.1 מיליארד ועוד ידו נטויה.

מדוע ה-TARP, שכל כך הצליחה הוסתרה ואילו ה-QE, שעד כה הצליחה מאוד במילוי המטרות אבל לא ברור כיצד "הסבוב" כלו יסתיים, הפכה לנושא כל כך מאיים שתפס כותרות? כיוון שעל "תרבות הכותרות" דברנו מספיק אז התשובה ברורה.   עלייתה של ה-QE  בסוף 2015 הזהירו פרשנים מובילים, בהובלת מומחי השבועון פורבס שהשפעתו על שוק ההון גדולה, מפני "היום שאחרי", היום שבו יפסיק הבנק המרכזי את ה-QE ויצטרך לחשוב איך להוריד את רמת ההתחייבויות שצבר. המזהירים חששו שהמשך הצמיחה הכלכלית תביא לעלייה באינפלציה ולהעלאת הריבית, מצב שאינו מתאים למכירת אג"ח ומהאפקט הפסיכלוגי שייווצר כאשר הבנק יתחיל מכור במקום לקנות.

למה נזכרו בבעיה רק ב-2015? כנראה בשל מאמר בפורבס והחשש מאינפלציה בעקבות הצמיחה. להזכירכם, בסוף 2015 נשברו שיאי כל הזמנים במדדי המניות, מסע הבחירות בארה"ב התחיל והכלכלה האמריקאית נראתה כהולכת ומתחזקת. החשש מאינפלציה הלך וגדל אז.

הבנק עצר למעשה את רכישות האג"ח כבר במהלך 2016 אבל רק בספטמבר 2017 הודיעה הנגידה דאז יילן שהחל מאוקטובר 2017 יעצור הפד את ה-QE ויתחיל לשחרר אחזקות (יוציא כסף מהשוק). היא גם הוסיפה שלדעת הבנק מתקרב הזמן שיחייב גם העלאת הריבית עקב התחזקות הכלכלה, "היום שאחרי" הגיע ו-וול סטריט רעדה.

התגובה הראשונית של השווקים הייתה עלייה חדה בריבית, תשואת האג"ח ל-10 שנים עלתה מידית מ-2.06% בעת ההודעה ל-2.36% והמשיכה לעלות לאחר העלאות ריבית ב-2018. באוקטובר 2018 הגיעה התשואה ל-3.25 אחוזים. להפתעת המזהירים מפני "היום שאחרי" הדבר לא השפיע כלל על המניות ובספטמבר 2018 שוב נשברו שיאי כל הזמנים. הפד, בינתיים, מימש את  הבטחותיו והמשיך למכור אחזקות לשוק החפשי.

איך באמת אפשר להסביר את העובדה שהשווקים, הן מיין סטריט והן וול סטריט, שהוצפו ב-4.5 טריליון דולר ושמומחים טוענים שהכסף הזה היה הגורם המרכזי להתאוששות במיין סטריט ולגיאות בוול סטריט, אינם מתרגשים כלל כאשר אותם 4.5 טריליון מתחילים לצאת? הרי אם המשקיעים הגדולים והחכמים מהסוג של הנהלות בלקרוק, וואנגארד, UBS, פידליטי ואחרים היו מאמינים ש-4.5 טריליון, אפילו 2 טריליון, באמת עומדים לעזוב הם היו נשארים  בהשקעות? במניות? בטוח שלא. אז מה קורה כאן?

צמצום המאזן, הוא הפחות מדאיג מבין הנושאים שיש למשקיעים בהווה לדאוג מפניהם, לבטח כל עוד הכלכלה צומחת ללא אינפלציה. מדוע? כי מי שיבדוק לאן בדיוק הלך הכסף (בדקו למשל את השינויים במינוף הלוואות הבנקאות מאז 2007-8), ומי שיבדוק את מצב הנזילות הזמינה להשקעות מול קצב הספיגה שאותו קבע הפד והצטברות המזומנים כתוצאה מהפעילות העסקית הגדלה, יירגע ויגלה מדוע הבורסה עדיין לא התרסקה למרות הכותרות.

מחוסר מקום נשאיר את הקוראים עם מאמר מעניין אחד המצורף כאן. במאמר צודקים - המשוגעים לא יושבים בפד. צמצום המאזן, גם בבנקים המרכזיים באירופה, אינו בעייתי כרגע לבורסות ולמי שיש שאלות, בבקשה. אגב, היציאה מהתיקון האחרון מהירה לטעמנו אבל זה כמובן לא שייך לצמצום המאזן.

"נסיכי הענן" "תשכחו מה FANG" אמר קריימר מ-CNBC בסוף השבוע שעבר, "נסיכי הענן הם המנצחים הגדולים של הסקטור הטכנולוגי" והוא אמר זאת בסקירת הבזק שעשה, כמנהגו, על התוצאות המצוינות שהציגה חברת ServiceNow (סימול: NOW). למרות הפרשנות השנויה לעיתים במחלוקת שלו כדאי לפעמים להקשיב לאיש.

קריימר מבין שטכנולוגית מחשוב הענן אינה רק טכנולוגיה מדהימה אלא בסיס/תשתית ליצירת נישות תעשייתיות חדשות, קרש קפיצה להמשך ההתקדמות הטכנולוגית. טכנולוגיית הענן, ששורשיה בקונספט ה-Time-sharing ש-IBM החלה לפתח בשנות ה-60 ושקיבלה דחיפה קדימה על ידי AT&T באמצע שנות ה-90, החלה להשתלב בתעשייה רק באמצע העשור הראשון של המאה ה-21 ובעזרת התקדמות מהפכת האינפורמציה.

אמאזון, ב-2006 וגוגל ומייקרוסופט ב-2008 הציגו מערכות ענן וקבוצת גארטנר פרסמה מחקר ב-2008 שקבע שטכנולוגיות מחשוב הענן יעצבו מחדש את מערכות היחסים בין צרכני IT לספקי ה-IT. המחקר "עודד" את סוכנות ה-U.S. National Science Foundation להשקיע בהקמת פלטפורמת ענן משודרגת על ידי IBM וגוגל לצורך "הטיפול בכמות מסיבית של IT".

ב-2010 החלה גם סוכנות החלל, נאס"א, לעבור למחשוב הענן והטכנולוגיה תפסה. חברות הענק שהזכרנו ואחרות השתלטו למעשה על היכולת לשרת לקוחות כאשר הקימו חוות שרתים לטיפול בכמויות הדאטא האדירות ומאותו רגע נוצר פוטנציאל לנישות חדשות נוספות שנישת האוטומציה החכמה של תהליכי עבודה ארגוניים היא אחת מהן.

חברות מהסוג של WMware, ServiceNow (סימול VMW) ו-Workday (סימול:WDAY) לצד ותיקות יותר כמו ADBE ידעו לנצל את את הפוטנציאל להשבחת מערכות השיווק, כוח האדם והניהול התוך-חברתי וזה לא הסתיים כאן. יזמים הבינו שיש הבדלים מגזריים והחלו לצוץ חברות נישה מגזריות כמו Veeva Systems (סימול: VEEV) שמובילה את האוטומציה החכמה בתחום הבריאות ואחרות. ההכנסות של החברות האלו זינקו במהירות בשנים האחרונות וזאת, אליבא המומחים, רק ההתחלה.

ServiceNow כדוגמה  החברה שנוסדה ב-2004 התחילה למכור ב-2008 אז הציגה מכירות של 8.8 מיליון דולר, הפסד של 6.5 מיליון או 16 סנט למניה. ב-2015 הגיעו ההכנסות ל-1.006 מיליארד, הפסד של 198.4 מיליון או 1.27 למניה ואת 2017 סיימה עם הכנסה של 1.9 מיליארד, הפסד של 149 מיליון או 87 סנט למניה. את 2018 תסיים עם הכנסות של 2.6 מיליארד ורווח של 2.37 למניה ואת 2019 עם מכירות של 3.4 מיליארד ורווח של 3.12 למניה ולמעשה רק כעת היא מתחילה לפרוץ.

כל החברות שהזכרנו ואחרות בתחום (גם אוטוניטי "שלנו" משתלבת בתחום) מתקדמות בקצב הזה כי לתעשייה לא תהיה ברירה אלא להשתמש בפלטפורמות האוטומציה שמתפתחות. האנליסטים אוהבים את התחום ובמקרה של NOW כדוגמה 26 מתוך 30 בתי השקעה שמסקרים אותה ממליצים ב"קניה", האחרון שבהם גולדמן סאקס, בתחילת השבוע, עם מחיר יעד של 260. כל זה מול מכפיל 2018 של 96 ושל 73 ל-2019. כמובן שהמניה נסחרת בערכי חלל אבל כבר למדנו שכך מתנהלים הדברים בעולם של IT.

לחברה אגב, מאזן חזק עם 1.6 מיליארד במזומן. התחום תחרותי ביותר כאשר לצד חברות חדשות כמו NOW פועלות ענקיות כמו HPE, CA, IBM ,SAP ועוד אלא שהתחום רק הולך וגדל מחד ופוטנציאל ההשתלטות גדל גם הוא מאידך. ServiceNow פועלת בהצלחה גם בישראל.

מהם הסלים המעניינים? את NOW וחברותיה בתחום שקריימר כינה "נסיכי הענן" תמצאו בסלים שרוב אחזקותיהם בחברות בתחום תוכנת אפליקציות (Application software). חברת NOW נמצאת ב 49 סלים. הסל שנראה לנו המתאים ביותר הוא IGV שמחזיק ב-93 חברות בתחומי תכנות האפליקציה, שירותי IT ושירותים להתאמה עסקית. כל החברות המעניינות שמובילות את התחום, גדולות כקטנות נכללות. מאז תחילת 2018 מכה הסל את הנאסד"ק וה-S&P. המניה נמצאת גם בסל הבינה המלאכותית והרובוטיקה ROBT ואפילו ב-MOAT שעליו הרחבנו בעבר.   ** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.