מדוע הורדת ריבית נוספת בארה"ב קרובה במיוחד?
בהחלטת הריבית האחרונה של הפד' טענו בכירי הבנק כי הריבית הפדראלית בארה"ב צפויה להישאר ללא שינוי במהלך השנה האחרונה, בטווח של 1.75%-1.5%. למרות טענות אלו, הנתונים של הימים האחרונים מאותתים כי אם הבנק ירצה להמשיך לתמוך בשווקים, כפי שהוא עושה ב-3 החודשים האחרונים, הוא יהיה צריך לבצע שינויים בריבית.
על מנת להבין את הקושי של הבנק להמשיך במתכונת הנוכחית, חשוב להבין קודם לכן כיצד הבנק שולט על הריביות בארה"ב מאז המשבר הכלכלי של 2008. הגבול העליון של קרנות הפד' (שעומד כעת על 1.75%) היה עד לשנה האחרונה ריבית ה-IOER, כלומר הריבית שהפד' משלם לבנקים על הרזבות שהם מחזיקים בחשבונו. הפד' שומר על הגבול התחתון של קרנות הפד' ע"י ביצוע Reverse Repo Agreement (או בקיצור RRP). בפשטות, זוהי הריבית שהפד' משלם לגופים השונים שמעדיפים להחזיק את כספם בחשבון הפד'. הרעיון הוא שאף גוף פיננסי לא ירצה לבצע עסקאות בריבית נמוכה יותר (כאשר הפד' הוא גוף חסר סיכון לחלוטין). בטווח הריביות הנ"ל נמצאת הריבית האפקטיבית בשוק (EFFR), שהיא למעשה מייצגת את הריבית בפועל בין הגופים הפיננסים.
מבולבלים? הסרטון הבא שפרסם וול סטריט ג'ונרל ב-2015 עשוי להקל על ההבנה של הריביות בארה"ב
עוד לפני הבעיות שהתגל בספטמבר האחרון בשוק הריפו, הפד' שם לב ללחץ מימון בשוקי המימון כאשר הריבית האפקטיבית בשוק הגיע לטווח העליון שקבע הבנק. הבנק התמודד עם מצוקה זו ע"י 3 הורדות ריבית של ה-IOER, בתקווה שהמהלך יגרום לבנקים לשחרר כסף לשאר השווקים. כאשר המהלך לא הצליח (והתפוצץ בספטמבר), הפד' החל להזרים כסף ישירות לשוקי הריפו במטרה להוריד את הריבית האפקטיבית בשוק.
- לקראת הורדת הריבית בארה״ב: מה קורה בשאר הבנקים המרכזיים בעולם?
- הריבית צפויה לרדת - החברות שירוויחו והחברות שיפסידו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האירועים האחרונים בשוקי הריפו מוכחים כי קיים מחסור של כסף במערכת הפיננסית בארה"ב, והפד' יצטרך להרחיב את רכישותיו בשוקי האג"ח על מנת לעלות את רזרבות הבנקים במהלך 2020. אם הפד' ממשיך את רכישותיו בשוקי האג"ח, התשואה על אגרות החוב של ארה"ב לטווחים הקצרים (T-BILL) שעומדת היום בטווח של 1.52%-1.55% צפויה לרדת מתחת לריבית שמשלם הפד' ב-RRP (ביקוש עולה-->תשואה יורדת). בסיטואציה כזו, הגופים הפיננסים יעדיפו לשים את הכסף בחשבון הפד', דבר שיגרור ירידה בכמות הכסף בשוק.
במילים פשוטות: אם הפד' רוצה להגדיל עוד יותר את התערבותו בשוקי האג"ח, הוא יהיה חייב להוריד קודם כל את הריבית, אחרת הוא "עובד בפול גז ניוטרל" – הוא מזריק הון מצד אחד, אך ההון יוצא במקביל מהשוק בגלל הפרשי ריביות.
את התסריט הנ"ל הצגנו ב-BIZPORTAL עוד לפני החלטת הריבית האחרונה (לכתבה המלאה). נתוני הימים האחרונים מצביעים כי תרחיש זה צובר תאוצה, כאשר הבנקים הגדולים העבירו לחשבונות הפד' יותר מ-35 מיליארד דולר במהלך השבוע האחרון (במקום להעביר אותם לשאר הגופים הפיננסים) - הפד' החל לעבוד "פול גז ניוטרל". בסיטואציה כזו, הנזילות שמספק הפד' לבנקים הגדולים לא עוברת לשאר השווקים.
- טייוואן מגדילה את תקציב הביטחון: 40 מיליארד דולר נוספים בצל האיום הסיני
- אסיה מגיבה בעליות לראלי בוול סטריט; עליות גם בחוזים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- עובדי Wix הפסידו 400 מיליון דולר; כל עובד איבד 110 אלף דולר
המחזור של ה- Reverse Repo Agreement: זינוק חד בימים האחרונים
- 5.דור 25/12/2019 11:45הגב לתגובה זואין הבדל בין 0.2 ל0.5 אחוז, ההבדלים הם פסיכולוגיים ובנקאיים בלבד
- 4.הכלכלה האמריקאית מריחה רע מאוד, העסק לא עובד לבד אלה צריך הנשמה ועוד הנשמה ועוד הנשמה של הבנק המרכזי, בסוף כל הבועה הזו תתפוצץ והאמת של השוק תתגלה . וכשהאמת תתגלה התסריט של 2008 יחשב לפרומו לקטסטרופה שתקרה בשווקים . השוק הולך לריסוק טוטאלי. כל ההוצאות וה (ל"ת)אריאל 24/12/2019 09:07הגב לתגובה זו
- 3.שאול 24/12/2019 08:34הגב לתגובה זואם נבחן את הנתונים הכלכליים, אין לארה"ב שום צורך בהורדת ריבית נוספת ולדעתי גם הורדת הריבית הקודמת היתה מיותרת. הורדת הריבית הקודמת נעשתה בגלל לחציו של טראמפ.
- 2.בזיל 24/12/2019 08:27הגב לתגובה זורק בגלל זה הפד מזריק חצי טריליון דולר לשוק. זה לגמרי מרגיש כמו השקט שלפני הסערה.
- 1.כריש 23/12/2019 21:07הגב לתגובה זוהפד לא יוריד את הריבית כי אין צורך להוריד כל הורדת הריבית האחרונה נעשתה בחטא הנתונים בארהב יש יילכו וישתפרו ביחוד של החברות לכן הריבית תשאר הכתב הזה חי בחלל ממוקד בריפו וטועה כל השנה תורידו אותו כבר הוא לא שייך למקצוע מעתיק מאמרים ומשפריץ
- ללא תוכן (ל"ת)שאל נעליך מעל רגליך 24/12/2019 09:01הגב לתגובה זו
- כריש לבן שאוכל כריש 23/12/2019 22:47הגב לתגובה זוחבר תפסיק לדבר שטויות אם היית מבין קצת בכלכלה היית מבין שהנתונים המאקרו כלכלים בארהב נמצאים בירידה ושיפור לא קיים פה כרגע מוכח שחור על גבי לבן... Ism - מתחת ל50 נקודות כבר 4 חודשים היום נתון ההזמנות - 0% עם צפי של 0.1% וזה רק ממשיך לרדת...
שבבי AI (AI)אנבידיה - תחילת הסוף? המניה צונחת
החודש הרע של אנבידיה - החודש הטוב של גוגל שכבר מתקרבת לשווי של 4 טריליון ומאתגרת את ההובלה של אנבידיה בוול סטריט; האם היא גם תאתגר את ההובלה בתחום השבבים? וגם - שאלות ותשובות על שבבים ועל מלחמת השבבים
(עדכון 18:00: מניית אנבידיה מתרסקת בוול סטריט ב-6%, גוגל עולה ב-2%)
בחודשים האחרונים גוגל Alphabet 1.53% חוזרת למרכז הבמה ובשבועות האחרונים היא פשוט - "הדבר החם ביותר בוול סטריט". אם עד לא מזמן היא היתה מאוימת על ידי הרגולטור שרוצה לחתוך ממנה חלקים בגלל כוחה המונופוליסטי, הרי שדווקא הבינה המלאכותית שמחלישה בהדרגה את מנוע החיפוש המסורתי, הופכת את התחום לתחרותי ומפחיתה את החשש מהרגולטור. כמו כן, דווקא הבינה המלאכותית שהחלה כאיום מתבררת כמוקד כוח עצום לגוגל. בתחרות מול OpenAI גוגל מצמצת פערים וההשקה של ג'ימיני 3 קיבלה תשבוחות גדולות והזניקה את המניה. גוגל דומיננטית מאוד במהפכת ה-AI והמשקיעים מפנימים שזה לא יפגע בחברה, אלא יוסיף לה.
ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה
בימים האחרונים המניה עולה כאילו היא "מניית יתר קטנה" - בשלושה ימים עלתה מעל 11%, אחרי סגירת המסחר היא עולה בכ-2.7% ובחודש האחרון עלתה ב-25%. השווי שלה נושק ל-4 טריליון (כשלוקחים בחשבון את העלייה אחרי המסחר אתמול היא ב-3.93 טריליון) וכל זה קורה כשמנגד - אנבידיה, מלכת שבבי ה-AI, מאבדת גובה וירדה בשבועות האחרונים כ-15% לשווי של 4.35 טריליון. אחרי המסחר אנבידיה NVIDIA Corp. -2.59% ירדה ב-3% וזה התמתן ל-2.1% - המגמה בתקופה האחרונה ברורה: גוגל עולה, אנבידיה יורדת וזה המשיך כאמור אחרי סגירת המסחר כשהסיבה היתה הצלחה לשבבי ה-AI של גוגל. כן, גוגל גם מפתחת שבבי AI ואתמול היתה לה בשורה.
גוגל עומדת לספק למטא שבבי TPU, שהם מעבדים ייעודיים לבינה מלאכותית, כך דווח בתקשורת האמריקאית וזה השפיע על המניות לאחר סגירת המסחר. זו דרמה גדולה, זה מעורר ספקות ראשונים לגבי הדומיננטיות של אנבידיה בשוק השבבים החם ביותר בעולם. מדובר בעסקה פוטנציאלית בשווי עשרות מיליארדי דולרים, שתכלול רכישה של שבבים למרכזי נתונים של מטא משנת 2027, לצד השכרה דרך שירותי הענן של גוגל כבר בשנה הבאה. המהלך הזה, שמגיע בעיצומו של בום AI, מדגיש את הלחץ הגובר על אנבידיה, ששולטת כיום בכ-85% משוק השבבים לאימון ולהרצת מודלים.
- לאחר רצף הצלחות וזינוק במניה: האם גוגל בדרכה להיות החברה הגדולה בעולם?
- אנבידיה ירדה, אבל האנליסט הזה מתעקש - "אפסייד של מעל 50%"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השליטה של אנבידיה מתבטאת גם בנתח השוק האדיר וגם ברווחיות יוצאת דופן. אין חברה בשוק תחרותי ובטח שלא בשוק השבבים עם רווחיות תפעולית של מעל 60% וגולמית של כ-74%. ברור לכל שזה עניין של זמן וכשתגיע ותתגבר התחרות והפער הטכנולוגי יצטמצם, המרווחים ירדו. אם זה יקרה כמו שזה קורה בדרך כלל במקביל לירידה בנתח השוק זה יהיה כואב פעמיים - גם פגיעה במכירות (בנתח השוק) וגם פגיעה ברווחיות.
לאי צ'ינגדה נשיא טייוואן (X)טייוואן מגדילה את תקציב הביטחון: 40 מיליארד דולר נוספים בצל האיום הסיני
מהלך היסטורי של הנשיא לאי צ'ינגדה שמבטא חשש גדול מאוד מתקיפה סינית; נראה שלחברות הביטחוניות "אין מה לדאוג" מהסיכוי להפסקת אש בין רוסיה לאוקראינה; וגם - יחסי סין-טייוואן: מאיפה הכל התחיל ולאן זה הולך?
העולם עמוס בעימותים. קצב ההתחמשות הביטחונית גדל ולמרות הפסקות האש אצלנו וייתכן שבקרוב גם בין רוסיה לאוקראינה, יש זירות נפיצות ומסוכנות מאוד. הזירה שנחשבת הכי רגישה היא סין מול טייוואן. סין טוענת שהאי שלה ולא מקבלת את עצמאותו ושולחת מסרים וגם כוחות לאזור. טייוואן "חיה" תחת החסות האמריקאית. האינטרס האמריקאי באזור, הוא השבבים. טייוואן היא הספקית האיכותית והגדולה בעולם לשבבים שהם חומרי הגלם הכי חשובים לעולם הטכנולוגיה. אבל למרות האינטרס האמריקאי, סין לא מוותרת. בדרך המתיחות מול יפןו גם גוברת -יפן מציבה טילים באי ליד טייוואן ומחריפה את ההיערכות מול סין והזירה הזו הופכת לכזו שעלולה להוביל למלחמה גדולה.
כל העולם במירוץ חימוש גדול, כשתוכנית של טייוואן היא להגדיל את התקציב הביטחוני ב-40 מיליארד דולר שישמשו לחיזוק משמעותי של היכולות ההגנתיות של המדינה. מדובר בתוספת ייעודית שפרוסה על פני שמונה שנים, בין 2026 ל-2033, וצפויה להוות תשתית לתכניות רכש חוץ, פיתוח מערכות מתקדמות. ההחלטה פורסמה היום על ידי נשיא טייוואן, לאי צ'ינג-טה (Lai Ching-te), במסגרת נאום שנשא בפני הפרלמנט, והיא משקפת שינוי אסטרטגי עמוק בהתמודדות עם האיומים הגיאופוליטיים. להרחבה: האי הקטן שעלול להצית מלחמת עולם שלישית; כל התרחישים.
ההחלטה מגיעה בתקופה מתוחה במיוחד, כשהאי הדמוקרטי נמצא במוקד של עימות גיאו-פוליטי הולך ומחריף מול סין, הרואה בטייוואן חלק משטחה הריבוני. הנשיא לי הדגיש כי "שום מדינה לא תהיה מחויבת יותר להגנת טייוואן מאשר טייוואן עצמה", תוך שהוא מדלג על פרטים לגבי מקורות המימון המיועדים. הציטוט הזה משקף גישה של עצמאות אסטרטגית, אך גם תלות מובהקת בשותפויות בינלאומיות, במיוחד עם ארצות הברית, שמספקת את רוב הנשק המתקדם לטייוואן. מאז כהונתו של לי, שהחלה במאי 2024, נרשמה עלייה בפעילות צבאית סינית סביב האי, כולל תרגילים ימיים נרחבים וחדירות תכופות למרחב האווירי.
התקציב החדש אינו מבודד; הוא חלק ממגמה רחבה יותר של חיזוק כוחות המגן. בשנים האחרונות, טייוואן השקיעה בפיתוח יכולות אסימטריות, כמו רחפנים קטנים וטילים נגד אוניות, שמאפשרות התמודדות עם כוח צבאי עליון כמו זה של סין. ההודעה על התקציב מגיעה על רקע דיונים בארצות הברית על סיוע נוסף לטייוואן, כולל חבילות נשק בשווי מיליארדי דולרים, שמטרתן לאזן את הכוחות באזור.
תקציב ביטחוני מורחב ויעדים שאפתניים
התקציב המיוחד יתוסף לתקציב הביטחון השנתי של טייוואן, ויהיה מיועד למימון פרויקטים רבי־שנים, כולל רכישת נשק מארצות הברית ופיתוח מערכת הגנה אווירית מקומית מתקדמת בשם T-Dome. מערכת זו צפויה לשלב שכבות הגנה שונות נגד מטוסים, טילים, רחפנים ואיומים מתקדמים נוספים, ותתבסס על שילוב של אמצעים מקומיים ואמריקאיים. T-Dome, בהשראת מערכת "כיפת ברזל" הישראלית, תשמש כמגן ראשון בקו ההגנה, ותאפשר לטייוואן להגן על נכסים קריטיים כמו מפעלי ייצור השבבים של TSMC, שמהווים כ-90% משוק השבבים העולמי המתקדמים.
