בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 0.25%

הוועדה המוניטרית של בנק ישראל החליטה להותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 0.25% ובניגוד לצפי האנליסטים אשר צפו הורדת ריבית לרמה של 0.1% בסבירות של כ-70%. מדד ת"א בנקים נסחר היום בניגוד למגמה, בירידות של כ-1.1% נוכח הצפי להורדת ריבית וכעת הוא צפוי לתקן.

הוועדה המוניטרית מעריכה שלאור סביבת האינפלציה בישראל, המדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים, ההתמתנות בכלכלה העולמית, והמשך הייסוף, יהיה צורך להותיר את הריבית ברמתה למשך זמן ממושך או להפחיתה על מנת לתמוך בתהליך שבסופו האינפלציה תתייצב בסביבת מרכז תחום היעד, ושהמשק ימשיך לצמוח בקצב נאה. כמו כן, הוועדה נוקטת על פי הצורך בצעדים נוספים כדי להרחיב את המדיניות המוניטרית.

האינפלציה צפויה להישאר בגבול התחתון של היעד
בבנק ישראל מציינים כי סביבת האינפלציה נותרה נמוכה, בשנים עשר החודשים האחרונים נרשמה אינפלציה של 0.4%, ובחודשיים האחרונים חלה ירידה גם באינפלציה בניכוי אנרגיה ופירות וירקות, על רקע הייסוף וההאטה בקצב העלייה של מחירי הדיור והמזון. הציפיות לאינפלציה לטווח של שנה נותרו יציבות בקרבת הגבול התחתון של היעד. בציפיות לטווחים הבינוניים והארוכים חלה ירידה קלה.

לאחר החלטת הריבית הקודמת השקל נחלש קלות ובהמשך שב והתחזק, כך שבמונחי השער הנומינלי האפקטיבי הוא נותר יציב. עם זאת, מתחילת השנה השקל התחזק ב-8.9%, והייסוף ממשיך להקשות על חזרת האינפלציה ליעד.

המשק ממשיך לצמוח למרות הסנטימנט השלילי בעולם
הפעילות הכלכלית ממשיכה לצמוח בקרבת הקצב הפוטנציאלי על אף הסנטימנט העולמי השלילי. יצוא השירותים צומח בקצב נאה אך נמשך הקיפאון ביצוא הסחורות. שוק העבודה נותר הדוק. עם זאת, נמשכת אי הוודאות לגבי המצב הפוליטי, ובמידה והממשלה תיאלץ לפעול על פי תקציב המשכי למשך זמן ממושך, תהיה לכך השפעה מצמצמת.

הפעילות הכלכלית העולמית ממשיכה להאט וההתדרדרות בסחר העולמי נמשכת. מסתמן שהתהליך של העמקת ההרחבה המוניטרית על ידי הבנקים המרכזיים העיקריים הגיע למיצוי בשלב זה: מהמסרים שהעביר ה-Fed עולה שהריבית תיוותר ברמתה אלא אם יחול שינוי מהותי במצב הכלכלי, ועל פי הערכות בשווקים ה-ECB אינו צפוי לשנות את הריבית בשנתיים הקרובות.

תגובות הכלכלנים - "לא יותר מבעיטה בפחית במורד הרחוב"

אייל שני סמנכ"ל השקעות אפסילון בהמשך לפרסום "אנו מעריכים כי יש מקום להפחתת ריבית בישראל וזו להערכתנו תקרה ברבעון הבא. למרות שלהפחתת הריבית אין משמעות כלכלית אמיתית אלא בעיקר משמעות הצהרתית. כך בנק ישראל מכריז שהריבית בישראל נמוכה ותישאר נמוכה לאורך זמן. מנגד אנו לא רואים מקום לריבית 0 או שלילית בישראל,  באירופה ריביות אפסיות ושליליות לא הוכיחו את עצמן בראיה לאחור ולא תרמו באופן משמעותי להגברת הצריכה הפרטית או להשקעות גדולות, ובסופו של דבר לא תרמו לעליית מחירים. כמו כן חשוב לזכור שהצמיחה השנתית בישראל עומדת על כ-3% בממוצע, לעומת כ-1% צמיחה במדינות אירופה".

"מכיוון שמדובר בשברי האחוז, להפחתה אין משמעות כלכלית אמיתית אלא בעיקר משמעות דקלרטיבית. בנק ישראל יכריז באמצעות המהלך שהריבית בישראל נמוכה ותישאר נמוכה לאורך זמן. באירופה ריביות אפסיות ושליליות לא הוכיחו את עצמן בראיה לאחור ולא תרמו באופן משמעותי להגברת הצריכה הפרטית, או להשקעות גדולות ובסופו של דבר לא תרמו לעליית מחירים. כמו כן חשוב לזכור שהצמיחה השנתית בישראל עומדת על כ-3% בממוצע, לעומת כ-1% צמיחה במדינות אירופה".

אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי של פסגות: "החלטת בנק ישראל מפתיעה לא רק לאור הקונצנזוס שדיבר על הפחתה אלא בעיקר לאור הפער בין ההחלטה להודעה שהתלוותה אליה. כל אחת מהנקודות שרשומות בהודעה מצדיקה בפני עצמה הפחתת ריבית ובוודאי שהמכלול של ארבעתן יחד. לאור זאת נדמה שהסיבה היחידה שהובילה את הוועדה המוניטרית להותיר את הריבית ברמתה היא החשש לאבד את מעט התחמושת שעוד נותר לה. בנק ישראל מציין שהוא נוקט בפעולות אחרות וכנראה מתייחס להתערבות בשוק המט"ח אך נכון לכתיבת שורות אלו נדמה שהתערבות זו לא ממש משיגה את מטרותיה. לאור כך אנו מעריכים שהחלטת בנק ישראל היא לא יותר מבעיטה בפחית במורד הרחוב וכי הריבית תופחת בכל מקרה באחת מההחלטות הקרובות".

עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בקבוצת הראל ביטוח ופיננסים: "כפי שצפינו, ובניגוד לרוב ההערכות בשווקים, בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי על 0.25 אחוז. שוק העבודה ההדוק, היציבות בפעילות הכלכלית וההפוגה שלקחו הבנקים המרכזיים בעולם בהפחתת הריבית היו התורמים המרכזיים להחלטה. יחד עם זאת, להערכתנו, הסיכוי להפחתת ריבית בחודשים הבאים כמו גם רכישת מט"ח עדיין משמעותי, במיוחד במקרה שנחזור ונראה ייסוף מהיר של השקל".