בהחלטת הריבית האחרונה של הפד' טענו בכירי הבנק כי הריבית הפדראלית בארה"ב צפויה להישאר ללא שינוי במהלך השנה האחרונה, בטווח של 1.75%-1.5%. למרות טענות אלו, הנתונים של הימים האחרונים מאותתים כי אם הבנק ירצה להמשיך לתמוך בשווקים, כפי שהוא עושה ב-3 החודשים האחרונים, הוא יהיה צריך לבצע שינויים בריבית. 

על מנת להבין את הקושי של הבנק להמשיך במתכונת הנוכחית, חשוב להבין קודם לכן כיצד הבנק שולט על הריביות בארה"ב מאז המשבר הכלכלי של 2008. הגבול העליון של קרנות הפד' (שעומד כעת על 1.75%) היה עד לשנה האחרונה ריבית ה-IOER, כלומר הריבית שהפד' משלם לבנקים על הרזבות שהם מחזיקים בחשבונו. הפד' שומר על הגבול התחתון של קרנות הפד' ע"י ביצוע Reverse Repo Agreement (או בקיצור RRP). בפשטות, זוהי הריבית שהפד' משלם לגופים השונים שמעדיפים להחזיק את כספם בחשבון הפד'. הרעיון הוא שאף גוף פיננסי לא ירצה לבצע עסקאות בריבית נמוכה יותר (כאשר הפד' הוא גוף חסר סיכון לחלוטין). בטווח הריביות הנ"ל נמצאת הריבית האפקטיבית בשוק (EFFR), שהיא למעשה מייצגת את הריבית בפועל בין הגופים הפיננסים.

מבולבלים? הסרטון הבא שפרסם וול סטריט ג'ונרל ב-2015 עשוי להקל על ההבנה של הריביות בארה"ב

עוד לפני הבעיות שהתגל בספטמבר האחרון בשוק הריפו, הפד' שם לב ללחץ מימון בשוקי המימון כאשר הריבית האפקטיבית בשוק הגיע לטווח העליון שקבע הבנק. הבנק התמודד עם מצוקה זו ע"י 3 הורדות ריבית של ה-IOER, בתקווה שהמהלך יגרום לבנקים לשחרר כסף לשאר השווקים. כאשר המהלך לא הצליח (והתפוצץ בספטמבר), הפד' החל להזרים כסף ישירות לשוקי הריפו במטרה להוריד את הריבית האפקטיבית בשוק. 

• לקראת הורדת הריבית בארה״ב: מה קורה בשאר הבנקים המרכזיים בעולם?
• הריבית צפויה לרדת - החברות שירוויחו והחברות שיפסידו
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

האירועים האחרונים בשוקי הריפו מוכחים כי קיים מחסור של כסף במערכת הפיננסית בארה"ב, והפד' יצטרך להרחיב את רכישותיו בשוקי האג"ח על מנת לעלות את רזרבות הבנקים במהלך 2020. אם הפד' ממשיך את רכישותיו בשוקי האג"ח, התשואה על אגרות החוב של ארה"ב לטווחים הקצרים (T-BILL) שעומדת היום בטווח של 1.52%-1.55% צפויה לרדת מתחת לריבית שמשלם הפד' ב-RRP (ביקוש עולה-->תשואה יורדת). בסיטואציה כזו, הגופים הפיננסים יעדיפו לשים את הכסף בחשבון הפד', דבר שיגרור ירידה בכמות הכסף בשוק. 

במילים פשוטות: אם הפד' רוצה להגדיל עוד יותר את התערבותו בשוקי האג"ח, הוא יהיה חייב להוריד קודם כל את הריבית, אחרת הוא "עובד בפול גז ניוטרל" – הוא מזריק הון מצד אחד, אך ההון יוצא במקביל מהשוק בגלל הפרשי ריביות. 

את התסריט הנ"ל הצגנו ב-BIZPORTAL עוד לפני החלטת הריבית האחרונה (לכתבה המלאה). נתוני הימים האחרונים מצביעים כי תרחיש זה צובר תאוצה, כאשר הבנקים הגדולים העבירו לחשבונות הפד' יותר מ-35 מיליארד דולר במהלך השבוע האחרון (במקום להעביר אותם לשאר הגופים הפיננסים) - הפד' החל לעבוד "פול גז ניוטרל". בסיטואציה כזו, הנזילות שמספק הפד' לבנקים הגדולים לא עוברת לשאר השווקים. 

• "זוטרופוליס 2" של דיסני פותח בענק - 556 מיליון דולר בסוף השבוע הראשון
• בעוד המניה הרגילה מתרסקת: בכירי סטרטג׳י רוכשים מניות בכורה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים...

המחזור של ה- Reverse Repo Agreement: זינוק חד בימים האחרונים