שיא רודף שיא: הנאסד"ק ב-9,000 נקודות - האם ה-10,000 בדרך?

המדדים המובילים בוול סטריט משלימים זינוק של מאות אחוזים מאז המשבר הכלכלי של 2008, אך המדד שרשם את הזינוק החד ביותר הוא הנאסד"ק 100, המורכב מ-100 המניות הגדולות ביותר שרשומות בבורסת נאסד"ק השלים זינוק של מעל 700% מהשפל של 2008. לאור נתונים אלו, האם המדדים המובילים יכולים להמשיך להציג ראלי בשנים הקרובות? התשובה לכך בהינתן הריבית הנמוכה, וחוסר האלטרנטיבה של הכסף, לצד הרווחים הסבירים ואף טובים של החברות, היא - כן. זה לא כן מוחלט. זה כמובן תלוי במספר פרמטרים. הסיבה המרכזית לעליות החדות בעשור האחרון היא כמובן הבנקים המרכזיים שדואגים לריבית נמוכה במיוחד, ממש אפסית, במקרים מסוימים גם שלילית. שנת 2019, שמסתמנת כשנה חריגה במיוחד בשווקים (עליות חריגות), ממחישה עד כמה הפכו הבנקים המרכזיים לשחקנים ראשיים בשווקים - הזינוקים לא מיוחסים רק לרווחים של החברות, אלה אמנם עלו, אך בשיעור מתון. בפועל הזינוקים במחירי המניות נבעו פשוט מהורדת הריבית שגרמה למחסור באלטרנטיבות השקעה, לצד העלאת האטרקטיביות של הנכסים המסוכנים יותר.      איך זה ייתכן? מחיר הכסף (תשואות האג"חים) יורד לשפל. מחיר ההון של כל חברה נקבע בהתאם לפעילותה הכלכלית, אבל בהתייחס לריבית חסרת הסיכון. ברגע שריבית חסרת הסיכון יורדת בהתאמה מחיר ההון של החברה יורד, משמע המשקיעים מעין "דורשים" על ההשקעה תשואה נמוכה יותר, ולצורך המחשה - נניח שמשקיעים ציפו בעבר שמניה מסוימת תגיע למחיר של 100 דולר תוך שנתיים, והם היו מוכנים לקקנות אותה בהינתן שהיה תייצר להם 10% תשואה, אז בגדול (זה לא חישוב מדוייק) הם היו קונים אותה ב-80 דולר. נניח שבדומה למה שקרה ב-2019 הריבית יורדת והתשואה הנדרשת על ההשקעה גם ירדה, ולצורך הדוגמה ל-6%. נניח ששוב המשקיעים מסתכלים על מניה מסויימת וסבורים שהיא עוד שנתיים תהיה ב-100 דולר, המשמעות היא שמחירה כיום הוא (בחישוב גס) - 88 דולר. כלומר ברגע שהתשואה הנדרשת יורדת, מחיר המניה עולה!      מניע נוסף לעליות בשוק -  אחד הבנקים המרכזיים הגדולים בעולם (ECB) חזר בתקופה האחרונה לבצע רכישות בשוק האג"ח הקונצרני ומעניק גם הוא רוח גבית לשווקים.  בסיטואציה כזו, כאשר הכסף "זורם כמו מים" מניות הצמיחה (שמרוכזות בעיקר במדד הנאסד"ק) הן המרוויחות העיקריות שכן התמחור שלהן ממילא מבוסס צמיחה ולא מחיר הון נוכחי, ולכן הפער שמציג הנאסד"ק על שאר המדדים לא צריך להפתיע.  עד מת זה יכול להימשך? שנת 2018 הייתה השנה היחידה בעשור האחרון שהבנקים המרכזיים הגדולים הורידו "רגל מהגז", והיא הסתיימה בקריסה מוחלטת בחודש דצמבר, קריסה שגרמה לפד' להתהפך ב-180 מעלות. תהליך הנורמליזציה שניסה הפד' לבצע במהלך 2018 התפוצץ לפד' בפרצוף: 3 הורדות ריבית ב-2019 והרחבה מהירה של מאזן הבנק לרמות שיא.  לפיכך, התשובה העיקרית לשאלה לאן מדד הנאסד"ק הולך היא: תלוי לאן הפד' ירצה לקחת אותו בשנה הקרובה. מחיר הכסף הוא העיקר בשווקים הפיננסים. מאזן הפד': לאיפה הבנק יקח את השווקים בשנה הקרובה? השינויים במאזני הבנקים המרכזיים בעשור האחרון (טריליוני דולרים). קרדיט - YARDENI

אבל יש עוד סיבה משמעותית לביצועי היתר שמצג הנאסד"ק והוא הריכוזיות של המדד. מניות הטכנולוגיה הגדולות, המכונות FAANG (פייסבוק, אמזון, אפל, נטפליקס וגוגל) מהוות היום קרוב ל-30% ממדד הנאסד"ק 100, ואם מוסיפים את מייקרוסופט לרשימה, מקבלים כי 6 החברות שולטות בפועל בהתנהגות המדד, כאשר כל תנודה באחת ממניות אלו גוררת שינוי בכל המדד. כך לדוגמא, אם אפל מבצעת רכישות חוזרות בהיקף של 100 מיליארד דולר ומזנקת בקרוב ל-100% ב-2019 למרות חולשה בפעילות (לכתבה המלאה) - המדד בהתאמה יעלה.  הגרף הבא מציג את מדד הנאסד"ק 100 הרגיל מול מדד הנאסד"ק בו כל חברה מקבלת משקל שווה במדד. ככל שהריכוזיות במדד גדלה וככל שהחברות הגדולות בארה"ב הגדילו את הרווחים, כך הפער גדל.  נוסיף כי הכסף הזול בשוק מגדיל את הכוח של החברות הגדולות לקחת חוב במטרה להגדיל את הרכישות החוזרות של המניה.  לנוכח תנאים אלו, השימוש במונחים להערכת שווי החברות הופכים ללא רלוונטיים. לדוגמא, מכפיל הרווח הנוכחי של הנאסד"ק הוא מעל 30, גבוה משמעותית מהממוצע ההיסטורי, אך נתון זה מעוות לחלוטין לנוכח ביצוע הרכישות החוזרות הגדולות שמבצעות החברות (BUYBACK), שמשפיעות על הרווח למניה.  אם ניקח האינדיקטור שוורן באפט אהב להשתמש בו בעשורים האחרונים – שווי שוק המניות היום בארה"ב מול התמ"ג השנתי, נגלה כי המדד מצביע היום על רמה של  יותר מ-150%. הפעם היחידה שהמדד עמד על רמה כזו הייתה בשיא בועת הדוט.קום בשנת 2000. נתון זה אולי מסביר מדוע באפט נמנע מלבצע רכישות רבות בשוקי המניות בשנתיים האחרונות, אם כי הוא הגדיל משמעותית את הפוזיציה שלו במניית אפל בשנים האחרונות. אז האם המדד הזה רומז לירידות? לא בטוח. המשחק הגדול כאמור נמצא במגרש של הפד' - הריבית היא זו שתקבע את כיוון השווקים.  האינדיקטור של באפט: השווקים בארה"ב יקרים במיוחד, האם זה מבטיח ירידות? תלוי