ההיסטוריה חוזרת על עצמה: פעולות הפד' וה-ECB גורמות לעליית תשואות
במקביל לשבירת השיאים בארה"ב בתקופה האחרונה, תופעה בולטת בימים האחרונים היא קפיצה משמעותית בתשואות בשוקי האג"ח הממשלתיים. התשואה על אגרת חוב של ארה"ב לתקופה של 10 שנים עומדת הערב על 1.92%, לעומת תשואה של 1.43% בלבד בתחילת ספטמבר האחרון, כאשר גם בשוקי האג"ח באירופה המגמה דומה.
האירוע המרכזי בחודש וחצי האחרונים הוא החזרה של הכסף הזול לשווקים. הדו"ח השבועי על מאזן הפד' שפורסם אמש לאחר סגירת המסחר הצביע כי המאזן גדל בשבוע האחרון ה-18.8 מיליארד דולר נוספים, והוא מסתכם ב-4.07 טריליון דולר. בסה"כ, מאזן הבנק גדל בקרוב ל-280 מיליארד דולר מאז ה-16.09. למרות שמדובר בקצב גידול מהיר הרבה יותר מאשר הקצב ב-3 תוכניות הרכישות האחרונות, בכירי הבנק ממשיכים לטעון גם היום כי לא מדובר ב-QE, שכן הבנק רוכש אגרות חוב לטווח הקצר ולא לטווח הארוך.
במקביל נציין כי הבנק המרכזי באירופה (ECB) החל השבוע לבצע את תוכנית הרכישות שלו בשוקי האג"ח בהיקף של עד 20 מיליארד אירו בחודש. ביחד עם הפדיונות מאגרות החוב שברשותו, הבנק צפוי לספק ביקושים של קרוב ל-50 מיליארד אירו בחודש הקרוב.
בדומה לפעמים האחרונות שהבנקים המרכזיים הגדילו את המאזנים, התגובה בשוקי האג"ח דומה: עליית תשואות
מדובר בתהליך שנוגד את "ההיגיון הבריא", כלומר דווקא רכישות של אגרות חוב ע"י הבנקים המרכזיים גורמת למכירות בשוקי האג"ח. ניתן ליחס תהליך זה ל-3 גורמים. הגורם הראשון הוא ההבנה של המשקיעים כי פעולות הבנקים המרכזיים מנפחת את מחירי הנכסים, ולכן עדיף להוציא כסף משוקי האג"ח לשוקי המניות. ע"פ הדו"ח השבוע של בנק אוף אמריקה, קרנות המניות בארה"ב זכו בשבוע האחרון לביקושים של 5.36 מיליארד דולר, כאשר קרנות האג"ח הממשלתיות סבלו ממימושים של 2.41 מיליארד דולר. גורם נוסף הוא העלייה בצפיות האינפלציה בעקבות הגידול בכמות הכסף בשוק.
- האינפלציה בארה"ב עלתה ל־2.7% ביוני בצל המכסים
- האם האינפלציה חוזרת? נתוני יוני בארה"ב צפויים להטריד את הפד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הגורם האחרון הוא ההשפעה של תקנות באזל 3 על המערכת הבנקאית. כחלק מלקחי המשבר הכלכלי של 2008, רגולציית באזל 3 השיתה על הבנקים יחסי נזילות חדשים: יחס הנזילות המזערי (LCR - Liquidity Coverage Ratio) ויחס המימון היציב (Net Stable Funding Ratio - NSFR). מבין שני יחסי הנזילות, המשמעותי יותר עבור הבנקים הוא LCR . במסגרתו, בנקים נדרשים להחזיק "נכסים נזילים איכותיים" בהיקף המספיק כדי לעמוד בתזרימים היוצאים במשך 30 ימים, תחת הנחות המשקפות תרחיש משבר. "נכסים נזילים איכותיים" מוגדרים בעיקר כמזומנים, אג"ח ממשלתיות ואגרות חוב בדירוג גבוה. כאשר היה חששות בשוק ממשבר נזילות, הבנקים הסתערו על אגרות החוב, כאשר הכסף הזול חוזר לשווקים אין צורך להמשיך לצבור "נכסי ביטוח".
הקפיצה בתשואות האג"חים של ארה"ב מעלה שוב את סוגיית הגירעון של הממשל. הגירעון בשנת הכספים 2019 הסתכמה ב-984 מיליארד דולר, זינוק של 26% ביחס לשנת הכספים 2018 (לכתבה המלאה). עם זאת, אחד הגורמים שמנע פריצה של רף הטריליון הדולר הוא הירידה החדה שהתרחש בתשואות האג"חים הממשלתיים. לפי נתוני הפד', ההחזר על ההלוואות ירד ברבעון האחרון לרמה של 584 מיליארד דולר "בלבד". עלייה נוספת של התשואות צפויה להגדיל עוד יותר את הגירעון הצפוי בשנה הבאה. במילים פשוטות: ע"י עזרה במימון הנפקות האג"ח בחודשים האחרונים, הפד' יוצר בעיה גדולה יותר לשנה הבאה, ויצטרך להחליט בקרוב אם הוא ממשיך במסלול הנוכחי או חוזר לתהליך של צמצום מוניטרי.
החזרי הריבית של הממשל האמריקני: ירדו במעט ברבעון האחרון בעקבות הירידה בתשואות, תהליך הפוך צפוי להתרחש כעת
- 10.צבי נוי 09/11/2019 19:47הגב לתגובה זואתה מתבזבז באתר הזה. נראה שרוב הקוראים כאן אינם מספיק משכילים כדי להבין היטב את כתבותיך. עשה לעצמך טובה, תפתח בלוג, תמשיך לכתוב שם את התוכן האיכותי שלך. אם הייתי מרצה לכלכלה הייתי שולח את הסטודנטים שלי לעשות עבודות על הכתובת שלך. קראתי מספר מאמרים שוודאי יעניינו אותך. תפנה אותי למייל המתאים ואשלח לך
- 9.אידיוטקובסקי 09/11/2019 18:50הגב לתגובה זועולים. עולה עולה כמה השטויות שלך עולות לנו.
- 8.אנונימי 09/11/2019 17:28הגב לתגובה זוהקטסטרופה שטראמפ יוצר כרגע יקח 20 שנה לתקן אותה .הבורסות ירדו לרמה שלפני 20 שנה .המשק יכנס למיתון חמור המון בנקים שלוו לאזרחים לא יראו חזרה כסף .האזרחים מבזבזים כסף לא שלהם .והקטסטרופה הזו תתגלה לא בעוד הרבה זמן
- בבקשה (ל"ת)עוד הגזמות 10/11/2019 08:43הגב לתגובה זו
- 7.כיף לקרוא, תותח ומקצוען! (ל"ת)ישראל 09/11/2019 17:17הגב לתגובה זו
- 6.משקיע 09/11/2019 11:01הגב לתגובה זותתעלם מהשטויות שכתובות כאן, אתה היחידי שמתעסק בדברים החשובים - הבנקים המרכזיים
- 5.מישהו 09/11/2019 09:27הגב לתגובה זוגדולים עבור אנשים טיפשים שהאזינו לך. כבר יותר משנה אתה מפמפם אותם דברים. כנראה שאתה מפספס משהו. כלכלה לא עובדת רק לפי הרצינול שאתה אמון עליו.. תתחיל להפנים שהחברות מרוויחות והריבית נמוכה לכן השוק עולה...
- צבי נוי 09/11/2019 19:34הגב לתגובה זוהם אנשים טפשים, זה נכון. אבל לא הוא גרם להם להפסדים. נעם מתאר בדיוק יוצא דופן את המציאות, ואת ההשלכות ארוכות הטווח של פעולות הפד. הוא לעולם לא אמר למישהו תמכור עכשיו כי מחר השוק קורס. ממליץ לך להמשיך לקרוא את כתבותיו, להחכים, ולהשקיע כראות עיניך. ממליץ לך גם על הפודקאסט של פיטר שיף (peter schiff) שמסביר דברים דומים.
- 4.דרמה קווין 09/11/2019 08:56הגב לתגובה זורק לפני שבוע הכותרת צעקה ארהב בדרך למיתון מגובה בגרפים ילדותיים כאילו מצגת תיכון.תלמד השקעות,מכפילים,ובעיקר השפעת הריבית האםסית על הצמיחה העולמית.נתונים מטופשים יש בשפע צריך רק את הדרמה קווין שיכנס להיסטריה .
- צבי נוי 09/11/2019 19:43הגב לתגובה זולפני שנה כולם חשבו שהריבית רק תעלה. נעם כתב כבר אז שהמצב לא באמת טוב כפי שמספרים (בעזרת גרפים ילדותיים מהתיכון). מאז הפד הוריד את הריבית ב 0.75% ונאלף להדפיס 300 מילארד נוספים. אתה יודע מתי זה קרה פעם קודמת? יופי. עכשיו תלך אתה, תלמד קצת היסטוריה, השקעות, מכפילים וכו'. אגב, לא מעט מחקרים מבוססי נתונים היסטוריים, מראים שהמיתוס שריבית נמוכה מביאה לצמיחה לא מתקיים במציאות. בהצלחה בלימודים!
- 3.הותיק 09/11/2019 08:04הגב לתגובה זולא יתכן אחרת
- 2.אריאל 09/11/2019 07:11הגב לתגובה זוכל ההלוואות האלו יתפוצצו להם בסוף בפרצוף.הפד דוחה ודוחה את הקץ.עוד שנה יתקיימו בחירות בארצות הברית ואז הבעיה תעבור הלאה במידה והשלטון הנוכחי לא יבחר .
- 1.פרשנדתא 09/11/2019 04:39הגב לתגובה זוהבלון יתפוצץ בקרוב וזה יהיה מאוד מאוד כואב
המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים
על כוחה של נתינה, על השקעה במיזים חברתיים, ועל סקוט מקינזי, התורמת הגדולה היום בעולם
מקינזי סקוט אגואיזם הופך בעשורים האחרונים למניע מרכזי כשהנתינה, חברות עזרה לזולת מאבדים מהחשיבות שלהם, אבל לא אצל כולם וטוב שכך. הנתינה היא כוח שמחזיר את עצמו במעגל קסום. הפילוסופיה העתיקה מסבירה שהנותן מקבל הרבה מאוד מהנתינה. הנותן לא רק עוזר לאחר, אלא גורם במעשה לשיפור (מוכח מחקרית) של מצבו הנפשי. נתינה נחשבת לאחד הגורמים החזקים לאושר.
סיפורה של מקנזי סקוט, המיליארדרית הפילנתרופית וגרושתו של ג'ף בזוס מייסד אמזון, הוא סיפור מדהים על בעלת הון של מיליארדים שמחלקת את רובו למטרות נעלות. והנה תרומה- השקעה מסוג אחר שעשתה מקינזי השבוע. לפני כ-40 שנה, כשהייתה סטודנטית שנה ב' באוניברסיטת פרינסטון, עמדה סקוט בפני משבר: חסרו לה 1,000 דולר לשכר לימוד, והיא שקלה לנשור מהלימודים. שותפתה לחדר, ג'יני טרקנטון, מצאה אותה בוכה והחליטה לפעול. היא ביקשה מאביה להלוות את הכסף, מעשה נדיבות פשוט ששינה את מסלול חייה של סקוט. "הייתי נותנת למקנזי את הכליה השמאלית שלי", אמרה טרקנטון לאחרונה, "זה פשוט מה שעושים בשביל חברים".
קריאה באותו הקשר: תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם
כיום, שוויה הנקי של סקוט מוערך במעל 30 מיליארד דולר, בעיקר ממניות אמזון שקיבלה בהסכם הגירושים ב-2019. היא תרמה יותר מ-19 מיליארד דולר לארגונים שונים, בהתמקדות בצדק חברתי, השכלה וביטחון כלכלי. אבל את הטובה האישית ביותר היא מחזירה עכשיו לטרקנטון, שהקימה את חברת Funding U – מיזם המספק הלוואות מבוססות הישגים לסטודנטים ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה, ללא צורך בערבים. החברה נולדה מהבנתה של טרקנטון את הקשיים שסקוט חוותה, במיוחד בעידן שבו עלויות הלימודים זינקו.
סקוט קפצה על ההזדמנות להשקיע ב-Funding U, ומספקת חלק ניכר מההון להלוואות בתעריפים מוזלים. היא תורמת 30 סנט לכל דולר מולווה, מה שמאפשר לחברה לגייס השקעות גדולות יותר מבנקים כמו גולדמן סאקס. זה לא רק החזר הלוואה, זה השקעה שמגלגלת מיליארדים בפוטנציאל, שכן Funding U מסייעת לאלפי סטודנטים להשלים תארים ולהשתלב בשוק העבודה. האלגוריתם של החברה מתבסס על ציונים והישגים, ולא על היסטוריית אשראי, מה שהופך אותה להוגנת יותר.
GE Aerospaceהחברה בת ה-134 שנולדה מחדש לפני 6 שנים
GE, שלאורך המאה ה-20 יצרה והובילה את מנועי הצמיחה העיקריים של כלכלת ארה"ב, הידרדרה מאז בשל ניהול כושל. מנהל מצוין שהגיע אליה ב-2018 הפך בהדרגה את הקערה על פיה בין היתר באמצעות פיצול החברה לשלוש. מי שהחזיק במניה לפני הפיצול מורווח מעצם המהלך ומהעליות במניות שבאו בעקבותיו. ואחרי כל זה האנליסטים עדיין ממליצים עליהן כ"קנייה"
ג'נרל אלקטריק כעת מתחילה בוול סטריט עונת הסיכומים של 2025. בתחילת השנה יצא ראש צוות יועצי שוק ההון של מורגן סטנלי בתחום ניהול השקעות, אנדרו סלימון, בתחזית אופטימית לפיה "האופטימיות חוזרת עם סיום שנת 2024 לאחר ששוק השוורים נכנס לשנתו השלישית. זאת כאשר זרימת קרנות קמעונאיות הפכה סוף סוף לחיובית יותר והאנליסטים מוול סטריט התאימו את תחזיותיהם לגבי 2025, מה שמרמז על רווחים דו-ספרתיים".
הופתעתי אז כי הבוס של סלימון, מרק וילסון, דווקא המשיך לדבוק בתחזיותיו השליליות. אלא שסלימון צדק וכפי שקורה מאז התחיל המיזוג בין מהפכת הטכנולוגיה לכלכלת המיינסטרים ב-2009, גם 2025 הסתיימה חיובית, ואין שום סיבה שזה לא יימשך כל עוד המהפכה ממשיכה והנשיא טראמפ מטפח את MAGA.
אני חושב ששנת 2026 תהיה "שנת המכונית האוטונומית שתתחיל להשתלט על הכבישים", לצד "שנת תעשיות החלל" שבה נראה את כלכלת החלל פורחת ולצד "שנת המעבר בבריאות מטיפול לאבחנה", מה שלדעתי יחזיר את פייזר לכותרות. כדאי לפיכך להכניס לתצפית את GE, את טסלה ואת פייזר. דעתי היא שבמהלך השנה החדשה תגיע וול סטריט סוף סוף למסקנה שטסלה היא הרבה יותר מחברת מכוניות חשמליות וש-GE חזרה לגדולתה מימי המנכ"ל האגדי ג'ק וולש ושפייזר "השתחררה מענן הקורונה". יחד עם זאת, המשקיעים צריכים להקפיד על אסטרטגיות של "לא להיות חזירים" ושל "מעקב אישי צמוד" לפני קבלת החלטות השקעה. היום, עם ה-AI, אין שום סיבה לסמוך על אף אחד חוץ מעצמכם.
מהפך עסקי נדיר
GE, שלקראת סוף המאה ה-19 זרעה את זרעי מהפכת הטכנולוגיה הנוכחית ובמהלך מאה השנים הראשונות לחייה, לאורך המאה ה-20 ובאמצעות טכנולוגיות חדשניות, יצרה והובילה את מנועי הצמיחה העיקריים של כלכלת ארה"ב בתחומים כמו תעופה, אנרגיה, כוח, תחבורה, ציוד רפואי, מוצרי החשמל ביתיים, תקשורת, מחשוב, בידור ופיננסים ואפילו התחילה את תעשיית החלל, נקלעה לקראת סוף המאה ה-20 לסף פשיטת רגל. אבל, בהובלתו של מנהל-על ייחודי, הצליחה בניגוד לכל הציפיות, לחזור בגדול.
- הקאמבק המרשים של הכחולה הגדולה
- למה טראמפ יצליח לממש את תוכניתו ואיזו מניה יכולה לעוף לחלל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כעת מובילה החברה את מהפכת תעשיית החלל הצעירה שלדעתי תעצב את כלכלת המאה ה-21. לא רק שהחברה הוותיקה ביצעה מהפך עסקי נדיר, אלא היא גם הצליחה להחזיר למשקיעים בה את ערך השקעתם בריבית דריבית ונחשבת כיום, ערב יום הולדתה ה-134, כאחת ההשקעות המומלצות ביותר למשקיעים לטווח הארוך למרות העליות החדות בשנים האחרונות.
