נתניהו: "לא ניתן להתעלם מהישגיו של כחלון בשוק הדיור" - האמנם?

לקראת הבחירות - הממשלה משדרת מסר אופטימי על שוק הדיור. במסגרת ישיבת ממשלה שהתקיימה הבוקר בירך ראש הממשלה את שר האוצר, משה כחלון, על הישגיו: "מה שקרה כאן זהו הישג אדיר לממשלה שלנו - הייתה עלייה תלולה מאוד של מחירי הדיור, ולפני כשלוש שנים חלה התיישרות שגם אם התקשורת מנסה היא לא תוכל להתעלם מזה".

לצד זאת סייג נתניהו כי מצבה של ישראל בתחום הדיור הוא לא פשוט. "לישראל יש שטח קטן ואוכלוסייה שהולכת וגדלה יותר מהר כמעט מכל מדינות העולם. לכן, התוצאה הכמעט אוטומטית, היא שמחיר הדיור יעלה ויעלה כי השטח מוגבל, והאזורים המועדפים מוגבלים, וזה בדיוק מה שקרה לנו במשך כעשור.

"כששר האוצר כחלון נכנס לתפקידו לפני כמעט חמש שנים, הוא ביקש לקחת את הנושא תחת הנהגתו, וקבענו שורה של כלים שיעמדו לרשותו כדי לבצע את מה שנתפס אז כבלתי ניתן להשגה - להפסיק את העלייה במחירי הדיור. והדבר הזה תמיד בוטל והוגחך ותמיד הכחישו והעלימו, היום רואים את התוצאה".

דברים אלו נאמרים שבוע לאחר החלטת ממשלת המעבר על הארכת תכנית מחיר למשתכן וקיום הגרלה נוספת ועשירית במסגרת התכנית.

בזכות מחיר למשתכן - גידול ביכולת לרכוש דירה
בהמשך הישיבה הציגו שר האוצר ושרת הבינוי והשיכון סקירה אודות שוק הדיור בעשור האחרון - לפיה זוכי 'מחיר למשתכן', המהווים כמחצית מרוכשי הדירות החדשות, השוו את יכולת הרכישה לזו של אזרחי ישראל טרם משבר הדיור בשנת 2009. זה נכון חלקית - מחיר למשתכן תורמת למי שזכה, אבל היא ממומנת על ידי כולם - כולנו נושאים בנטל. בפועל, מחיר למשתכן לא הורידה מחירים ולא סייעה למשפרי הדיור שהם רוב האוכלוסייה.

עוד טענו השרים לשיפור דרמטי ביכולת משקי הבית לרכוש דירה בשנים האחרונות. לפי הנתונים שהוצגו, מאז 2017 חלה ירידה ביחס בין מחירי הדירות ומחירי השכירות לבין ההכנסה למשק בית (הממוצעים) - נתון שלפי השרים קשור בהשקת תכניות הדיור הממשלתיות.   

במקביל, נטען כי עליית המחירים שאפיינה את העשור האחרון נעצרה. זאת בהתבסס על נתוני הלמ"ס המראים כי חלה התייצבות במחירי הדירות בשנת 2017 לאחר שחלה ירידה  של 1.3% בשנת 2018 ועלייה של 2% במהלך 2019. לצד זאת, מאז פרסום המדד באוקטובר 2017 נצפתה ירידה ריאלית של 2.5% בשנת 2018 במחירי הדירות החדשות, וירידה של 4.6% עד אוגוסט השנה.

עומדים ביעדים?
בישיבה נסקרו גם התחלות וגמר הבניה ולפי הנתונים, לראשונה, בשנת 2019, אלו נמצאות ברמה העונה על הצורך הדמוגרפי כפי שהוגדר בתכנית האסטרטגית לדיור 2040, והעומד על 52 אלף יחידות דיור בשנה.

עוד נכחה בישיבה מנכ"לית מינהל התכנון, דלית זילבר, שהציגה כי המינהל עומד ביעדים שנקבעו לו ואף מעבר לכך. "יעד התכנון לשנת 2019, כפי שנקבע על ידי הממשלה, עמד על 104 אלף יחידות דיור, ומינהל התכנון צפוי לאשר כ-135 אלף יחידות דיור עד סוף השנה. מתוך כלל יחידות הדיור שאושרו, כ-53,000 יחידות דיור בותמ"ל וכ-30,000 יחידות דיור אושרו במסגרת התחדשות עירונית".

נתונים אלו מגיעים בניגוד לטענות הקבלנים על נסיגה בכמות התחלות הבנייה משנת 2016 ועד היום. לאחרונה אמר נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו, כי "מ-58 אלף דירות ירדנו ל-50 אלף. יש כאן תקלה - אנחנו רואים מנופים אבל לא מספיק. צריכים להבטיח פרויקטים בהתחדשות עירונית ובדיור בר השגה. מחיר למשתכן הוא רק חלק מהתכנית שצריכה להיות לשוק הדיור".

רמ״י מכרה ״הרבה יותר אבל בזול״
בארבע השנים האחרונות הקצתה רשות מקרקעי ישראל (רמ״י), בממוצע, מתחמי קרקע לבנייה של למעלה מ-40 אלף יחידות דיור. לפי כחלון, "למעשה, שיווקי רמ"י מכסים 80% מצורכי הגידול הטבעי הנאמדים ב-50 אלף יחידות דיור בשנה. הבנייה בקרקעות הפרטיות וההתחדשות העירונית מכסים את היתרה ואף מעבר לכך. 

"לצד זאת, רמ"י רשמה בשלוש השנים האחרונות שיא בהכנסות ובהיקף הפעילות העסקית שלה, זאת במקביל למתן הנחות בקרקע בהיקפים גדולים מאוד במסגרת מחיר למשתכן. רמ״י מכרה 'הרבה יותר אבל בזול'. חלק גדול מ'אובדן ההכנסה' כביכול הינו תיאורתי ועצם קיומה של התוכנית אפשר וגרם להגדלת הפעילות וההכנסות".

במצטבר, ההנחות על מחירי הקרקעות שהוקצו לטובת תכנית מחיר למשתכן הגיעו ליותר מ-6 מיליארד שקל. בדברים שנשא בחודש שעבר עדיאל שמרון, ראש רשות מינהל מקרקעי ישראל, הוא טען כי "אין שפע של קרקעות פנויות ודרך הנחות על הקרקע אנחנו יכולים להשפיע יותר על מצוקת הדיור".