10 "ברבורים אפורים" שצריך להיות מוכנים אליהם עד סוף השנה

חודש אוגוסט מטלטל את המשקיעים - פעם הבורסה למעלה, פעם למטה, והחשש שהמגמה למטה תתחזק. מלחמת הסחר בין ארצות הברית לסין גרמה להרבה דפיקות לב וחוסר יציבות בשווקים הגלובליים. אבל מלחמת הסחר זה לא הכל. עלולים להתפתח טריגרים שיובילו להתדרדרות אמיתית נוספת ויהיו בבחינת הוספת שמן למדורה - הנה רשימה של האירועים המרכזיים: 

בניגוד ל"ברבור השחור", שנחשב לאירוע נדיר ובעל פוטנציאל הרסני, "ברבור אפור" הוא אירוע שלא צפוי להתרחש, אך שכדאי להתכונן אליו ואל תוצאותיו – שיכולות להיות בעלות משמעות מהותית לשווקים. הינה רשימה של 10 "ברבורים אפורים" שיכולים, לבד או בשילוב של כמה מהם יחדיו, לזעזע את השווקים הבינלאומיים עד סוף השנה.

1. ברקזיט חד-צדדי
הדדליין של ה-31 לאוקטובר להשגת עסקה בין בריטניה לאיחוד האירופי בנוגע לברקזיט, מתקרב במהירות. ראש ממשלת בריטניה החדש, בוריס ג'ונסון, מראה כי אינו מפחד מהאפשרות שלא יושג הסכם והוא מוכן להסתכן בתוצאות. ישנם כאלה בפרלמנט הבריטי שסבורים שג'ונסון יודיע עד סוף החודש על יציאה חד צדדית של בריטניה מהאיחוד.

המשרד לאחריות תקציבית בממשלת בריטניה העריך בחודש שעבר כי ברקזיט ללא הסכם עלול להכניס את הכלכלה הבריטית, השישית בגודלה בעולם, למיתון. הכלכלה האירופאית, שכבר מזועזעת מהירידה בייצור העולמי, תושפע מהותית מחסמי המסחר וחוסר הוודאות של יציאת בריטניה מהאיחוד.

2. מכסים על רכבים
ב-17 למאי, ממשלו של הנשיא דונלד טראמפ הודיע כי הייבוא של רכבים וחלפים, מהווים איום בעל ביטחון לאומי. ההודעה הייתה הכנה לקראת הטלת מכסים כל הסקטור בהיקף של 128 מיליארד דולר, על הייבוא מאירופה ויפן, שיושפעו הכי הרבה מהמכסים החדשים. אם יצאו לפועל, המכסים החדשים אמורים להיכנס לתוקף בדצמבר, לאחר שבמאי טראמפ דחה את כניסתם לתוקף בחצי שנה.

3. סכסוך סחר בין ארה"ב לאיחוד האירופי 
ללא קשר למכסים על סקטור הרכב, ישנה עלייה בסבירות להתפתחות מלחמת סחר רחבה יותר. ב-2018 טראמפ הטיל מכסים של 25% על פלדה ו-10% על אלומיניום. האיחוד הגיב במכסים בהיקף דומה על הפלדה האמריקאית.

ההתפתחות האחרונה במאבק, הם מכסים שהציע הממשל האמריקני נגד חברת התעופה האירופאית, איירבוס. אם הצעד ייצא אל הפועל, האיחוד מצדו צפוי להגיב ולהטיל מכסים דומים על חברת בואינג האמריקאית. למרות שמדבור במאבק בתחום ספציפי, ההשפעות על כלכלות המערב עלולות להיות חמורות יותר ממלחמת הסחר, בשל העובדה שבין הכלכלות הללו ישר קשר עמוק יותר.

4. המחאות בהונג קונג
חוסר השקט הפוליטי באחד ממרכזי הסחר החשובים בעולם נמשך כבר למעלה מחודשיים, ועבר טרנספורמציה מהתנגדות להסכם הסגרה לסין, למאבק כולל למען דמוקרטיה. המאבק הוביל לירידת של 14% במדד הראשי בהונג קונג - "האנג סנג" מאז מאי. הסלמת המאבק מצד השלטונות הסיניים נגד ההפגנות, עלולה לגרור חוסר יציבות מהותי לאחד מהשווקים המשפיעים בעולם ולהגביר את המתיחות הכלכלית עם המערב.

5. התקציב האיטלקי
זה לא סוד שבאיטליה יש משבר שלטוני ב-20 השנים האחרונות. למרות שבינתיים הכלכלה השלישית בגודלה באירופה הצליחה לחמוק מסנקציות של האיחוד, לאחר שלא הצליחה להוריד את יעד הגירעון, נראה כי ארץ המגף בדרך לעימות עם נציבות האיחוד ב-2020, כשהגירעון שלה צפוי לצמוח ל-3.5% מהתמ"ג, הרבה מעל הרף של 3% אליו מחויובות מדינות האיחוד.

6. עימות עם איראן
בינתיים המשקיעים והשווקים, התעלמו מסדרת העימותים הצבאיים הנקודתיים בין ארצות הברית לאיראן, שכללו הפלת מל"טים באזור מיצרי הורמוז – היכן שעוברת בכל יום כשליש מאספקת הנפט העולמית.

בנוסף, איראן ובריטניה החרימו אחת לשנייה מיכליות נפט, מה שהוביל את איראן לאיים על סגירת המיצר לחלוטין – איום שאם יתממש, עלול להוביל לקונפליקט צבאי רחב היקף בעל פוטנציאל לפגיעה בשווקים הבינלאומיים.

7. מלחמת מטבעות
הרוח הגבית של שוק המניות האמריקאי השנה היה הדולר החזק מבחינה היסטורית, שקיבל חיזוק מהחוסן הכלכלי האמריקאי והתמריצים המוניטריים יוצאי הדופן מצד הבנק האירופאי המרכזי והבנק היפני המרכזי. בנקאים מרכזיים אומרים שמטרת התמריצים המוניטריים הינה לתמוך בהורדת הריבית בכלכלות המקומיות ולא הורדת ערך המטבע כדי להגביר את הייצוא.

אבל הנשיא טראמפ האשים את מי שהוא תופס כיריביו הכלכליים בשימוש בתמריצים כדרך להורדת שער המטבע. לאחרונה האשים את סין כמי שמבצעת מניפולציות מטבע – לאחר שסין ביצעה פיחות ביואן לרמה של כ-7 יואן לדולר – ודחף את הפד' להוריד את הריבית, במטרה להחליש את הדולר. הסלמה במצב הקיים יכולה להוריד את ביטחון המשקיעים וכבר מהווה איום על שווקים גלובליים.

8. עימות בין הודו לפקיסטן
מאז שבריטניה עזבה את תת היבשת ההודית ופקיסטן ב-1947, קשמיר הייתה אחת מנקודות המחלוקת המרכזיות בין שתי המעצמות הגרעיניות, שלעיתים אף הובילה לעימותים צבאיים בין המדינות.

לאחרונה שוב עלתה המתיחות בין הצדדים, לאחר שהודו הסירה את המעמד המיוחד של קשמיר בתחילת אוגוסט, מה שמאפשר למחוז להפוך למחוז המוסלמי הגדול ביותר בהודו ולהחיל חוקים פנימיים באופן עצמאי.

בניסיון לחסל את ההתנגדות למהלך, הודו שלחה לקשמיר כוחות צבאיים, חסמה את האינטרנט במדינה, חסמה את שירותי הטלפונייה ועצרה פוליטיקאים מקומיים. בעקבות המהלך, פקיסטן הורידה את דרג היחסים בין המדינות ועצרה את המסחר ההדדי בין המדינות, כשראש ממשלת פקיסטן אמר כי הוא צופה התגברות ברף האלימות.

9. ארגנטינה 
ביום שני האחרון צללה הבורסה הארגנטינאית בלמעלה מ-37%, לאחר שהנשיא מאוריסיו מאקרי הפסיד בפריימריז לנציג המרכז-שמאל אלברטו פרננדז, בפער של 16%. ההפסד הוביל לפחד בשווקים כי מאקרי יפסיד בבחירות הכלליות שצפויות להיערך באוקטובר – דבר שיכול להחזיר את כלכלת "ההוצאות ללא חשבון" שהובילה למספר פשיטות רגל ועליות חדות באינפלציה בעשורים האחרונים.

10. מאבקים כלכליים נוספים
כלכלות גדולות נוספות הלכו בעקבות טראמפ והשתמשו בחסמים כלכליים, ככלי בניסיון לבצע שינויים במדיניות של מדינות אחרות. דרום קוריאה ויפן נכנסו לעימות עקב רצון הקוריאנים לקבל פיצויים על מעשי זוועה שביצעו היפנים כחלק מתהליך הקולוניזציה שערכו היפנים במחצית הראשונה של המאה שעברה.

ארה"ב והודו, הכלכלה החמישית בגודלה בעולם, גם מתקרבות למלחמת סחר, לאחר שהודו הגיבה למכסים אמריקנים בתעשיות הפלדה והאלומיניום, בכך שהעלו מכסים על סחורות אמריקאיות בהיקף של 1.4 מיליארד דולר בייבוא אמריקאי. טראמפ כמובן הגיב ואמר כי "הודו כבר מזמן אכפה מכסים על מוצרים אמריקאים והמצב הזה לא מקובל יותר".