שעת האפס: גורל שדה דב בידי נתניהו - האם יאשר דחייה?

סאגת שדה דב ממשיכה לעמוד על סדר היום הציבורי. בהמשך לדיון שקיימה וועדת הכספים בשבוע שעבר בנושא פינוי השדה, היום (ג') הצביעו חברי הוועדה פה אחד, בעד הצעתו של שר התחבורה הנכנס - בצלאל סמוטריץ לראש הממשלה, לדחות את סגירתו. מנגד טען מנכ"ל משרד הביטחון כי מערכת הביטחון כבר נערכה לעזוב את המקום, וכי שינוי של התוכניות יצריך 3 חודשי התארגנות.

המתווה לחקיקת בזק כפי שמציע סמוטריץ' כולל דחייה של סגירת השדה בעוד שלוש שנים כאשר לטענתו מדובר ברווח לכל הצדדים המעורבים. לדבריו, "השדה ימשיך לעבוד בשנים הקרובות, כאשר במקביל יקודמו כל ההליכים לבנייה על הקרקע, ויעוגנו זכויות בעליה הפרטים של הקרקע, וכאשר תבשיל העת לעבודות בשטח, תפונה הקרקע, כאשר במקביל ינוצל הזמן לגיבוש פתרון חלופי לתושבי אילת".

"המדינה התנהלה בצורה מאוד שגויה בכל הנוגע לטיפול בשדה דוב, מראשית הדרך", אמר סמוטריץ' והוסיף: "ביום שמוניתי, קיבלתי טלפון מרה"מ להיכנס לעובי הקורה ולגבש מתווה. אם רה"מ יאמץ זאת, ניתן להעביר את החוק תוך 48 שעות. אך צריך החלטה מהותית שלו".

בהמשך לדברים שב יו"ר הוועדה, משה גפני, על הצעתו לדחות את סגירת שדה דב עד לינואר 2020. "אנחנו נתבע לדין היסטורי על הנזקים הכלכליים שתביא הפגיעה באילת למדינה, כי הרי במצב דברים שכזה, אילת תיסגר", אמר. 

בין חברי הכנסת שהביעו תמיכתם בהמשך הפעלת שדה התעופה הם ניר ברקת, קטי שטרית, דוד ביטן, קרן ברק, מאי גולן ויואב קיש מסיעת הליכוד; אבי ניסנקורן, מיקי לוי ואורית פרקש-הכהן מסיעת כחול לבן; יעקב אשר, ינון אזולאי ויעקב מרגי ממפלגת ש"ס.

"הנזק המהוון לכלכלת אילת גדול מאיבוד ההכנסות ממימוש החלופה לשדה"
בדיון נכחו גם ראש עיריית אילת, מאיר יצחק הלוי, וסגן ומ"מ ראש העירייה, אלי לנקרי. בדוח שהציג לנקרי המפרט את נזקי מהלך סגירת השדה בהסתמך על דו"ח שביצע הכלכלן דוד בועז, בעבר הממונה על התקציבים במשרד האוצר, ציין כי הרחקת אילת מת"א תגרום לירידה שנתית של 13% בכניסות לעיר של תיירים מקומיים ובירידה של כ-850,000 לינות. עוד דובר על צפי לסגירת 1,400 חדרי מלון כמו גם מאות בתי עסק מכלל 7,500 עסקים קיימים בעיר אילת.

לפי בועז, צפויה ירידה ירידה של כ-10% בתוצר של אילת המוערך בכ-12 מיליארד שקל, שתביא לקיטון בהכנסות ממיסים של המדינה. להערכתו, "הנזק המהוון לכלכלת אילת, יהיה גדול בהרבה מאיבוד הכנסות שהמדינה צפויה לקבל באופן חד פעמי ממימוש החלופה לשדה דב הקיים".

אתמול העביר יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, מכתב דחוף לרה"מ שבו קרא לו להתערב בסוגייה. "שעת האפס שקרבה מעמתת אותנו עם ההשלכות ההרסניות שעשויות להיות למהלך. אין צורך להכביר במילים על המחיר הגבוה שתשלם לא רק העיר אילת, אלא החברה הישראלית כולה, במידה ולא תידחה סגירתו של שדה התעופה", כתב.

תכנית הותמ"ל בשדה דב תופקד בתחילת יולי וצפויה למתן תוקף במהלך שנת 2020 וזאת בתנאי שלא יוגשו עררים למועצה הארצית או לבתי המשפט. במכתב שהוציאה מנהלת אגף התכנון בעיריית ת"א בדבר ההליך התכנוני על שטח שדה דב קבעה כי הצפי המהיר ביותר לאפשרות להוצאת היתרי בניה בשטח הוא 4 שנים לפחות.

משרד הביטחון: נקודת אל חזור
לצד הקריאה הנרחבת לדחיית סגירת השדה, לעמדתו של אודי אדם, מנכ"ל משרד הביטחון מדובר בנקודת אל חזור מבחינת יציאת מערכת הביטחון. "השקענו כ-2 מיליארד שקל, זה קשור לאלמ"ח, לייחוד טייסות, היום השדה עובד בצורה מרודדת. יש אנשים שהולכים הביתה, יש שמשתחררים, יש שהולכים לבסיס אחר. זה לא שאני נשאר עם קבוצת פקחים פנויים". 

עוד הוסיף כי "מערכת הביטחון ב-1 ליולי, פונקציונאלית לא יודעים להפעיל את המקום הזה, כי לא צריכים אותו. אם שר הביטחון יחליט שנפעיל את השדה הזה, צריך 3 חודשים להכין זאת. גם לא נשמע לי הגיוני שצה"ל יפעיל שדה תעופה אזרחי, אני מבקש שזה לא יוטל על מערכת הביטחון".

עוד בהקשר זה, העריך מאיר מלכה גרניט, ראש מטה רשות שדות התעופה כי "ייקח לפחות שנה להכשיר אנשים שיתפעלו את המקום, אין לנו כרגע פקחים, צריך לקלוט פקחים, להכשיר אותם, לרכוש ציוד שאין שם".