מדוע הורדת ריבית נוספת בארה"ב קרובה במיוחד?
בהחלטת הריבית האחרונה של הפד' טענו בכירי הבנק כי הריבית הפדראלית בארה"ב צפויה להישאר ללא שינוי במהלך השנה האחרונה, בטווח של 1.75%-1.5%. למרות טענות אלו, הנתונים של הימים האחרונים מאותתים כי אם הבנק ירצה להמשיך לתמוך בשווקים, כפי שהוא עושה ב-3 החודשים האחרונים, הוא יהיה צריך לבצע שינויים בריבית.
על מנת להבין את הקושי של הבנק להמשיך במתכונת הנוכחית, חשוב להבין קודם לכן כיצד הבנק שולט על הריביות בארה"ב מאז המשבר הכלכלי של 2008. הגבול העליון של קרנות הפד' (שעומד כעת על 1.75%) היה עד לשנה האחרונה ריבית ה-IOER, כלומר הריבית שהפד' משלם לבנקים על הרזבות שהם מחזיקים בחשבונו. הפד' שומר על הגבול התחתון של קרנות הפד' ע"י ביצוע Reverse Repo Agreement (או בקיצור RRP). בפשטות, זוהי הריבית שהפד' משלם לגופים השונים שמעדיפים להחזיק את כספם בחשבון הפד'. הרעיון הוא שאף גוף פיננסי לא ירצה לבצע עסקאות בריבית נמוכה יותר (כאשר הפד' הוא גוף חסר סיכון לחלוטין). בטווח הריביות הנ"ל נמצאת הריבית האפקטיבית בשוק (EFFR), שהיא למעשה מייצגת את הריבית בפועל בין הגופים הפיננסים.
מבולבלים? הסרטון הבא שפרסם וול סטריט ג'ונרל ב-2015 עשוי להקל על ההבנה של הריביות בארה"ב
עוד לפני הבעיות שהתגל בספטמבר האחרון בשוק הריפו, הפד' שם לב ללחץ מימון בשוקי המימון כאשר הריבית האפקטיבית בשוק הגיע לטווח העליון שקבע הבנק. הבנק התמודד עם מצוקה זו ע"י 3 הורדות ריבית של ה-IOER, בתקווה שהמהלך יגרום לבנקים לשחרר כסף לשאר השווקים. כאשר המהלך לא הצליח (והתפוצץ בספטמבר), הפד' החל להזרים כסף ישירות לשוקי הריפו במטרה להוריד את הריבית האפקטיבית בשוק.
- לקראת הורדת הריבית בארה״ב: מה קורה בשאר הבנקים המרכזיים בעולם?
- הריבית צפויה לרדת - החברות שירוויחו והחברות שיפסידו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האירועים האחרונים בשוקי הריפו מוכחים כי קיים מחסור של כסף במערכת הפיננסית בארה"ב, והפד' יצטרך להרחיב את רכישותיו בשוקי האג"ח על מנת לעלות את רזרבות הבנקים במהלך 2020. אם הפד' ממשיך את רכישותיו בשוקי האג"ח, התשואה על אגרות החוב של ארה"ב לטווחים הקצרים (T-BILL) שעומדת היום בטווח של 1.52%-1.55% צפויה לרדת מתחת לריבית שמשלם הפד' ב-RRP (ביקוש עולה-->תשואה יורדת). בסיטואציה כזו, הגופים הפיננסים יעדיפו לשים את הכסף בחשבון הפד', דבר שיגרור ירידה בכמות הכסף בשוק.
במילים פשוטות: אם הפד' רוצה להגדיל עוד יותר את התערבותו בשוקי האג"ח, הוא יהיה חייב להוריד קודם כל את הריבית, אחרת הוא "עובד בפול גז ניוטרל" – הוא מזריק הון מצד אחד, אך ההון יוצא במקביל מהשוק בגלל הפרשי ריביות.
את התסריט הנ"ל הצגנו ב-BIZPORTAL עוד לפני החלטת הריבית האחרונה (לכתבה המלאה). נתוני הימים האחרונים מצביעים כי תרחיש זה צובר תאוצה, כאשר הבנקים הגדולים העבירו לחשבונות הפד' יותר מ-35 מיליארד דולר במהלך השבוע האחרון (במקום להעביר אותם לשאר הגופים הפיננסים) - הפד' החל לעבוד "פול גז ניוטרל". בסיטואציה כזו, הנזילות שמספק הפד' לבנקים הגדולים לא עוברת לשאר השווקים.
- פרמטר קטן, שליטה גדולה: איך גוגל השתלטה מחדש על האינטרנט?
- שרודרס לביזפורטל: “הזהב הוא פוליסת הביטוח של המשקיע; 5,000 דולר לאונקיה זה תרחיש אפשרי”
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- שער הדולר מזנק ב-1.1%, קמטק תזנק מחר במעל 12%
המחזור של ה- Reverse Repo Agreement: זינוק חד בימים האחרונים
- 5.דור 25/12/2019 11:45הגב לתגובה זואין הבדל בין 0.2 ל0.5 אחוז, ההבדלים הם פסיכולוגיים ובנקאיים בלבד
- 4.הכלכלה האמריקאית מריחה רע מאוד, העסק לא עובד לבד אלה צריך הנשמה ועוד הנשמה ועוד הנשמה של הבנק המרכזי, בסוף כל הבועה הזו תתפוצץ והאמת של השוק תתגלה . וכשהאמת תתגלה התסריט של 2008 יחשב לפרומו לקטסטרופה שתקרה בשווקים . השוק הולך לריסוק טוטאלי. כל ההוצאות וה (ל"ת)אריאל 24/12/2019 09:07הגב לתגובה זו
- 3.שאול 24/12/2019 08:34הגב לתגובה זואם נבחן את הנתונים הכלכליים, אין לארה"ב שום צורך בהורדת ריבית נוספת ולדעתי גם הורדת הריבית הקודמת היתה מיותרת. הורדת הריבית הקודמת נעשתה בגלל לחציו של טראמפ.
- 2.בזיל 24/12/2019 08:27הגב לתגובה זורק בגלל זה הפד מזריק חצי טריליון דולר לשוק. זה לגמרי מרגיש כמו השקט שלפני הסערה.
- 1.כריש 23/12/2019 21:07הגב לתגובה זוהפד לא יוריד את הריבית כי אין צורך להוריד כל הורדת הריבית האחרונה נעשתה בחטא הנתונים בארהב יש יילכו וישתפרו ביחוד של החברות לכן הריבית תשאר הכתב הזה חי בחלל ממוקד בריפו וטועה כל השנה תורידו אותו כבר הוא לא שייך למקצוע מעתיק מאמרים ומשפריץ
- ללא תוכן (ל"ת)שאל נעליך מעל רגליך 24/12/2019 09:01הגב לתגובה זו
- כריש לבן שאוכל כריש 23/12/2019 22:47הגב לתגובה זוחבר תפסיק לדבר שטויות אם היית מבין קצת בכלכלה היית מבין שהנתונים המאקרו כלכלים בארהב נמצאים בירידה ושיפור לא קיים פה כרגע מוכח שחור על גבי לבן... Ism - מתחת ל50 נקודות כבר 4 חודשים היום נתון ההזמנות - 0% עם צפי של 0.1% וזה רק ממשיך לרדת...

צרפת סופגת הורדת דירוג חוב שלישית תוך 12 חודשים - כלכלה בהתפרקות
חוב של 112% מהתוצר. פרלמנט מפוצל ורפורמות קפואות; מה יהיה בהמשך?
צרפת ספגה מכה נוספת בדירוג האשראי שלה כשסוכנות הדירוג הבינלאומית S&P Global הורידה את הדירוג שלה מ-AA ל-AA-. זוהי הפעם השלישית תוך פחות משנה שצרפת מאבדת דירוג חוב , אחרי הורדות דומות של Moody's ו-Fitch בחודשים האחרונים.
ההשלכות של ההורדה עלולות להיות כבדות: גופים מוסדיים כמו קרנות פנסיה, בנקים מרכזיים וקרנות גידור, שמחויבים לפעול על פי כללי השקעה מחמירים, עלולים למכור כמויות משמעותיות של אגרות חוב ממשלתיות צרפתיות. פעולה כזו תגביר את הלחץ על שוק האג"ח, תעלה את עלויות החוב של הממשלה ותאיץ את גירעון החוב הלאומי שכבר חצה את רף ה-112% מהתוצר המקומי הגולמי.
שר האוצר הצרפתי רולאן לסקור הגיב להורדה בהצהרה חריפה במהלך כנס כלכלי בפריז, שם תיאר את המצב כ"ענן נוסף בשמיים שכבר היו מעוננים בכבדות". "זוהי קריאה להתעשת", אמר בפתח דבריו, "אין להתעלם מהסיכון הגובר. מדובר באיתות חד-משמעי שדורש רצינות יתרה מצד כולנו". לסקור, שמונה לתפקידו רק לפני חודשים ספורים בעקבות משבר פוליטי פנימי, הדגיש כי הממשלה והפרלמנט חייבים לשתף פעולה כדי לשכנע את סוכנויות הדירוג ואת המשקיעים הגלובליים שתקציב 2026 יהווה צעד אמיתי לקראת הפחתת הגירעון התקציבי. "אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להתעלם מהסימנים האלה", הוסיף, "הם אינם רק ניירת, הם משפיעים על חיי היומיום של כל אזרח צרפתי".
הורדת הדירוג של S&P אינה מפתיעה לחלוטין, אך היא מגיעה ברגע קריטי. סוכנות הדירוג ציינה בדוח שלה כי הסיבות העיקריות כוללות את הגירעון התקציבי הגבוה שמגיע ל-5.4% מהתוצר בשנת 2025, עלייה מתמשכת בחוב הציבורי והיעדר התקדמות משמעותית ברפורמות מבניות שהבטיחה הממשלה. בנוסף, S&P הזהירה מפני סיכונים פוליטיים גוברים, כולל חוסר יציבות בממשלה והתנגדות פרלמנטרית חריפה לרפורמות הכרחיות. "הממשלה הצרפתית נמצאת בפני אתגר כפול: כלכלי ופוליטי", נכתב בדוח, "והשילוב הזה עלול להחמיר את המצב אם לא יטופל במהירות ובנחישות".
- צרפת בסחרור: 3.35 טריליון יורו חוב וממשלה שלישית על סף קריסה
- מודי'ס הורידה את דירוג האשראי של צרפת – מה זה אומר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדרך למשבר: איך הגענו לשלוש הורדות תוך שנה
כדי להבין את חומרת המצב הנוכחי, חשוב להסתכל אחורה על השנים האחרונות. צרפת נהנתה במשך שנים רבות מדירוג גבוה יחסית של AA מ-S&P ודומיו, שהעיד על יציבות כלכלית חזקה בתוך גוש האירו. אולם מאז משבר הקורונה ב-2020, המדינה שקעה בהוצאות עצומות על תמיכה כלכלית שכללה סובסידיות לעסקים, מענקי אבטלה מוגברים ותוכניות השקעה בתשתיות. החוב הלאומי זינק מ-98% מהתוצר ב-2019 ליותר מ-112% ב-2025. הגירעון התקציבי, שמוגבל על פי כללי האיחוד האירופי ל-3% בלבד, הוא 5% ומעלה.

ג'ורג' סורוס ייחקר בחשד למימון טרור; הממשל האמריקאי נגד ארגוני השמאל הרדיקלי
טראמפ סיפק רמז עבה לחקירה של הקרן של סורוס שתורמת לארגוני שמאל רבים בעולם
הממשל האמריקני מגביר את הלחץ על קרן Open Society של המיליארדר ג'ורג' סורוס. על פי הדיווחים הכוונה לפתוח בחקירה פדרלית בחשד להסתה לאלימות ומימון טרור. התובעים הכלליים מקבלים הנחיות מהמשרד לביטחון פנים לבחון את פעילות הקרן כחלק ממאמץ רחב יותר נגד "רשתות טרור מקומיות" שמזוהות עם השמאל הליברלי.
הדיווח מגיע על רקע מתיחות פוליטית גוברת, כולל הצו הנשיאותי האחרון של דונלד טראמפ שהכריז על תנועת אנטיפה כארגון טרור. החקירה הצפויה תתמקד, בין היתר, בהאשמות של תמיכה כספית בארגונים המעורבים בפעולות אלימות, כולל שריפות, הונאת חוטים ותמיכה חומרית בטרור.
טראמפ, שחתם על המכתב הנשיאותי ביום שלישי, הורה למשרד המשפטים להשתמש בכוחות משימה משותפים למלחמה בטרור כדי לפרק רשתות כאלה. "הכול מונח על השולחן כרגע", אמרה התובעת הכללית פאם בונדי במסיבת עיתונאים לצד הנשיא, כשהיא מסרבת להכחיש את הדיווחים על סורוס.
קרן Open Society, שהוקמה על ידי סורוס בשנת 1979, השקיעה עד כה יותר מ-24 מיליארד דולר בפרויקטים גלובליים לקידום דמוקרטיה, זכויות אדם וליברליזם, אבל התמיכה הזו לעיתים התגלגלה גם לפעילות של אלימות וטרור - כך על פי החשד. הקרן פועלת ביותר מ-120 מדינות, כולל ישראל, שם היא תמכה בארגונים כמו ארגון עדאלה והאגודה לזכויות האזרח.
- ג'ורג' סורוס - הפילוסוף של השווקים
- איך להשקיע את הכסף שלכם? תלמדו מהגורואים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקרן ספגה ביקורת חריפה מגורמי ימין, שטוענים כי היא מממנת אגנדה פוליטית קיצונית. "אנחנו דוחים באופן חד-משמעי את הטענות הללו ומגנים על חופש הביטוי המוגן בתיקון הראשון", נמסר בהצהרה רשמית מהקרן, שכינתה את הדיווחים "מתקפה פוליטית".