מדוע הורדת ריבית נוספת בארה"ב קרובה במיוחד?
בהחלטת הריבית האחרונה של הפד' טענו בכירי הבנק כי הריבית הפדראלית בארה"ב צפויה להישאר ללא שינוי במהלך השנה האחרונה, בטווח של 1.75%-1.5%. למרות טענות אלו, הנתונים של הימים האחרונים מאותתים כי אם הבנק ירצה להמשיך לתמוך בשווקים, כפי שהוא עושה ב-3 החודשים האחרונים, הוא יהיה צריך לבצע שינויים בריבית.
על מנת להבין את הקושי של הבנק להמשיך במתכונת הנוכחית, חשוב להבין קודם לכן כיצד הבנק שולט על הריביות בארה"ב מאז המשבר הכלכלי של 2008. הגבול העליון של קרנות הפד' (שעומד כעת על 1.75%) היה עד לשנה האחרונה ריבית ה-IOER, כלומר הריבית שהפד' משלם לבנקים על הרזבות שהם מחזיקים בחשבונו. הפד' שומר על הגבול התחתון של קרנות הפד' ע"י ביצוע Reverse Repo Agreement (או בקיצור RRP). בפשטות, זוהי הריבית שהפד' משלם לגופים השונים שמעדיפים להחזיק את כספם בחשבון הפד'. הרעיון הוא שאף גוף פיננסי לא ירצה לבצע עסקאות בריבית נמוכה יותר (כאשר הפד' הוא גוף חסר סיכון לחלוטין). בטווח הריביות הנ"ל נמצאת הריבית האפקטיבית בשוק (EFFR), שהיא למעשה מייצגת את הריבית בפועל בין הגופים הפיננסים.
מבולבלים? הסרטון הבא שפרסם וול סטריט ג'ונרל ב-2015 עשוי להקל על ההבנה של הריביות בארה"ב
עוד לפני הבעיות שהתגל בספטמבר האחרון בשוק הריפו, הפד' שם לב ללחץ מימון בשוקי המימון כאשר הריבית האפקטיבית בשוק הגיע לטווח העליון שקבע הבנק. הבנק התמודד עם מצוקה זו ע"י 3 הורדות ריבית של ה-IOER, בתקווה שהמהלך יגרום לבנקים לשחרר כסף לשאר השווקים. כאשר המהלך לא הצליח (והתפוצץ בספטמבר), הפד' החל להזרים כסף ישירות לשוקי הריפו במטרה להוריד את הריבית האפקטיבית בשוק.
- לקראת הורדת הריבית בארה״ב: מה קורה בשאר הבנקים המרכזיים בעולם?
- הריבית צפויה לרדת - החברות שירוויחו והחברות שיפסידו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האירועים האחרונים בשוקי הריפו מוכחים כי קיים מחסור של כסף במערכת הפיננסית בארה"ב, והפד' יצטרך להרחיב את רכישותיו בשוקי האג"ח על מנת לעלות את רזרבות הבנקים במהלך 2020. אם הפד' ממשיך את רכישותיו בשוקי האג"ח, התשואה על אגרות החוב של ארה"ב לטווחים הקצרים (T-BILL) שעומדת היום בטווח של 1.52%-1.55% צפויה לרדת מתחת לריבית שמשלם הפד' ב-RRP (ביקוש עולה-->תשואה יורדת). בסיטואציה כזו, הגופים הפיננסים יעדיפו לשים את הכסף בחשבון הפד', דבר שיגרור ירידה בכמות הכסף בשוק.
במילים פשוטות: אם הפד' רוצה להגדיל עוד יותר את התערבותו בשוקי האג"ח, הוא יהיה חייב להוריד קודם כל את הריבית, אחרת הוא "עובד בפול גז ניוטרל" – הוא מזריק הון מצד אחד, אך ההון יוצא במקביל מהשוק בגלל הפרשי ריביות.
את התסריט הנ"ל הצגנו ב-BIZPORTAL עוד לפני החלטת הריבית האחרונה (לכתבה המלאה). נתוני הימים האחרונים מצביעים כי תרחיש זה צובר תאוצה, כאשר הבנקים הגדולים העבירו לחשבונות הפד' יותר מ-35 מיליארד דולר במהלך השבוע האחרון (במקום להעביר אותם לשאר הגופים הפיננסים) - הפד' החל לעבוד "פול גז ניוטרל". בסיטואציה כזו, הנזילות שמספק הפד' לבנקים הגדולים לא עוברת לשאר השווקים.
- "פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
- מכה בכנף למונית האווירית: ארצ'ר אוויאיישן צנחה לאחר הפסד רבעוני
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
המחזור של ה- Reverse Repo Agreement: זינוק חד בימים האחרונים
- 5.דור 25/12/2019 11:45הגב לתגובה זואין הבדל בין 0.2 ל0.5 אחוז, ההבדלים הם פסיכולוגיים ובנקאיים בלבד
- 4.הכלכלה האמריקאית מריחה רע מאוד, העסק לא עובד לבד אלה צריך הנשמה ועוד הנשמה ועוד הנשמה של הבנק המרכזי, בסוף כל הבועה הזו תתפוצץ והאמת של השוק תתגלה . וכשהאמת תתגלה התסריט של 2008 יחשב לפרומו לקטסטרופה שתקרה בשווקים . השוק הולך לריסוק טוטאלי. כל ההוצאות וה (ל"ת)אריאל 24/12/2019 09:07הגב לתגובה זו
- 3.שאול 24/12/2019 08:34הגב לתגובה זואם נבחן את הנתונים הכלכליים, אין לארה"ב שום צורך בהורדת ריבית נוספת ולדעתי גם הורדת הריבית הקודמת היתה מיותרת. הורדת הריבית הקודמת נעשתה בגלל לחציו של טראמפ.
- 2.בזיל 24/12/2019 08:27הגב לתגובה זורק בגלל זה הפד מזריק חצי טריליון דולר לשוק. זה לגמרי מרגיש כמו השקט שלפני הסערה.
- 1.כריש 23/12/2019 21:07הגב לתגובה זוהפד לא יוריד את הריבית כי אין צורך להוריד כל הורדת הריבית האחרונה נעשתה בחטא הנתונים בארהב יש יילכו וישתפרו ביחוד של החברות לכן הריבית תשאר הכתב הזה חי בחלל ממוקד בריפו וטועה כל השנה תורידו אותו כבר הוא לא שייך למקצוע מעתיק מאמרים ומשפריץ
- ללא תוכן (ל"ת)שאל נעליך מעל רגליך 24/12/2019 09:01הגב לתגובה זו
- כריש לבן שאוכל כריש 23/12/2019 22:47הגב לתגובה זוחבר תפסיק לדבר שטויות אם היית מבין קצת בכלכלה היית מבין שהנתונים המאקרו כלכלים בארהב נמצאים בירידה ושיפור לא קיים פה כרגע מוכח שחור על גבי לבן... Ism - מתחת ל50 נקודות כבר 4 חודשים היום נתון ההזמנות - 0% עם צפי של 0.1% וזה רק ממשיך לרדת...
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקלא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם
דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה
הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.
1 # סינגפור
סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.

2 # לוקסמבורג
מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.
- עלייה של 3.7% בתמ"ג ברבעון הראשון
- סיכום 2024: צמיחה אטית והוצאות בטחוניות תופחות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3 # איחוד האמירויות הערביות
לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
