לקראת פתיחת שבוע המסחר בוול סטריט, האנליסטים מנתחים

שבוע המסחר בוול סטריט ייפתח מחר על רקע היציבות בסוף השבוע האחרון, כאשר שבוע המסחר ננעל בנימה אופטימית בגזרת מלחמת הסחר, למרות כניסת המכסים לתוקף ב-1 בספטמבר. לדברי האנליסטים, מלחמת הסחר עלתה מדרגה והיא צפויה להישאר ברקע שכן לסין יש עוד הרבה שפנים בכובע. בפסגות טוענים שההאטה בארה"ב היא לא תוצאה של מלחמת הסחר אלא של מדיניות הפד ולכן גם אם טראמפ יגיע להסכם עם הסינים זה לא ישנה בהרבה את המצב הכלכלי.

גיל מיכאל בפמן, כלכלן ראשי ודודי רזניק, אסטרטג ריביות בלאומי שוקי הון: "כצפוי כלכלת גרמניה נסוגה ברבעון השני של השנה. האינדיקטורים לרבעון השלישי מלמדים על המשך מגמה זו. קיים עתה חשש של ממש שגרמניה עומדת להיכנס למיתון. החשש לכניסה למיתון קשור לאינדיקציות המוקדמות לרביע השלישי אשר מראות שאין שיפור במצב. למרות שמדד ה-PMI הכולל לאוגוסט עלה במקצת ביחס לחודש יולי, הוא עדיין מצביע על ירידה בתמ"ג. סקר ה-Ifo Business Climate Index, מצביע על ירדה לשפל של שבע שנים במצב העסקי הצפוי וגם בתחום השירותים מתחילה להסתמן חולשה".

העלייה בסיכונים העולמיים שלחה בשבוע החולף את התשואות הממשלתיות הארוכות בעולם לשפל חדש ובלאומי שוקי מציינים כי הציפייה הינה לגל הרחבות מוניטאריות נוספות בחודשים הקרובים בהובלת הפד הצפוי להוריד את הריבית עד סוף השנה ב-0.5%.

"בשבוע האחרון חל שינוי חד בהערכות הסיכון למשק העולמי והיו כמה שינויים בולטים בהסתברויות לאירועי מפתח. נראה שהשווקים הפיננסיים הושפעו באופן כמעט בלעדי ממפת הסיכונים המחמירה והמשתנה ובמידה הרבה פחות משמעותית מהתפתחויות כלכליות, מפרוטוקול הריבית של הפד ואפילו מנאומו של היו"ר פאוול וסידרת הראיונות של בכירי הפד בכנס בג'קסון הול בסוף השבוע שעבר", מציינים בלאומי שוקי הון.

מלחמת הסחר עלתה מדרגה ולסין יש עוד שפנים בכובע
הסיכון המשמעותי ביותר, מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין עלתה עוד מדרגה משמעותית, עם צפי להגעה למכסים על כל היצוא הסיני לארה"ב, ככל הנראה עד לסוף השנה. במקביל הייתה תגובה סינית בדרך של מכסים שונים על יבוא מארה"ב. מלחמת הסחר שאיננה באמצעות מכס נמשכת גם כן, תוך פגיעה ביצוא השירותים של ארה"ב לסין והגבלה של היכולת של סין לבצע רכישות אסטרטגיות בארה"ב.

לשם המחשה, מציינים בלאומי שוקי הון כי הממשל הסיני הדגים לאחרונה את יכולתו להשפיע על סחר בשירותים ללא אמצעי מכס, זאת כפי שעשה בהחלטה של סין להפסיק להנפיק היתרי נסיעות לטיולי פנאי פרטיים לטאיוואן. זה צפוי להביא לירידה חדה במספר התיירים הסינים המבקרים במדינה, תפגע בצמיחה של טאיוואן. אמנם לקראת סוף השבוע חלה רגיעה, זמנית לפחות, אולם פתרון לסוגיה אינו נראה באופק.

הפד יתקשה להוריד את הריבית בהתאם לצפי בשוק
במסגרת סקירת השבועית מציינים יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון כי "המשך התרחבות בצריכה הפרטית בארה"ב תומכת בצמיחת המשק. השיפור בסקרי התעשייה האזוריים מהווה אינדיקטור מוביל חיובי לשיפור מסוים בייצור התעשייתי. כנראה שהירידה באמון הצרכני באוגוסט נובעת מהירידות בשוקי המניות". בהתאם לכך, בלידר מעריכים כי הפד יתקשה להמשיך להוריד את הריבית בהתאם לצפיות בשוק האג"ח.

טראמפ, סין והבחירות
חודשיים לפני שארה"ב נכנסת לשנת בחירות נשמעים יותר ויותר קולות שמעריכים שטראמפ יעשה מה שצריך כדי להגיע להסכם עם הסינים וזאת על מנת למנוע את ההאטה במשק האמריקאי לפני הבחירות.

לדברי אורי גרינפלד הכלכלן הראשי של פסגות בית השקעות: "על אף שאין ספק שהכלכלה היא הגורם העיקרי שמשפיע על המצביע האמריקאי נדמה לנו שיש מספר טיעונים שהופכים את הטענה הנ"ל לפחות סבירה מכפי שאולי היינו רוצים. ההאטה בארה"ב היא לא תוצאה של מלחמת הסחר אלא של מדיניות הפד ולכן גם אם טראמפ יגיע להסכם עם הסינים זה לא ישנה בהרבה את המצב הכלכלי".

"נאמר ואנו טועים וההאטה בארה"ב היא תוצאה של מלחמת הסחר, האם בכלל ניתן להגיע להסכם עם סין? סוגיות הליבה בויכוח בין סין לארה"ב לא בהכרח ניתנות לגישור שכן ארה"ב לא יכולה להרשות לעצמה לתת לסין להיות מעצמה טכנולוגית. לכן, גם אם טראמפ ירצה להרגיע את השווקים הוא לא יוכל להביא לשולחן יותר מהפסקת אש זמנית", מעריך גרינפלד.

מלחמת הסחר כאן כדי להישאר
לדברי גרינפלד, טראמפ, כמו כל נשיא מכהן אחר, לא רוצה לראות את המשק מאט ואת השווקים יורדים בשנת בחירות אבל הוא גם לא רוצה להצטייר כמי שנכנע לסינים. "למעשה, בעוד שאת האשמה בנוגע להאטה ניתן לזרוק על הפד, מלחמת הסחר היא כולה טראמפ. לא רק שמדובר באג'נדה המרכזית של טראמפ כנשיא אלא שזו גם האג'נדה היחידה (מלבד לרפורמת המס שכבר היתה) שיש לו לגביה תמיכה מלאה מהציבור ומהקונגרס. לכן, על מנת שטראמפ יסכים לבטל את המכסים שהטיל על סין לפני הבחירות הוא צריך להיראות כמנצח במלחמה, כלומר קודם שהסינים יסכימו לבוא לקראתו. למה שהסינים יסכימו לעשות את זה כשיש להם עדיין לא מעט כלים מוניטאריים ופיסקאליים לתמוך במשק?", כותב גרינפלד.