אנליסטים: "אין אפסייד במחירי הנפט"

האם אנו צפויים לראות הצפת נפט - תרתי משמע - של השוק העולמי? הסימנים בהחלט מעידים על כך. באוגוסט, ארצות הברית הגדילה את ייצור חביות הנפט בכ-600,000 חביות ביום (bpd) לכמות שיא של 12.4 מיליון חביות ביום, בשל עלייה חדה בייצור במפרץ מקסיקו. 

באוקטובר האחרון, ולמרות המתקפה על מתקני אראמקו, חברת הנפט של סעודיה והגדולה בעולם - שכולם היו סבורים שיפגע בייצור - חברות אופ"ק הגדילו אף הן את הייצור ב-690,000 bpd והגיעו ל-29.6 bpd.

מנגד, מדדי הפעילות של המפעלים הסינים פורסמה ביום חמישי האחרון והראתה סימנים חלשים מהתחזיות. זה החודש השישי ברציפות שזה קורה. מה שעוד מוסיף נפט למדורה, אלה בחששות מפני אי הגעה להסכם מקיף בין ארצות הברית לסין, שיבשרו על המשך המגמה. אמנם הייצור בסין הראה קפיצה ביום שישי, אבל זה לא השפיע מהותית על מחירי הנפט.

הבנצ'מרק הבינלאומי של נפט מסוג ברנט נסחר ב-60.42 דולר בשישי, עלייה של 1.3%, כשווסטרן טקסס (סימול: WTI) עמד על 55 דולר, עלייה של 1.6%. עם זאת, בשנה וקצת האחרונות מחיר ה-WTI ירד בכ-22%, ממחיר של 75 דולר בספטמבר 2018, למחירו הנוכחי. מאז אפריל מחיר הברנט ירד ב-15%. במקביל, החוזים העתידיים על הנפט צפויים לסיים את השבוע במגמה שלילית. 

"ההגדלה האחרונה מצד ארצות הברית ואופ"ק, מרוקנים את כל האפשרויות הפוטנציאלי לאפסייד על הנפט", כתב סטיבן ברנוק, אנליסט נפט של PVM OIL, במחקר שפרסם ביום שישי. "מה עוד, כמכה לאלו בעלי עמדות השוריות, הגיעו בשורות רעות ברמת המאקרו, כשהעדכונים מהמפעלים ברחבי העולם מראים שהסקטור ממשיך לדשדש", סיכם.

"הדאטה המדאיג מסין, שחשף שפעילות המפעלים ירדה בששת החודשים האחרונים, כשגם סקטור השירותים ממשיך לסבול, אומר שככל הנראה הממשל הסיני ייאלץ להעניק עוד חבילת תמריצים למשק", כותב מיהיר קפדיה, מנכ"ל סאן גלובל במחקר משלו, שפורסם ביום חמישי. "אפשר לצפות שמחירי הנפט ישארו ברמתם הנוכחית, כשהמשקיעים ימתינו להתפתחויות נוספות.

האם הסימנים מראים על ניצחון של ארצות הברית במלחמת הסחר?
בעוד ארצות הברית ממשיכה להציג נתונים מרשימים, קרי הוספת 128 אלף עבודות בחודש האחרון לשוק העבודה האמריקאי והגיעה לנתון האבטלה אולי הנמוך ביותר שלה, סין מראה סימנים קשים של האטה. בחודש האחרון היא הגיעה לאחוז הצמיחה הנמוך ביותר שלה מזה 27 שנה. 

מה עוד, כשמפעלים אמריקאים רבים מתחילים לעזוב את סין, הצמיחה בענק האסייתי ודאי תמשיך לדשדש, בעוד הכלכלה האמריקאית אינה מראה סימנים של עצירה. אמנם הגירעון האמריקאי עצום, בינתיים הכלכלה חזקה, כשנתוני הצריכה אינם יורדים ונראה שמלחמת הסחר בהחלט גובה מחיר. 

גם בגזרת הנפט ארצות הברית עושה בית ספר לסינים. מצד אחד היא מראה לעולם שכל צפי לחוסר יקבל מענה מיידי על ידה ושליטתה של מדינות אופ"ק, הופכת אותה עדיין לשליטה הכמעט בלעדית של הזהב השחור, שממש כמו הדולר, גורם לכלכלה העולמית לנוע. לסין אין מענה לזה. 

האטה הסינית אינה מבשרת טובות לכלכלה העולמית. היא צפויה להכניס הרבה שווקים לחוסר ודאות לזמן בלתי מוגבל, שכן שיפט שכזה בייצור העולמי ידרוש זמן הסתגלות מצד שחקניות רבות מדי. אבל פחות לארצות הברית. 

מכאן ניתן ללמוד שסין אכן סובלת יותר ממלחמת הסחר, שכן חלק ניכר מהסקטור היצרני שלה תלוי בייצור של קונגלומרטים אמריקאים בשטחה - בעוד אלה יכולים למצוא תחליפים משתלמים בהודו ובבנגלדש. ארצות הברית בינתיים לא מסתכלת לאחור.