ענת גואטה: "הרגולציה הופכת להיות ללא כלכלית לתאגידים מגייסים"

"בשנים האחרונות אנחנו מזהים חולשה בשוק ההון", כך אמרה יו"ר הרשות לניירות ערך, ענת גואטה, במסגרת הדיון בתקציב הרשות לשנת 2019. לדבריה, "תפקידנו בראש ובראשונה להגן על המשקיעים אבל גם לפעול להסדרת שוק ההון כדי לאפשר צמיחה לטובת הכלכלה הישראלית".

תקציב הרשות לשנה הקרובה יעמוד על כ-190 מיליון שקל כאשר כ-109 מיליון שקל מיועדים לתשלום שכר, כולל הפרשות לפנסיה ופיצויים. לפי גואטה, "לאורך השנים הרשות שומרת על בקרה תקציבית ואיזון תקציבי ומנצלת סכומים נמוכים ממה שאושר לה, כ-93% מדי שנה".

מה תכניות הרשות להמשך?
במסגרת היעדים שהציגה לשנת 2019, בין השאר הצהירה הרשות על כוונתה להסיר חסמים ביורוקרטיים בשוק ההון הישראלי, להוביל אכיפה מידתית ולאמץ תפיסת רגולציה גלובלית. לטענת גואטה, "עלות הרגולציה הופכת להיות ללא כלכלית עבור תאגידים מגייסים. תרם לכך מצב הריבית בשווקים בעולם ובשוק הישראלי שמייצרים מצב של כסף זול באזורים פרטיים פחות מפוקחים. בנוסף, משקיעים מוסדיים ישראלים שצוברים מעל 120 מיליארד שקל מדי שנה לא מוצאים אפיק השקעה זמין בשוק ההון הישראלי שהוא קטן ולא צומח בצורה מספקת וזו לא תוצאה מיטבית עבורו".

ביחס לטענות איגוד החברות הציבוריות אמרה כי "רגולציה אינה מחלה. אנחנו מכבדים ותומכים בחברות הציבוריות ונותנים הקלות איפה שאפשר. בשנה וחודש שאני בתפקיד נפגשתי עם הרבה מאוד חברות ציבוריות בעיקר כאלו שאינן נסחרות בת"א כדי להבין למה ומבחינתם הרגולציה לא על הפרק. הן מוכנות לשלם מחיר רגולטיבי גבוה יותר ולהיסחר בנאסד"ק".

"הקושי שלהן הוא ביכולת לייצר נזילות ופעילות ערה של משקיעים מוסדיים בבורסה והמשימה להפוך את השוק שלנו לנזיל מבחינת משקיעים מוסדיים היא הרבה יותר גדולה מאשר לעשות פלסטרים של רגולציה. עיקר הפעילות שלנו נועדה להפוך את השוק שלנו למעניין עבור חברות. כי אם למשקיעים לא יהיו חברות להשקיע בהן אז כל ההגנה על המשקיע יצא שכרה בהפסדה", הוסיפה.

מה לגבי המשקיעים המוסדיים?
"הרשות תומכת בשיתופי פעולה נקודתיים בין משקיעים מוסדיים", הסבירה גואטה והוסיפה כי "החוק נתן כלים למשקיעים מהציבור ומשקיעים מוסדיים גילו את הכלים הללו. מכיוון שבשוק שלנו יש להם כוח משמעותי, הם ביקשו גילוי דעת מרשות התחרות לגבי שת"פ בינם לבין עצמם".

"אני יכולה להבין את החשש אך בין עודף רגולציה לבין מעורבות של משקיעים מוסדיים בפעילות של חברות עדיף ללכת לרגולציה של מנגנוני שוק טבעיים שצומחים בדרך זו ולא באופן של חקיקת חוקים כי ההשפעה של רגולטור יכולה להיות בעלת מחירים עבור השוק. בעבודה של בעלי מניות לבין עצמם נוצר שיח חדש והחברות צריכות ללמוד לדבר איתם כי אלו השותפים שלהם בחברה", סיכמה.