"מכסים על ייבוא רכבים מאירופה יגרמו לנזק של 500 מיליארד דולר"

בעוד סוגיית מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין תופסת את מירב תשומת הלב בשבועות האחרונים ברקע להטלת מכסים הדדית של שני הצדדים, גזרה נוספת שמתחממת לאחרונה היא יחסי ארה"ב ואירופה, וזאת על רקע החשש מהטלת מכסים מצד ארה"ב על ייבוא רכבים אירופאים. ע"פ הדיווחים השבוע, הנשיא האמריקני מעוניין לדחות את ההחלטה ב-6 חודשים, וזאת במטרה להימנע מעימות עם אירופה במקביל לסכסוך עם סין. עם זאת, ההתבטאויות של הנשיא בחודשים האחרונים מאותתים כי מלחמת סחר בין ארה"ב לאירופה היא רק עניין של זמן. בחברת הדירוג מודי'ס פרסמו השבוע דו"ח מיוחד בנושא.

האם ייבוא כלי רכב לארה"ב מהווה איום לאומי על הכלכלה האמריקאית?
בחודש מאי 2018 פתחה מחלקת המסחר של ארה"ב בחקירה שנועדה לקבוע האם ייבוא כלי רכב, רכבי משא קלים וחלפים ממדינות שונות לתוך ארה"ב, מהווה איום על חוסנה של הכלכלה האמריקאית, לרבות בקשר עם פונטציאל המו"פ, תעסוקת עובדים בעלי הכשרה, פיתוח רכב אוטונומי ופיתוח דלקים אלטרנטיביים. מחלקת המסחר של ארה"ב הינה מחלקה בתוך הממשל האמריקאי האחראית על קידום צמיחה כלכלית ותעסוקה בארה"ב.

להערכת מחלקת המסחר, קיימות אינדיקציות לכך כי במשך עשור, ייבוא כלי רכב לארה"ב מרחבי העולם פגע בתעשיית הרכב האמריקאית באופן המציב איום משמעותי על הכלכלה. לפי נתוני מחלקת המסחר, במשך 20 השנים האחרונות גדל שיעור רכבי הנוסעים המיובאים הנמכרים בארה"ב מ-32% ל-48%. בד בבד, בין השנים 1990 ועד 2017, ירד מספר המועסקים בתעשיית הרכב האמריקאית בשיעור של כ-22%, וכל זאת בעת בה רכישות כלי רכב על ידי האמריקאים הגיעו לרמת שיא. תעשיית הרכב היוותה לאורך שנים מקור משמעותי לפיתוח ולחדשנות טכנולוגית בתוך ארה"ב. כיום לפי מחלקת המסחר האמריקאית, תעשיית הרכב האמריקאית מהווה רק 20% מהיקף המו"פ בתעשיית הרכב העולמית.

כפועל יוצא מחקירה זו, שממצאיה הובאו בפני הממשל האמריקאי בחודש פברואר השנה, צפוי הממשל האמריקאי להחליט בקרוב האם לנקוט בצעדים שישיתו מכסים גבוהים יותר על ייבוא כלי רכב ממדינות שונות לתוך ארה"ב, בשיעור שעשוי להגיע עד לכדי 25%. להערכת כלכלני מודי'ס, הסבירות להשתת מכסים גבוהים על כלי רכב מיובאים לארה"ב, בטיעון של "פגיעה בחוסן הלאומי", הינה נמוכה, ותתקשה לעבור את אישור הקונגרס ובית המשפט בארה"ב. יחד עם זאת, כלכלני מודי'ס בחנו את ההשפעות של השתת המכסים על המדינות העיקריות בהן פועלות יצואניות הרכבים הבולטות וכן ההשפעות על היצרניות עצמן והתעשייה כולה.

יפן וגרמניה – בעלות פוטנציאל הפגיעה העיקרי
להערכת כלכלני מודי'ס, ההשפעות הישירות והעקיפות של פוטנציאל הטלת המכסים על כלי רכב וחלפים המיובאים לארה"ב נאמד בכ-500 מיליארד דולר במונחים שנתיים, וכוללת כ-200 מיליארד דולר (אומדן) השפעה ישירה כתוצאה מפגיעה בהיקף הסחר מול ארה"ב בשל העלאת המכסים וכ-300 מיליארד דולר נוספים (אומדן) השפעת "גלי ההדף", כתוצאה מצעדי נגד של הכלכלות הנפגעות והשלכות על סקטורים אינטגרטיביים לתעשיית הרכב.

אומדן זה מהווה כ-2.8% מהייבוא העולמי וכ-0.6% מהתמ"ג העולמי. יש להדגיש כי אומדן ההשפעה האמורה מושתת על שורה של הנחות עבודה שהנחו את כלכלני מודי'ס, ובפרט הנחה לגבי מידת גמישות המחיר של הביקוש לכלי רכב, אשר נתונה לפרשנויות שונות. בין המדינות הנתונות להשפעה העיקרית מתוך הפגיעה הישירה בהיקף הסחר מול ארה"ב נמנות יפן, גרמניה וקוריאה.

גרמניה הינה יצואנית הרכב הגדולה בעולם, כאשר ארה"ב מהווה את שוק היעד העיקרי, עם 12.5% מהייצוא של תעשיית הרכב הגרמנית. היקף הייצוא הגרמני לארה"ב של כלי רכב פרטיים, חלקי חילוף ומשאיות קלות הסתכם בכ-29 מיליארד דולר בשנת 2017. להערכת כלכלני מודיס, הטלת מכס בשיעור 25% על ייבוא רכב לארה"ב "תגלח" כ-0.2% מצמיחת התמ"ג הגרמני בשנת 2019. השפעה זו כוללת השפעה ממתנת, בשל מרכיב היבוא הגבוה של תעשיית הרכב הגרמנית (כ-1/3 מהייצוא הגרמני של כלי רכב מקורות בייבוא רכיבי ביניים לתוך גרמניה).

ההשפעות העקיפות של העלאת מכסים על היצוא הגרמני של כלי רכב לארה"ב עלולות להיות משמעותיות אף הן. תעשיית הרכב מהווה כ-4.9% מהערך המוסיף הגולמי של הכלכלה וכ-18% מהייצוא הכולל של גרמניה. תעשיית הרכב הגרמנית מעסיקה באופן ישיר כ-870 אלף עובדים. כ-1.4 מיליון מועסקים נוספים בתעשיות בייניים הקשורות בתחום הרכב. יחד עם זאת, היקף הייצוא של כלי רכב לארה"ב היווה פחות מ-1% מהתמ"ג הגרמני בשנת 2017 וכ-2% בלבד מכלל הייצוא של גרמניה.

מעבר לכך, מותגי הרכב הגרמניים המובילים Volkwagen, Daimler ו-BMW – נהנים ממעמד של מותגי פרימיום ועשויים להתמודד במידה טובה יותר עם הגילגול לצרכנים של תוספת המכס הפוטנציאלית.

יפן הינה יצרנית הרכב השנייה בגודלה בעולם, לאחר גרמניה, ובעלת החשיפה הגבוהה ביותר לשוק הרכב האמריקאי, הסופג כ-40% מייצוא הרכבים וחלקי החילוף של יפן. היקף הייצוא מיפן לארה"ב של רכבי נוסעים, חלקי חילוף ומשאיות קלות הסתכם בכ-49 מיליארד דולר בשנת 2017. היקף זה של ייצוא לארה"ב משקף כ-1% מהתמ"ג היפני וכ-7% מסך היקף הייצוא היפני.

אילו יוטל מכס בשיעור של 25% על ייבוא כלי רכב מיפן לארה"ב, ההשלכה הישירה על הייצוא היפני נאמדת בכ-15 מיליארד דולר, כלומר קיצוץ של כ-0.35% בצמיחת התמ"ג היפני בשנת 2019. ההשלכות העקיפות של פוטנציאל הטלת המכס על ייצוא כלי רכב יפניים לארה"ב משמעותיות אף הן. יצרניות הרכב היפניות נשענות כמעט באופן מוחלט על ייצור מקומי של רכיבי הביניים (בשונה מתעשיית הרכב הגרמנית למשל), באופן שכ-90% מערך הייצוא בתעשיית הרכב היפנית נובע מייצור מקומי.

כך למשל, מעל 8% מכוח העבודה היפני מועסק בתעשיית הרכב במדינה. חששות אלו עולים ברקע ההאטה שכבר ניכרת בקצב הצמיחה של הכלכלה היפנית, אשר סובלת מהאטת הצמיחה בסין וממשבר הסחר בין סין לארה"ב. בנוסף, תעשייה הרכב היפנית סובלת מזה זמן מלחצי מחירים בשוק האמריקאי נוכח ירידה בביקושים לכלי רכב פרטיים מסוג סדאן על חשבון עלייה בביקוש לרכבי SUV. יצרניות הרכב היפניות שעלולות להיפגע במידה הרבה ביותר מהטלה מכסים הינן Toyota Motor Corporation ו- Nissan Motor Co, שתיהן חשופות במידה הרבה ביותר לשוק האמריקאי. היצרנית היפנית Honda Motor Co. מגוונת יותר מבחינה גיאוגרפית וחשופה פחות לייצוא לארה"ב.

החשש מהעלאת מכסים מצטרף לסביבה תפעולית מאתגרת עבור יצרניות הרכב בעולם בהיבטים של האטת ביקושים וצרכים כבדים בהשקעות ובמו"פ

ברקע לדיונים לגבי העלאת מכסים על ייבוא כלי רכב לארה"ב, ניתן להצביע על חולשה מתמשכת במכירות של כלי רכב פרטיים בארה"ב. כלכלני מודי'ס מעריכים כי ברקע להיחלשות הגורמים הפיננסיים שתמכו במכירות מואצות של כלי רכב (ריבית נמוכה ושיעורי מימון נדיבים), שיעור הצמיחה של מכירות כלי הרכב בארה"ב יירשום ירידה של כ-2.9% בשנת 2019 ובשנת 2020 שיעור הגידול לא יעלה על 0.6%, זאת לאחר עלייה של 1.2% בשנת 2018. 

להערכתם, הגדלת שיעורי המס על ייבוא רכבי נוסעים לארה"ב תחמיר את הפגיעה ברווחיות של יצרני הרכב, שכבר היום נפגעים מההאטה בביקושים ותקשה עליהם לגלגל את ההתייקרות לכיס הצרכנים מבלי לפגוע בהיקף המכירות. מגמה שלילית זו מצטרפת למגמות נוספות המכבידות על יצרני הרכבים בעולם, וכוללות השקעות הולכות וגוברות בפיתוחים טכנולוגיים בתחום הרכב החשמלי, בתחום הבטיחות ובתחום מניעת זיהום.

ומה בנוגע לשוק הישראלי?
סיגל יששכר, ראש מחלקת מימון חברות במידרוג טוענת בהקשר זה כי בראייה ארוכת טווח, תרחיש המכסים שיכביד על יצרניות הרכב הבינלאומיות נושא עימו השפעות בכיוונים שונים על שוק הרכב הישראלי, הנודע בייחודיות שלו וקיים קושי לחזות את ההשפעה הכוללת של תרחיש המכסים על השוק הישראלי, זאת בשל מורכבות יחסי הגומלין בשוק הרכב הגלובלי.

אין זה סוד כי יבואני הרכב בישראל, ככלל, זוכים לתנאי סחר טובים יחסית למדינות אחרות בקנה מידה דומה, בשל שיעורי המס הגבוהים המוטלים על ייבוא כלי רכב בישראל ובשל היעדר מסחר בכלי רכב בין ישראל לשכנותיה. כמו כן, היבוא לישראל נתון בידי יבואנים בלעדיים, בשונה משווקים אחרים בעולם.

בטווח הקצר שלאחר מהלך המכסים, וככל שהפגיעה ביצרני הרכב הפונים לשוק הישראלי תהיה כבדה יותר, כך היצרנים עשויים לבקש לפצות על כך באמצעות שיפור (לטובת היצרנית) בתנאי הסחר מול שווקי היעד השונים, לרבות מול השוק הישראלי. בנוסף, הטלת המכסים עשויה להוביל חלק מהיצרנים להרחיב את פעילות קווי הייצור הקיימים בתוך גבולות ארה"ב, תוך סגירת קווי ייצור במדינות השונות. מהלכים אלו יכול וישפיעו על היצע הדגמים ומאפייניהם, שכן עלויות הדלקים וטעמי הצרכנים בארה"ב שונים באופן מהותי מהצרכן הישראלי והאירופאי.

כמו כן, שינוי בהיצע הדגמים עלול להוביל לשינויים או אף לביטולם של דגמים פופולאריים בישראל או לחליפין להוביל התייקרויות של דגמים ספציפיים אשר עשויים להפוך לפחות אטרקטיביים לשוק המקומי. כפי שכבר נוכחנו בעבר שינויים בדגמים פופולאריים עשוי להוביל לשינוי מפת נתחי השוק של יבואני הרכב בישראל עקב התלות הגבוהה הקיימת לחלק גדול מהיבואנים במספר מצומצם של דגמים מובילים. מנגד בטווח זמן הקצר עד הבינוני יכול ויעמדו ליבואנים עודפי ייצור אשר יהווה הזדמנות עבור יבואנים מקומיים, יתרונותיה של ישראל כ"אי סגור" בתחום יבואו הרכבים עשויים לבוא לידי ביטוי בתקופות אלו.