ההיסטוריה חוזרת על עצמה: פעולות הפד' וה-ECB גורמות לעליית תשואות
במקביל לשבירת השיאים בארה"ב בתקופה האחרונה, תופעה בולטת בימים האחרונים היא קפיצה משמעותית בתשואות בשוקי האג"ח הממשלתיים. התשואה על אגרת חוב של ארה"ב לתקופה של 10 שנים עומדת הערב על 1.92%, לעומת תשואה של 1.43% בלבד בתחילת ספטמבר האחרון, כאשר גם בשוקי האג"ח באירופה המגמה דומה.
האירוע המרכזי בחודש וחצי האחרונים הוא החזרה של הכסף הזול לשווקים. הדו"ח השבועי על מאזן הפד' שפורסם אמש לאחר סגירת המסחר הצביע כי המאזן גדל בשבוע האחרון ה-18.8 מיליארד דולר נוספים, והוא מסתכם ב-4.07 טריליון דולר. בסה"כ, מאזן הבנק גדל בקרוב ל-280 מיליארד דולר מאז ה-16.09. למרות שמדובר בקצב גידול מהיר הרבה יותר מאשר הקצב ב-3 תוכניות הרכישות האחרונות, בכירי הבנק ממשיכים לטעון גם היום כי לא מדובר ב-QE, שכן הבנק רוכש אגרות חוב לטווח הקצר ולא לטווח הארוך.
במקביל נציין כי הבנק המרכזי באירופה (ECB) החל השבוע לבצע את תוכנית הרכישות שלו בשוקי האג"ח בהיקף של עד 20 מיליארד אירו בחודש. ביחד עם הפדיונות מאגרות החוב שברשותו, הבנק צפוי לספק ביקושים של קרוב ל-50 מיליארד אירו בחודש הקרוב.
בדומה לפעמים האחרונות שהבנקים המרכזיים הגדילו את המאזנים, התגובה בשוקי האג"ח דומה: עליית תשואות
מדובר בתהליך שנוגד את "ההיגיון הבריא", כלומר דווקא רכישות של אגרות חוב ע"י הבנקים המרכזיים גורמת למכירות בשוקי האג"ח. ניתן ליחס תהליך זה ל-3 גורמים. הגורם הראשון הוא ההבנה של המשקיעים כי פעולות הבנקים המרכזיים מנפחת את מחירי הנכסים, ולכן עדיף להוציא כסף משוקי האג"ח לשוקי המניות. ע"פ הדו"ח השבוע של בנק אוף אמריקה, קרנות המניות בארה"ב זכו בשבוע האחרון לביקושים של 5.36 מיליארד דולר, כאשר קרנות האג"ח הממשלתיות סבלו ממימושים של 2.41 מיליארד דולר. גורם נוסף הוא העלייה בצפיות האינפלציה בעקבות הגידול בכמות הכסף בשוק.
- הפד חותך, טראמפ בוחר - השוק כבר מתמחר את יו"ר הפד הבא
- האינפלציה בארה"ב עלתה ל־2.7% ביוני בצל המכסים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הגורם האחרון הוא ההשפעה של תקנות באזל 3 על המערכת הבנקאית. כחלק מלקחי המשבר הכלכלי של 2008, רגולציית באזל 3 השיתה על הבנקים יחסי נזילות חדשים: יחס הנזילות המזערי (LCR - Liquidity Coverage Ratio) ויחס המימון היציב (Net Stable Funding Ratio - NSFR). מבין שני יחסי הנזילות, המשמעותי יותר עבור הבנקים הוא LCR . במסגרתו, בנקים נדרשים להחזיק "נכסים נזילים איכותיים" בהיקף המספיק כדי לעמוד בתזרימים היוצאים במשך 30 ימים, תחת הנחות המשקפות תרחיש משבר. "נכסים נזילים איכותיים" מוגדרים בעיקר כמזומנים, אג"ח ממשלתיות ואגרות חוב בדירוג גבוה. כאשר היה חששות בשוק ממשבר נזילות, הבנקים הסתערו על אגרות החוב, כאשר הכסף הזול חוזר לשווקים אין צורך להמשיך לצבור "נכסי ביטוח".
הקפיצה בתשואות האג"חים של ארה"ב מעלה שוב את סוגיית הגירעון של הממשל. הגירעון בשנת הכספים 2019 הסתכמה ב-984 מיליארד דולר, זינוק של 26% ביחס לשנת הכספים 2018 (לכתבה המלאה). עם זאת, אחד הגורמים שמנע פריצה של רף הטריליון הדולר הוא הירידה החדה שהתרחש בתשואות האג"חים הממשלתיים. לפי נתוני הפד', ההחזר על ההלוואות ירד ברבעון האחרון לרמה של 584 מיליארד דולר "בלבד". עלייה נוספת של התשואות צפויה להגדיל עוד יותר את הגירעון הצפוי בשנה הבאה. במילים פשוטות: ע"י עזרה במימון הנפקות האג"ח בחודשים האחרונים, הפד' יוצר בעיה גדולה יותר לשנה הבאה, ויצטרך להחליט בקרוב אם הוא ממשיך במסלול הנוכחי או חוזר לתהליך של צמצום מוניטרי.
החזרי הריבית של הממשל האמריקני: ירדו במעט ברבעון האחרון בעקבות הירידה בתשואות, תהליך הפוך צפוי להתרחש כעת
- 10.צבי נוי 09/11/2019 19:47הגב לתגובה זואתה מתבזבז באתר הזה. נראה שרוב הקוראים כאן אינם מספיק משכילים כדי להבין היטב את כתבותיך. עשה לעצמך טובה, תפתח בלוג, תמשיך לכתוב שם את התוכן האיכותי שלך. אם הייתי מרצה לכלכלה הייתי שולח את הסטודנטים שלי לעשות עבודות על הכתובת שלך. קראתי מספר מאמרים שוודאי יעניינו אותך. תפנה אותי למייל המתאים ואשלח לך
- 9.אידיוטקובסקי 09/11/2019 18:50הגב לתגובה זועולים. עולה עולה כמה השטויות שלך עולות לנו.
- 8.אנונימי 09/11/2019 17:28הגב לתגובה זוהקטסטרופה שטראמפ יוצר כרגע יקח 20 שנה לתקן אותה .הבורסות ירדו לרמה שלפני 20 שנה .המשק יכנס למיתון חמור המון בנקים שלוו לאזרחים לא יראו חזרה כסף .האזרחים מבזבזים כסף לא שלהם .והקטסטרופה הזו תתגלה לא בעוד הרבה זמן
- בבקשה (ל"ת)עוד הגזמות 10/11/2019 08:43הגב לתגובה זו
- 7.כיף לקרוא, תותח ומקצוען! (ל"ת)ישראל 09/11/2019 17:17הגב לתגובה זו
- 6.משקיע 09/11/2019 11:01הגב לתגובה זותתעלם מהשטויות שכתובות כאן, אתה היחידי שמתעסק בדברים החשובים - הבנקים המרכזיים
- 5.מישהו 09/11/2019 09:27הגב לתגובה זוגדולים עבור אנשים טיפשים שהאזינו לך. כבר יותר משנה אתה מפמפם אותם דברים. כנראה שאתה מפספס משהו. כלכלה לא עובדת רק לפי הרצינול שאתה אמון עליו.. תתחיל להפנים שהחברות מרוויחות והריבית נמוכה לכן השוק עולה...
- צבי נוי 09/11/2019 19:34הגב לתגובה זוהם אנשים טפשים, זה נכון. אבל לא הוא גרם להם להפסדים. נעם מתאר בדיוק יוצא דופן את המציאות, ואת ההשלכות ארוכות הטווח של פעולות הפד. הוא לעולם לא אמר למישהו תמכור עכשיו כי מחר השוק קורס. ממליץ לך להמשיך לקרוא את כתבותיו, להחכים, ולהשקיע כראות עיניך. ממליץ לך גם על הפודקאסט של פיטר שיף (peter schiff) שמסביר דברים דומים.
- 4.דרמה קווין 09/11/2019 08:56הגב לתגובה זורק לפני שבוע הכותרת צעקה ארהב בדרך למיתון מגובה בגרפים ילדותיים כאילו מצגת תיכון.תלמד השקעות,מכפילים,ובעיקר השפעת הריבית האםסית על הצמיחה העולמית.נתונים מטופשים יש בשפע צריך רק את הדרמה קווין שיכנס להיסטריה .
- צבי נוי 09/11/2019 19:43הגב לתגובה זולפני שנה כולם חשבו שהריבית רק תעלה. נעם כתב כבר אז שהמצב לא באמת טוב כפי שמספרים (בעזרת גרפים ילדותיים מהתיכון). מאז הפד הוריד את הריבית ב 0.75% ונאלף להדפיס 300 מילארד נוספים. אתה יודע מתי זה קרה פעם קודמת? יופי. עכשיו תלך אתה, תלמד קצת היסטוריה, השקעות, מכפילים וכו'. אגב, לא מעט מחקרים מבוססי נתונים היסטוריים, מראים שהמיתוס שריבית נמוכה מביאה לצמיחה לא מתקיים במציאות. בהצלחה בלימודים!
- 3.הותיק 09/11/2019 08:04הגב לתגובה זולא יתכן אחרת
- 2.אריאל 09/11/2019 07:11הגב לתגובה זוכל ההלוואות האלו יתפוצצו להם בסוף בפרצוף.הפד דוחה ודוחה את הקץ.עוד שנה יתקיימו בחירות בארצות הברית ואז הבעיה תעבור הלאה במידה והשלטון הנוכחי לא יבחר .
- 1.פרשנדתא 09/11/2019 04:39הגב לתגובה זוהבלון יתפוצץ בקרוב וזה יהיה מאוד מאוד כואב
מניה טרנדית; קרדיט: רוי שיינמן, ChatGPTהמניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
החברה שנכנסה לוול סטריט לתוך שלד, פועלת בתחום סימון וזיהוי חומרים, ומציעה טכנולוגיה שמאפשרת לעקוב אחר מוצרים לאורך שרשרת האספקה באמצעות סמנים כימיים המשולבים בחומר עצמו. הסמנים שומרים על תכונותיהם גם לאחר עיבוד, התכה או מיחזור, ומאפשרים לזהות את מקור החומר גם בשלבים מתקדמים של תעשייה. למרות שהחברה פעלה במספר ענפים והציגה יכולות טכנולוגיות ייחודיות, היא התקשתה במשך שנים לבסס לעצמה מעמד יציב בשוק ההון. מה שהדליק את המשקיעים בתקופה האחרונה היה סדרת הודעות שהחברה פרסמה. בכנס בדובאי חשפה SMX יכולות זיהוי של זהב וכסף לאחר התכה, יכולת שלטענתה קיבלה הכרה מגוף רגולטורי מקומי. לאחר מכן פרסמה החברה דוחות נוספים שהציגו התקדמות במימוש הטכנולוגיה בתחומים נוספים.
בנוסף וכנראה הסיבה העיקרית לזינוק, החברה הציגה לאחרונה גם הסכם מימון משמעותי עם קרן Target Capital 1 בהיקף של כ־110 מיליון דולר. ההסכם כולל שטר המרה ויכולת למשוך אשראי נוסף, ללא מגבלות משמעותיות. מבחינת השוק, מדובר באיתות של תמיכה מצד גוף מוסדי, אך גם במהלך שמדגיש את הצורך של החברה בהון נוסף כדי להמשיך לפעול בקצב הנוכחי. השילוב בין גיוס ההון, ההכרה הטכנולוגית והחשיפה בתקשורת יצר תמהיל שמוכר היטב בשוק האמריקאי: ציפייה שעסק קטן יחסית יצליח לפרוץ לתחומים גדולים. תנאי כזה מייצר לעיתים הזדמנויות אמיתיות, אך גם פותח פתח לתנועות חדות שמנותקות מהמצב העסקי בפועל.
ההיסטוריה של SMX בשוק ההון מורכבת. החברה הונפקה באוסטרליה לפני שש שנים, ולאחר מכן ביצעה מיזוג SPAC לפי שווי של כ־200 מיליון דולר. אף על פי שהחברה התחילה פעילות מסחרית רק בשנים האחרונות, הדוחות הכספיים מצביעים על הפסדים משמעותיים. במחצית הראשונה של השנה הפסדיה המצטברים הגיעו ליותר מ־100 מיליון דולר, והיא טרם הציגה הכנסות משמעותיות. בעלי המניות המרכזיים בחברה השתנו גם הם. קיבוצים שהחזיקו מניות בתקופת המיזוג כבר אינם חלק מהתמונה. כיום, שני בעלי העניין העיקריים הם המנכ"ל חגי אלון והיו"ר אופיר שטרנברג, כל אחד עם החזקה של כ־6%.
האתגר הכפול
מצד אחד הטכנולוגיה של SMX מציעה מענה לסוגיות שהעסיקו תעשיות שונות במשך זמן רב, מזיהוי מתכות יקרות לאחר עיבוד ועד שיפור האמינות של נתונים בתחום הרגולציה הסביבתית. מצד שני, הפיכת יכולת טכנולוגית למקור הכנסה עקבי דורשת תהליך ארוך: בניית מערך מסחרי, חדירה לשווקים שמרניים יחסית ועמידה בתקנים רגולטוריים מחייבים. הפער הזה עדיין לא נסגר, והוא נמצא במרכז הדיון סביב פוטנציאל הצמיחה של החברה.
השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים
הירידה בפרמיית הסיכון הרימה את ההשקעות הזרות במחצית הראשונה ל-10.2 מיליארד דולר
דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד.
ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים."
ביצועים טובים יותר מהממוצע העולמי
הנתונים מראים כי ישראל מציגה ביצועים טובים יותר מהמגמות הגלובליות. בעוד שהעלייה בהשקעות הזרות הנכנסות לישראל עמדה על 35%, ברמה הגלובלית נרשמה עלייה של 15% בלבד בחציון הראשון של 2025, ובמדינות ה-OECD עלייה של 30%.
אברמזון מציין בהקשר זה: "הגידול בהשקעות, במיוחד במגזר ההיי-טק, מעידים על התאוששות האמון בכלכלה הישראלית ועל חזרתה של ישראל למגמת צמיחה."
עסקת Wiz: האקזיט הגדול בתולדות ישראל
הדו"ח מציין כי במחצית הראשונה של 2025 נרשמה עסקת הרכישה הגדולה בתולדות ישראל, עם רכישתה של חברת Wiz בסכום של 32 מיליארד דולר. יש לציין כי עסקה זו מסווגת כאקזיט ולא כהשקעה זרה ישירה, ולכן אינה נכללת בנתוני ה-FDI.
- "אנחנו רואים נטייה מוגברת להשקיע דרך חוב"
- הבורסה שמובילה בתשואות מתחילת השנה ומה מכפילי הרווח של המניות הנסחרות בה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכם השקעות עם הודו
אחד ההישגים המרכזיים שמציין הדו"ח הוא חתימת הסכם השקעות חדש עם הודו בספטמבר 2025. הודו מדורגת ככלכלה הרביעית בגודלה בעולם, עם תחזיות צמיחה של 6.3% בשנת 2025 ו-6.4% בשנת 2026.
