קרנות השקעה בתשתיות יניבו תשואה אטרקטיבית
לאחרונה וכ-5 שנים לאחר שהוקמה, פרסמה "הוועדה לקידום הקמת קרנות נסחרות להשקעה בתשתיות" את המלצותיה הסופיות בדוח מקיף ומפורט ובכך פתחה אפיק השקעות חדש לציבור. הוועדה, פרי יוזמתם של משרד האוצר והרשות לניירות ערך, הוקמה במטרה לעודד הקמת קרנות נסחרות אשר תשקענה במיזמי תשתית בישראל, באופן שיגדיל את מעורבות הציבור במימון הפרויקטים ויסייע בפיתוח תשתיות לאומיות חיוניות.
מכניסים את ציבור המשקיעים למשחק
פרויקטי תשתית מאופיינים לרוב במורכבות תפעולית והנדסית גבוהה ולכן מקור האשראי העיקרי שלהם הינו במערכת הבנקאית ובמספר גופים מוסדיים גדולים. בשל כך, פועלים כיום בשוק התשתיות הישראלי מספר מצומצם של שחקנים בעלי הון וידע בעוד שהציבור הרחב נשאר מחוץ למשחק.
שיתוף הפעולה בין המגזר הציבורי למגזר הפרטי בפיתוח והקמה של פרויקטי תשתית באמצעות (Public Private Partnership - (PPP, הינו שיטה מוכרת בעולם אשר חלחלה לישראל בראשית שנות ה-90 כאשר פרויקט הדגל הראשון היה כביש 6.
הממשלה תספק את הקרקע, היזמים יעשו את השאר
בשנים האחרונות, ישנה צמיחה בהיקף הפרויקטים המשותפים למגזרים וכיום היא נאמדת בכ-50 מיליארד שקל, זאת לצד פרויקטים נוספים שמתוכננים בסכומי עתק. פרויקטי ה-PPP מאופיינים בהסכמים ארוכי טווח ומאפשרים לנצל את היתרונות היחסיים של כל מגזר ולחלק ביניהם את הסיכונים השונים באופן היעיל ביותר.
כך לדוגמא, בעוד שהמגזר הציבורי אחראי לרוב לאספקת הקרקעות ולסיכוני כוח עליון, המגזר הפרטי אחראי למימון, להקמה ולתפעול הפרויקטים בפועל ולאורך זמן. בדרך זו, יכולה הממשלה ליזום פרויקטי ענק, גם אם אינה יכולה לתקצב את מלוא עלותם כבר בהליך הקמתם ולפרוס את העלות על פני תקופת תפעול ממושכת. היזם הפרטי, מצידו, מחזיר את השקעתו בפרויקט, זאת במסגרת רישיון או זיכיון ההפעלה בהם זכה.
הגידול הטבעי באוכלוסיה שמצריך תשתיות נוספות מחד, והזדקנות התשתיות הקיימות מאידך, מחייבים השקעות ענק נוספות בתחומי התשתיות. ובניגוד לעבר, למגזר הפרטי יש כיום את הידע והנסיון הדרושים להובלת פיתוח תשתיות מורכבות וביכולתו לעשות זאת.
עם זאת, השקעה נבונה בסקטור התשתיות מצריכה לא רק הבנה פיננסית, אלא גם היכרות עמוקה עם הצד התפעולי של הפרויקטים. כך, קרנות נסחרות להשקעה בתשתיות, ישמשו כגשר המחבר בין עולם התשתיות לעולם הפיננסי ויחשפו את הציבור לתחומים אלה.
תשואה אטרקטיבית לקרנות תשתיות
כניסתן של קרנות סחירות להשקעה בתשתיות הינה שינוי משמעותי של כללי המשחק – הן עבור הציבור בישראל והן עבור המדינה. מחד גיסא, באפשרותן להביא לפיתוח המשק ולשדרוג התשתיות בתחבורה, באנרגיה, במים ובתקשורת תוך הוזלת עלויות ההקמה, ומאידך גיסא לאפשר לציבור החוסכים להשתתף בהשקעות אלו וליהנות מתשואות אטרקטיביות באפיק השקעה יציב. יתרה מכך, לקרנות נסחרות להשקעה בתשתיות, אשר תפעלנה במודל של קרן ריט יתרונות נוספים, בזכות מגוון הטבות להן זכו, לרבות פטור ממס לקופות גמל, סחירות ונזילות, חלוקת 90% מהכנסותיהן החייבות ועוד.
יוזמת משרד האוצר והרשות לניירות ערך, הינה הזדמנות יוצאת דופן לציבור הרחב לקחת חלק בפיתוח המשק והתשתיות הלאומיות זאת לצד אפשרויות חיסכון בטוחות לאורך טווח. יישום מסקנותיה של הוועדה, באופן שיאפשר לקרנות להשקעה בתשתיות להתפתח ולהשקיע במגוון פרויקטי התשתית הצפויים כבר בעשור הקרוב, הינו הבסיס לפיתוח המדינה וליצירת ערך מוסף ושותפות בקרב הציבור הרחב.
הכותב הינו מנכ"ל קרן Keystone להשקעה בתשתיות ומייצג את דעותיו בלבד
המידע המוצג בסקירה זו מהווה מידע כללי בנוגע לפעילות החברה הנסקרת והינו חומר מסייע בלבד ואין לראות בו כמידע עובדתי או שלם וממצה של כל ההיבטים הכרוכים בהשקעה בני"ע, וכן אין לראות במידע האמור כהמלצה או כתחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא או לרכישת נייר הערך. האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק השקעות ו/או ייעוץ מס בידי מי שמוסמך לכך, המתחשבים בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
-
2.מדברים על תשתיות .ואין נתונים להשקעה.רמי 29/07/2019 14:41הגב לתגובה זו0 0על מה בדיוק מדובר.אין נתונים שאפשר ליבדוק.סגור
-
1.איזה קרנות משקיעות בתשתיות ? (ל"ת)גד 29/07/2019 09:35הגב לתגובה זו1 0סגור