"התחדשות עירונית לא היתה פתרון זמין למשבר הדיור"

לא מעט סוגיות בוערות בשוק הדיור יובאו לפתחה של הממשלה הבאה, מהמרכזיות שבהן היא סוגיית ההתחדשות העירונית. "בעשור האחרון הממשלה התמודדה עם משבר דיור ולא ראינו בהתחדשות העירונית פתרון זמין. הלכנו לתכנן את השכונות החדשות והגדלנו את מלאי הדירות בדרך שלנו", כך אמר היום מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, ​בני דרייפוס בכנס נדל"ן של אתר החדשות "מגדילים".

לפי דרייפוס, "התחדשות עירונית מורכבת הרבה יותר מהשיווקים והבניה שהממשלה מורגלת אליה. גם פיתוח באזור חי ונושם הוא אתגר מורכב", טען והוסיף כי "זה נכון יותר לייצר תכניות ארוכות טווח במציאות הפוליטית והממשלתית המורכבת שאנו חיים בה ולייצר מקצועי שלא יכול להשתנות על פי התחלופה של הממשלה".

ברמה הפרטנית יותר, ביחס לקשר בין השלטון המרכזי למקומי, התבטא המשנה ליועמ"ש, עו"ד ארז קמיניץ, באומרו כי "צריך לחזק את הקשר - אנחנו לא יודעים על כל דבר שקורה".

כדוגמה לאמור ציין קמיניץ את הבעייתיות שנוצרה מול עיריית רמת גן סביב נושא התמ"א כאשר רק במסגרת העתירה שהוגשה נגד המדיניות החדשה שלה נחשפו גורמי הממשלה לעניין. לטענתו, כל האירוע יכול היה להימנע בהינתן קשר חזק יותר מול העיריות. "צריך לתת לשלטון המקומי לפעול ולהתערב כשיש כשלים. גם ראש העיר הבין שכשקובעים מדיניות חדשה צריך להתחשב במדיניות קיימת וכי לא ניתן לבטל דין בהחלטה של מועצת עיר". 

טיפול בדיירים סחטניים ועד איחוד ערים - הפתרונות להתחדשות מגוונים
"יש צורך משמעותי לפתור בעיות בתהליך של התחדשות עירונית הן מבחינה קניינית והן מבחינה מנהלתית", אמר קמיניץ. "צריך לייצר וודאות ליזמים בעניין היטלי השבחה ולהחליט למשל על 25% בתחילת הדרך ולא למשוך אותם עד הסוף עם גובה ההיטל. נטפל גם בתופעת הסחטנים על ידי הפחתת הרוב להסכמה לתהליך מ-80% ל-66% כדי שלא יהיו דיירים שירצו לסחוט מאחרים יותר. הממשלה הבאה תצטרך לתת מענה גם על הדברים האלה".

ראשי הערים הגדולות: "אסור להמשיך עם תמ"א 38" 

בכנס השתתפו גם ראשי העיריות בית שמש, בת ים, ירושלים וגבעתיים. "רוב התושבים רוצים שינוי ושיפור והם צריכים לראות מנהיגות חזקה שלא מגמגמת ולא מזייפת. תהליכי התחדשות שלוקחים 10-20 שנים יוצרים חוסר אמון. צריך לקצר תהליכים ולגרום לצעירים להגיע לערים האמיתיות ולראות אופק בערים הלא צפופות", אמרה עליזה בלוך, ראש עיריית בית שמש.

לפי בלוך, "העובדה שנבנות אלפי בתי דיור בלי התאמה תקציבית, יוצרת מצב שאנחנו מחזיקים את התושבים כבני ערובה כי בלי כל התשתיות והדברים שמסביב - כיתות לימוד, מקומות בילוי, תעסוקה ועוד, הם יחיו באיכות חיים לא מספקת".

ראש עיריית בת ים, צביקה ברוט, מציע פתרון בדמות איחוד ערים. "יש בישראל 257 רשויות צריכים פחות", אמר והוסיף כי "הממשלה ניסתה לאחד בעבר ונכשלה. צריך להתחיל במקומות קטנים ולעזוב את 15 הערים הגדולות כי זה לא יצליח - כולם מבינים את זה. צריך לאחד בהדרגה ולהתחיל בערים הקטנות. אין ספק שהפתרון העתידי הוא ארנונה דיפרנציאלית, זאת מכיוון שכולנו רוצים התחדשות עירונית וצריך לממן את זה - בחלק מהמקרים פתרון יהיה איחוד או ארנונה דיפרנציאלית כי אחרת נראה לאט לאט ערים שקורסות וזה הפתרון היחיד שהמדינה תהיה חייבת לעשות".

ברמת התמ"א, אמר רן קוניק, ראש עיריית גבעתיים, כי "כולם מבינים שתמ"א 38 נכשלה. התמ"א היא התחדשות קניינית ולא התחדשות עירונית ולאט לאט זה מחלחל שתמ"א 38 ופינוי בינוי אילו שני דברים שונים ומנוגדים. אנחנו נגדיר את הדברים האלה במסגרת תכנית המתאר שלנו שתופקד בתוך כמה חודשים. עדיין, דברים נמשכים המון זמן במדינת ישראל ויש ביורוקרטיה מיותרת. באופן טבעי כשאתה מציע לתושב שתי אפשרויות, הוא ילך לאפשרות הקצרה והקלה יותר של תמ"א 38".