מה הקשר בין מריו דראגי להמשך התחזקות השקל?

הבנקים המרכזיים ומדיניות הריבית שלהם מהווה את אחד המשתנים המהותיים בשווקי ההון בכלל ובשווקי המט"ח בפרט. בעוד הבנק המרכזי בארה"ב צפוי להפחית את הריבית בהמשך השבוע והבנק המרכזי באירופה צפוי להפחית את הריבית בחודשים הקרובים ואף אותת על השקה אפשרית של הרחבה כמותית (QE), התחזית העדכנית של בנק ישראל הינה כי ריבית בנק ישראל תעלה בהדרגה עד לרמה של 1% בסוף 2020. מה כל זה אומר לגבי כיוון שערי החליפין? זה מה שחושבים האנליסטים.

ביום שישי פורסמו נתוני הצמיחה של הרבעון השני בארה"ב אשר הפתיעו לטובה כאשר הראו שהמשק האמריקאי צמח ב-2.1%, לעומת צפי לצמיחה של 1.8%. לדברי אורי גרינפלד הכלכלן הראשי של פסגות בית השקעות, נתוני הצמיחה של הרבעון השני היו טובים מהצפוי אבל לא טובים מספיק כדי לאותת על כך שאולי המשק האמריקאי ימנע מהאטה בפעילות הכלכלית ברבעונים הבאים.

האם זה משנה משהו לגבי מדיניות הפד?
גרינפלד חושב שממש לא. "הריבית תופחת ביום רביעי הקרוב ב-25 נ"ב ותשומת לב של השווקים תופנה לשאלה החשובה יותר: מה הלאה? אם הפחתת הריבית השבוע היא רק 'פעולת מנע' של הפד והסביבה הכלכלית תישאר חיובית אז הפד לא ימשיך להפחית את הריבית, שוק האג"ח טועה והתשואות צריכות לעלות. אם (כפי שאנחנו מעריכים) הפחתת הריבית היא בגלל שהכיוון של המחזור הכלכלי בארה"ב השתנה והפד מגיב לכך הרי שהריבית תמשיך לרדת אבל גם שוקי המניות יצטרכו להתאים את עצמם לתחזיות מתונות יותר של גידול ברווחים", אמר גרינפלד.

מה הקשר בין מריו דראגי להמשך התחזקות השקל?
ה-ECB הותיר ביום חמישי את הריבית ללא שינוי והצהיר כי הריבית תישאר ברמה הנוכחית או ברמה נמוכה יותר במחצית הראשונה של 2020. בנוסף, הוא ציין שהאינפלציה ממשיכה להיות נמוכה מדי ובמידה ומגמה זו תימשך ה-ECB יהיה נחוש לפעול. כרגע נראה שכל האופציות פתוחות, כולל תוכנית הרחבה כמותית מחודשת.

יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון: "מרבית החזאים צופים הורדת ריבית ה-ECB בספטמבר לרמה של 0.5%- ותתכן גם הפעלת תוכנית QE חדשה. צפויה להיות לכך השלכה על ישראל, נוכח העובדה שגם ה-ECB וגם הפד מתכננים הורדת ריבית, לעומת בנק ישראל שבכל זאת עדיין מהסס לגבי העלאת ריבית, באופן אשר תומך בהמשך התחזקות בשקל".
 

מחירי המניות בחו"ל שברו שיאים, המוסדיים צמצמו חשיפה למט"ח
בנובמבר 2018 הגיעה חשיפת המוסדיים למט"ח לשיעור שיא של כ-18% מסך הנכסים שלהם. שיעור זה ירד בחודש מאי 2019 ל-16.5%. כלכלני בנק הפועלים מעריכים כי הירידה בחשיפת המוסדיים למט"ח היא אחד הגורמים המשמעותיים שהביאו לייסוף החד בשער השקל בתקופה זו.

כלכלני בנק הפועלים: "הגופים המוסדיים בחרו לצמצם את החשיפה למט"ח בתקופה שמחירי המניות בחו"ל שברו שיאים, כלומר הם הגדילו את פעילות גידורי המטבע שלהם. הסבר אפשרי לכך יכול להיות הצטמצמות פערי הריבית בין ישראל לארה"ב, לאור עליית ריבית בנק ישראל בסוף 2018 והצפי לירידת ריבית הפד. פערי ריבית נמוכים מקטינים את עלויות גידור המט"ח. יחד עם זאת הירידה בפער הריביות לא הייתה כזו משמעותית, וקשה לנו לראות שהיא לבדה מסבירה את השינוי בחשיפה. יתכן שהגופים המוסדיים פרשו את הסיטואציה (וצדקו במבחן התוצאה) בה בנק ישראל מדיר רגליו מהתערבות בשוק המט"ח, וצפי עתידי לירידה בפערי הריביות, כהתגברות הסיכון לייסוף בשער השקל. הפרשנות הזו הייתה בסופו של דבר תחזית שהגשימה עצמה – ככל שמכרו יותר מט"ח, גבר הייסוף".
 

הלחץ על הליש"ט צפוי להימשך
בוריס ג'ונסון התמנה בשבוע שעבר לראש ממשלת בריטניה ובכך גדלה ההסתברות לברקזיט ללא הסכם. בהקשר זה מעריכים במסגרת סקירת המאקרו של לאומי שוקי הון כי הלחץ על הפאונד צפוי להימשך, בין היתר, על רקע המשך הגידול הצפוי בגרעון בחשבון השוטף של בריטניה.

"הנתיבים לעזיבת האיחוד האירופי, עם או בלי עסקה, עמוסים במכשולים רבים, כמו לדוגמא זה שהאיחוד האירופי לא יוותר על הנושא של גבול אירי קשיח. במידה והשוק ישתכנע שג'ונסון באמת מוכן ל-Brexit ללא עסקה, לעומת סיכוי של 30% בלבד שהיה מתומחר בשוק עד לאחרונה, זה יהיה גורם נוסף, ולא יחיד, שיביא להיחלשות נוספת של הליש"ט. למעשה, מאז שהתפרסמו הידיעות על המינוי של ג'ונסון כבר החלו מכירות בחסר של הליש"ט", מציינים בלאומי שוקי הון.