לא מה שחשבתם: אגרות חוב ממשלתיות הן הלהיט בשוק האג"ח; איך זה קרה?
מתחילת השנה קיימת העדפה של אג"ח ממשלתי על פני אג"ח קונצרני, אם כי גם אגרות החוב הקונצרניות הניבו תשואה נאה. האם האגרות הקונצרנית יסגרו את הפער מול הממשלתיות ומה המשקיעים בפנסיה ובקופות גמל צריכים לעשות?
החוסכים באפיק הפנסיוני והפיננסי יכולים להיות מאוד מרוצים. מראשית 2019 ביצועי קופות הגמל, קרנות ההשתלמות, פוליסות החיסכון, קופות הגמל להשקעה ומכשירי השקעה וחיסכון נוספים, מאוד מרשימים ונעו בממוצע סביב 5%.
תשואות נאות אלו השכיחו כמעט לחלוטין את הטראומה של נובמבר ודצמבר 2018. גם ביצועי חודש יולי היו טובים מאוד, כשבמסלול הכללי נרשמו תשואות של בין 0.6% ועד כ-1.3% והן מחזקות את המגמה החיובית. מדובר על אחת ממחציות השנה הטובות ביותר בעשור האחרון.
שאלת השאלות היא מה יהיה הלאה? בהיעדר כדור בדולח בלתי אפשרי לצפות את העתיד, ומול התקווה שהגאות בשווקים הפיננסים תימשך, גוברים גם החששות מפני הבאות. לא רק שהדינמיקה בשוק ההון מזמינה בדרך כלל מימוש שערים ותיקונים טבעיים לאחר רצף עליות, אלא בנוסף הזירה הבינלאומית רוחשת וגועשת ומוסיפה לתנודתיות ולאי הוודאות.
- כל הכותרות
מה עושים כשמלחמת הסחר מתלהטת?
מספר חזיתות מדאיגות במיוחד את המשקיעים, ובראש ובראשונה ההחרפה במלחמת הסחר בין סין לארצות הברית, שהאפקט השלילי שלה מתחיל להיות מורגש בכלכלה הריאלית ולפגוע בצמיחה העולמית. העובדה שבנקים מרכזיים באירופה ובארה"ב חוזרים לאמץ מדיניות מוניטרית מרחיבה שכוללת הפחתת ריבית ותמריצים נוספים, רק מעידה עד כמה הם מודאגים מהאטה כלכלית.
גם בנק ישראל מוצא את עצמו במלכוד. איך יוכל להעלות ריבית, אם בעולם היא יורדת? צעד כזה יאיץ משמעותית את ההתחזקות של השקל לעומת הדולר, יפגע בצמיחה, וישבש לחלוטין את האיזונים העדינים במשק בתחומים רבים.
שוק האג"ח המקומי רומז שלכאורה הכל טוב
אלא שבמקום לעסוק בספקולציות אודות העתיד, ניתן להיעזר בהתרחשויות בשוק ההון ומהן להסיק שהמשקיעים זהירים מאוד. מהם הפרמטרים הרלוונטיים וכיצד המשקיעים יכולים להיעזר בהם? ובכן, מבט אל ביצועי שוק האג"ח המקומי מתחילת השנה מעיד שלכאורה הכל טוב.
מדד אג"ח מדינה עלה בכ-7.1%, מדד אג"ח כללי עלה בכ-6.8% ומדד קונצרני כללי עלה בכ-6.4%. נציין כי התשואות השנתיות לפדיון באג"ח ממשלתי נמוכות במיוחד גם בארה"ב ובישראל. הגדילו לעשות שווקי האג"ח בגרמניה וביפן שבחלק מהמח"מים נסחרים בהם האג"ח בתשואות שליליות לפדיון.
בגלל היחס ההפוך שמתקיים באג"ח בין מחיר לבין תשואה לפדיון, המשמעות היא שאג"ח ממשלתי נסחר במחירי שיא, אחרי שרשם עליות שערים חדות מראשית 2019, וככל שהמח"מ של האג"ח ארוך יותר, כך עלה מחירו בבורסה בשיעור חד יותר.
לדוגמה, בעוד מדד אג"ח ממשלתי שקלי לטווח קצר עלה בכ-0.6% מראשית השנה, מדד אג"ח ממשלתי שקלי לטווח בינוני עלה בכ-3.5% והפליא לעשות האפיק הארוך שעלה בממוצע מעל 13% באותה תקופה. אין ספק שהחלטות אודות המח"מ של תיק האג"ח הן קריטיות ויש להן השפעה דרמטית, הן על ביצועי תיק ההשקעות והן על רמת הסיכון בו, במיוחד בתקופות מאתגרות כמו זו הנוכחית.
בתקופות גאות בשוק האג"ח עליות השערים מתפשטות במעגלים
מה שמעניין הוא שבאופן יחסי, ביצועי האפיק הקונצרני אינם מרשימים ביחס לאפיק הממשלתי. נסביר: בדרך כלל בתקופות גאות בשוק האג"ח עליות השערים מתפשטות במעגלים, החל מהאג"ח הממשלתי שעולה תחילה ומסמן את הכיוון, וממנו והלאה לאג"ח הקונצרני בדירוג גבוה.
כשהתשואות לפדיון בדירוגים הגבוהים יורדות בחדות, המשקיעים מחפשים תשואות גבוהות יותר ומפנים את כספם לאג"ח קונצרני בדירוג בינוני וכך הלאה, כשעליות השערים מגיעות לבסוף גם לאג"ח הקונצרני הבלתי מדורג ואפילו לאג"ח שנסחר בתשואות זבל (High yield).
התנהגות זו היא ברירת המחדל בתקופות טובות בשוק האג"ח. ככל שהתשואות לפדיון באג"ח הממשלתי ממשיכות לרדת, כך מתחזקות עליות השערים באג"ח הקונצרני, במעגלים מעגלים מרמת הסיכון הנמוכה ביותר ועד לאג"ח בסיכון גבוה.
המשקיעים חוששים מרמות המחירים הגבוהות ומקטינים סיכונים
מראשית 2019, לא רק שביצועי האג"ח הקונצרני אינם טובים מאלו של האג"ח הממשלתי, אלא שגם בתוך האפיק הקונצרני, נרשמה עדיפות לאג"ח הבטוח והסולידי יותר, בהשוואה לאג"ח מסוכן יותר. בהתאם, מדד תל בונד 20 רשם עליה של כ-7.6% מראשית השנה, בהשוואה ל-5.9% במדד תל בונד 40. מה קורה כאן?
ובכן, גם העובדה שהאפיק הקונצרני לא פתח פער חיובי בהשוואה לזה הממשלתי, וגם העובדה שבתוך האפיק הקונצרני ניכרת שמרנות וזהירות רבה מצד המשקיעים, מרמזות על תופעה המוכנה Run to safety, שמשמעותה שהמשקיעים חוששים מרמות השערים הגבוהות ובמיוחד ממשברים והפתעות שליליות, ולכן הם מקטינים סיכונים.
בשוק האג"ח של היום זה בא לידי ביטוי בהעדפה של אג"ח ממשלתי על פני אג"ח קונצרני. בתוך האפיק הקונצרני עצמו, ה"ריצה לאיכות" מתבטאת במתן עדיפות לאג"ח בדירוגים גבוהים מאוד, שמחירם יציב יותר בהשוואה לשאר האפיק הקונצרני.
מגמה דומה ניכרת גם בשוק האג"ח האמריקאי. התשואות באג"ח הממשלתי במגמת ירידה והגיעו לרמות נמוכות במיוחד. בגרמניה, נמצא עקום התשואות לפדיון בטריטוריה שלילית. כלומר משקיעים חוששים עד כדי כך, שהם מוכנים לרכוש אג"ח בתשואות שליליות לפדיון ולקבע הפסד קטן, במקום להסתכן בהפסדים משמעותיים בהשקעות מסוכנות יותר.
אם נוסיף לכך את רמתו הגבוהה של הזהב, שנחשב אף הוא כחלק מה-"בונקר הפיננסי" שבו מתבצרים משקיעים החוששים מפני העתיד, מעידה כי המשקיעים בלחץ. לא לחינם מחיר הזהב כיום נמצא ברמות גבוהות שלא נרשמו מאז 2013.
מהן האופציות שעומדות בפני החוסכים?
בפני החוסכים במכשירים פנסיוניים ופיננסיים מסוגם של קופות גמל – קרנות השתלמות, קופות גמל להשקעה ופוליסות חיסכון – הניצבים בפני דילמה כיצד להיערך ולהתאים את הרכב ההשקעות שלהם לתקופה הקרובה, עומדות מספר אפשרויות.
אחת האופציות הפחות מוכרות היא מעבר ממסלול השקעה הנוכחי בו הם מושקעים כיום, למסלול השקעה אחר, שיתאים יותר לנסיבות העכשוויות ולרמת הסיכון שהם מוכנים ליטול על עצמם.
לצורך הדוגמא נתייחס לקרן השתלמות. מרביתנו נמצאים במה שנקרא המסלול הכללי. זהו מסלול ברירת המחדל, הכולל בדר"כ חשיפה מנייתית של כ-30%, שילוב של אג"ח קונצרני וממשלתי והשקעות נוספות. המסלול הכללי נהנה מפיזור גבוה של אפיקי השקעה והניב מתחילת שנה תשואות נאות למשקיעים. אבל קשה לקרוא לו מסלול סולידי.
הסטטיסטיקה מעידה כי כדי ליהנות לאורך זמן מהתשואות הגבוהות ששוק ההון יודע לייצר לחוסכים, יש להיות מושקע 100% מהזמן, כיון שלא ניתן לתזמן את השווקים ומי שחושב שיש ביכולתו לצאת ולהיכנס מהשוק בעיתוי הנכון, בדרך כלל מחמיץ את הימים הקריטיים שדווקא התרומה שלהם לתשואה הכוללת היא המשמעותית ביותר. לכן, אם נתעלם לרגע מהאופציה של פדיון הקרן ויציאה מהשוק, השאלה היא כיצד משקיע שונא סיכון יכול להקטין את הסיכון ועדיין להישאר במשחק.
אל דאגה, יש לכם אופציות
אחת האופציות היא להישאר במסלול ההשקעה הכללי. מדובר במסלול דינאמי במסגרתו הגוף המוסדי המנהל את הקרן פועל באופן רציף להתאים את תיק ההשקעות להתפתחויות בשווקים, לרבות הקטנה והגדלה של החשיפה המנייתית, שינוי של מח"מ תיק האג"ח ושל תמהיל ההשקעות בין האפיק הממשלתי לקונצרני, ובתוך האפיק הקונצרני עצמו ועוד. במובן הזה, המסלול הכללי מאפשר לחוסך הממוצע שהבקיאות הפיננסית שלו אינה גבוהה, להישאר פאסיבי, ולתת למקצוענים לעשות את שלהם. העבר הוכיח כי זו בד"כ האסטרטגיה המוצלחת ביותר.
אופציה שניה היא מעבר למסלול השקעה אחר. לצורך הדוגמא, נניח שהחוסך מעוניין להקטין את סיכונים בעיתוי הנוכחי ואף לקבע את הרווח הנאה שהניבה לו הקרן מראשית 2019. המשקיע יכול לעבור למסלול השקעה סולידי יותר, למשל למסלול אג"חי ללא מניות, ואפילו למסלול השמרני מכולם, מסלול שקלי קצר ונזיל ללא מניות, הדומה ברמת הסיכון שלו לקרן נאמנות שקלית קצרה או פיקדון בנקאי.
אפשר לעבור מסלול בקלות וללא עמלות
את המעבר ממסלול השקעה אחד למשנהו, ניתן לבצע בקלות או ישירות מול הגוף המנהל באמצעות האינטרנט או המוקד הטלפוני. המעבר עצמו אורך לכל היותר 3 ימים והוא אינו כרוך בעמלות כלשהן. בנוסף, מעבר ממסלול השקעה אחד למישנהו אינו מהווה אירוע מס.
כלומר המשקיע יוכל לממש רווח הון שצבר מראשית 2019, בלי לשלם 25% מס רווחי הון, ולהעביר את סכום ההשקעה במלואו למסלול שבו בחר. זהו ייתרון ייחודי למכשירי ההשקעה הפנסיוניים בהשוואה להשקעה בקרן נאמנות, תעודת סל או אפילו תיק מנוהל.
הבעיה העיקרית במעבר מהמסלול הכללי לאחד מהמסלולים המתמחים האחרים היא שמרגע זה והלאה, מוטלת על החוסך בעצמו האחריות והבחירה להחליט מתי לחזור לשוק. לצורך הדוגמא, מתי לחזור מהמסלול השקלי הקצר והנזיל, למסלול הכללי. אל תצפו מהגוף המנהל להרים לכם טלפון ולייעץ לכם לעשות כך. זה לא תפקידו.
אל תקפאו על השמרים
זכורים לי משקיעים שבשיאה של המפולת בשלהי 2008 עברו למסלולים נזילים ובטוחים, ונותרו קפואים מפחד במשך 2009-2010 וחלקם נותרו באותה פוזיציה סופר שמרנית עד היום, ובכך פיספסו את אחד העשורים הרווחיים ביותר אי פעם בשווקים. למרבית החוסכים אין כלים מקצועיים ואין גם חוסן נפשי לקבל החלטות כאלו במצבי לחץ.
לכן חיוני שמשקיע שמחליט לעבור מסלול יתייעץ תחילה עם בעל רישיון, ובנוסף יפנים כי מרגע המעבר והלאה אסור לו להישאר באותה פאסיביות מבורכת שמגיעה יחד עם המסלול הכללי, ושעליו להישאר עם יד על הדופק ולבחון את העיתוי הנכון לבצע התאמות נוספות לתיק ההשקעות באמצעות מעברים נוספים ממסלול השקעה אחד למישנהו.
עוד ב-Bizportal:
ביקושים קבועים - הציבור מפקיד 11 מיליארד שקל בחודש בחיסכון פנסיוני ומתדלק את העליות במניות ואג"ח
חיסכון לכל ילד - מה המסלול המועדף ומי הקופות המובילות?
** האמור בטור זה אינו מהווה ייעוץ ו/או המלצה לרכישת או פעולה כלשהי במוצר פנסיוני או פיננסי, ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ ו/או שיווק פנסיוני או פיננסי, בידי בעל רישיון עפ"י הדין, המתחשב בנתונים ובצרכים הפרטניים של כל אדם.
הכותב הוא מתכנן פיננסי אישי, בעל רישיון סוכן ביטוח פנסיוני, מרצה לצרכנות פיננסית נבונה ומומחה לשווקים הפיננסיים.
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
-
3.האם תוכל להנחותרון 16/08/2019 18:33הגב לתגובה זו0 0אנא פרט יותר, היכן מוצאים בעל רשיון ומתכנן פיננסי שמכיר את מצבי ? בבית ההשקעות ? בבנק ? במקום אחר ?סגור
-
פגישה עם מתכנן פיננסי אישירונן 17/08/2019 19:28הגב לתגובה זו0 0רון. לפני פגישה עם מתכנן פיננסי (בעל רישיון סוכן ביטוח פנסיוני) הוא ישלח לך לחתימה אלקטרונית ייפוי כוח לקבל מידע אודותיך מהמסלקה הפנסיונית. בפלט המסלקה מפורטים כל החסכונות הפנסיוניים שלך, והמתכנן יוכל לעבור איתך על כל התיק, לאפיין אותו, מבחינת דמי ניהול, מסלולי השקעה, תשואות, סכומי קצבה וחיסכון הצפויים לסוף תקופה ועוד. במידת הצורך, הוא יציג בפניך גם אלו שינויים עליך לשקול, לאחר שיברר את צרכיך והעדפות הסיכוי-סיכון שלך. זאת העבודה שלי ושל רבים וטובים אחרים כמותי. שיהיה בהצלחה.סגור
-
2.אגרות חוב גם ממשלתיות יכולות לעלות ולרדתחשוב לציין 14/08/2019 11:05הגב לתגובה זו0 1כמעט כמו מניות. תחזרו לשנת 2008 ותראו בעצמכם. חשוב גם לציין איזה סוג של אגרות חוב, צמודות, שקליות או דולריות. אם האוצר ובנק ישראל ירימו את הכפפה ויבטלו את המיסוי של אפיק מסויים זה ללא ספק יוביל לביקושים גדולים. כרגע אין סיכוי שבנק ישראל יעמוד ביעד האינפלציה והוא ציין זאת שייבוך השקל עוד מרחיק את היעד מעבר לכך שהאינפלציה גם כן נמוכה מהיעד. לכן ביטול המס על פקודות דולריים ללא ספק יזניק את הדולר ייעשה לבנק ישראל את העבודהסגור
-
1.כמה זמן לוקח לשנות מסלול בביטוח מנהלים ? (ל"ת)רונן 14/08/2019 06:46הגב לתגובה זו2 0סגור
-
מעבר מסלול בביטוח מנהליםbraganza 14/08/2019 10:55הגב לתגובה זו0 0אותו דבר. גם בביטוח מנהלים מעבר מסלול אפשרי ולוקח עד 3 ימים, או ישירות מול החברה או באמצעות סוכם הביטוח שלך. בכל מקרה, כפי שכתבתי כאן בכתבה, ממליץ לא לבצע שינויים מבלי להתייעץ תחילה עם בעל רישיון ומתכנן פיננסי שמכיר את מצבך, צרכיך והעדפותיך. בהצלחה. רונןסגור
