אחוז השקעה אחוז השקעה חיסכון פנסיה דולר שוק ההון תשואות ריבית
צילום: Istock

מדוע הורדת ריבית נוספת בארה"ב קרובה במיוחד?

בכירי הבנק המרכזי בארה"ב טענו לאחרונה כי הריבית בארה"ב צפויה להישאר ללא שינוי. הנתונים של הימים האחרונים מאותתים באופן די ברור - אם הפד' ירצה להמשיך לבצע רכישות בשווקים, הוא יהיה חייב לבצע עוד הורדת ריבית. אחרת הוא "עובד פול גז ניוטרל"
עמית נעם טל | (7)

בהחלטת הריבית האחרונה של הפד' טענו בכירי הבנק כי הריבית הפדראלית בארה"ב צפויה להישאר ללא שינוי במהלך השנה האחרונה, בטווח של 1.75%-1.5%. למרות טענות אלו, הנתונים של הימים האחרונים מאותתים כי אם הבנק ירצה להמשיך לתמוך בשווקים, כפי שהוא עושה ב-3 החודשים האחרונים, הוא יהיה צריך לבצע שינויים בריבית. 

על מנת להבין את הקושי של הבנק להמשיך במתכונת הנוכחית, חשוב להבין קודם לכן כיצד הבנק שולט על הריביות בארה"ב מאז המשבר הכלכלי של 2008. הגבול העליון של קרנות הפד' (שעומד כעת על 1.75%) היה עד לשנה האחרונה ריבית ה-IOER, כלומר הריבית שהפד' משלם לבנקים על הרזבות שהם מחזיקים בחשבונו. הפד' שומר על הגבול התחתון של קרנות הפד' ע"י ביצוע Reverse Repo Agreement (או בקיצור RRP). בפשטות, זוהי הריבית שהפד' משלם לגופים השונים שמעדיפים להחזיק את כספם בחשבון הפד'. הרעיון הוא שאף גוף פיננסי לא ירצה לבצע עסקאות בריבית נמוכה יותר (כאשר הפד' הוא גוף חסר סיכון לחלוטין). בטווח הריביות הנ"ל נמצאת הריבית האפקטיבית בשוק (EFFR), שהיא למעשה מייצגת את הריבית בפועל בין הגופים הפיננסים.

מבולבלים? הסרטון הבא שפרסם וול סטריט ג'ונרל ב-2015 עשוי להקל על ההבנה של הריביות בארה"ב

עוד לפני הבעיות שהתגל בספטמבר האחרון בשוק הריפו, הפד' שם לב ללחץ מימון בשוקי המימון כאשר הריבית האפקטיבית בשוק הגיע לטווח העליון שקבע הבנק. הבנק התמודד עם מצוקה זו ע"י 3 הורדות ריבית של ה-IOER, בתקווה שהמהלך יגרום לבנקים לשחרר כסף לשאר השווקים. כאשר המהלך לא הצליח (והתפוצץ בספטמבר), הפד' החל להזרים כסף ישירות לשוקי הריפו במטרה להוריד את הריבית האפקטיבית בשוק. 

האירועים האחרונים בשוקי הריפו מוכחים כי קיים מחסור של כסף במערכת הפיננסית בארה"ב, והפד' יצטרך להרחיב את רכישותיו בשוקי האג"ח על מנת לעלות את רזרבות הבנקים במהלך 2020. אם הפד' ממשיך את רכישותיו בשוקי האג"ח, התשואה על אגרות החוב של ארה"ב לטווחים הקצרים (T-BILL) שעומדת היום בטווח של 1.52%-1.55% צפויה לרדת מתחת לריבית שמשלם הפד' ב-RRP (ביקוש עולה-->תשואה יורדת). בסיטואציה כזו, הגופים הפיננסים יעדיפו לשים את הכסף בחשבון הפד', דבר שיגרור ירידה בכמות הכסף בשוק. 

במילים פשוטות: אם הפד' רוצה להגדיל עוד יותר את התערבותו בשוקי האג"ח, הוא יהיה חייב להוריד קודם כל את הריבית, אחרת הוא "עובד בפול גז ניוטרל" – הוא מזריק הון מצד אחד, אך ההון יוצא במקביל מהשוק בגלל הפרשי ריביות. 

את התסריט הנ"ל הצגנו ב-BIZPORTAL עוד לפני החלטת הריבית האחרונה (לכתבה המלאה). נתוני הימים האחרונים מצביעים כי תרחיש זה צובר תאוצה, כאשר הבנקים הגדולים העבירו לחשבונות הפד' יותר מ-35 מיליארד דולר במהלך השבוע האחרון (במקום להעביר אותם לשאר הגופים הפיננסים) - הפד' החל לעבוד "פול גז ניוטרל". בסיטואציה כזו, הנזילות שמספק הפד' לבנקים הגדולים לא עוברת לשאר השווקים. 

קיראו עוד ב"גלובל"

המחזור של ה- Reverse Repo Agreement: זינוק חד בימים האחרונים

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    דור 25/12/2019 11:45
    הגב לתגובה זו
    אין הבדל בין 0.2 ל0.5 אחוז, ההבדלים הם פסיכולוגיים ובנקאיים בלבד
  • 4.
    הכלכלה האמריקאית מריחה רע מאוד, העסק לא עובד לבד אלה צריך הנשמה ועוד הנשמה ועוד הנשמה של הבנק המרכזי, בסוף כל הבועה הזו תתפוצץ והאמת של השוק תתגלה . וכשהאמת תתגלה התסריט של 2008 יחשב לפרומו לקטסטרופה שתקרה בשווקים . השוק הולך לריסוק טוטאלי. כל ההוצאות וה (ל"ת)
    אריאל 24/12/2019 09:07
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    שאול 24/12/2019 08:34
    הגב לתגובה זו
    אם נבחן את הנתונים הכלכליים, אין לארה"ב שום צורך בהורדת ריבית נוספת ולדעתי גם הורדת הריבית הקודמת היתה מיותרת. הורדת הריבית הקודמת נעשתה בגלל לחציו של טראמפ.
  • 2.
    בזיל 24/12/2019 08:27
    הגב לתגובה זו
    רק בגלל זה הפד מזריק חצי טריליון דולר לשוק. זה לגמרי מרגיש כמו השקט שלפני הסערה.
  • 1.
    כריש 23/12/2019 21:07
    הגב לתגובה זו
    הפד לא יוריד את הריבית כי אין צורך להוריד כל הורדת הריבית האחרונה נעשתה בחטא הנתונים בארהב יש יילכו וישתפרו ביחוד של החברות לכן הריבית תשאר הכתב הזה חי בחלל ממוקד בריפו וטועה כל השנה תורידו אותו כבר הוא לא שייך למקצוע מעתיק מאמרים ומשפריץ
  • ללא תוכן (ל"ת)
    שאל נעליך מעל רגליך 24/12/2019 09:01
    הגב לתגובה זו
  • כריש לבן שאוכל כריש 23/12/2019 22:47
    הגב לתגובה זו
    חבר תפסיק לדבר שטויות אם היית מבין קצת בכלכלה היית מבין שהנתונים המאקרו כלכלים בארהב נמצאים בירידה ושיפור לא קיים פה כרגע מוכח שחור על גבי לבן... Ism - מתחת ל50 נקודות כבר 4 חודשים היום נתון ההזמנות - 0% עם צפי של 0.1% וזה רק ממשיך לרדת...
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


שבביםשבבים

בנק אוף אמריקה: מכירות השבבים יעלו ב-30% ב-2026

בבנק צופים עשור של צמיחה מואצת בהובלת הבינה המלאכותית, עם עדיפות לחברות שבבים בעלות שולי רווח גבוהים ושליטה בשווקים קריטיים; מה האנליסטים חושבים על התמחור של אנבידיה?
אדיר בן עמי |

בסקירה עדכנית של בנק אוף אמריקה לשנת 2026, מצביע האנליסט ויווק אריה על כך שתעשיית השבבים נמצאת רק באמצע תהליך שינוי ארוך טווח. לדבריו, מדובר בגל טרנספורמציה שצפוי להימשך כעשור, כאשר הבינה המלאכותית מהווה את מנוע הביקוש המרכזי.

לפי התחזית, מכירות השבבים הגלובליות צפויות לצמוח בכ־30% בשנה הקרובה, ולראשונה לחצות רף של טריליון דולר בהכנסות שנתיות. אם התחזית תתממש, מדובר בנקודת ציון משמעותית עבור תעשייה שבעבר נחשבה מחזורית ותלויה בעיקר בצרכנות ובמחשוב אישי. אריה מדרג את חברות השבבים לפי שיעורי הרווח הגולמי, ומעדיף את אלה שמציגות מרווחים גבוהים ויציבים לאורך זמן. לטענתו, המרווחים משקפים לא רק יעילות תפעולית אלא גם כוח שוק.


ברשימת המועדפות שלו לשנת 2026 נכללות שש חברות גדולות: אנבידיה, ברודקום, לאם ריסרץ’, KLA, אנלוג דיבייסז וקיידנס. המכנה המשותף לכולן הוא שליטה חזקה בנישות שבהן הן פועלות, עם נתחי שוק שמגיעים לעיתים ל־70% ואף יותר.


שוק מרכזי הנתונים צפוי להגיע ליותר מטריליון דולר 

התחזית של בנק אוף אמריקה נשענת על גידול חד בהשקעות במרכזי נתונים. לפי ההערכות, שוק מערכות מרכזי הנתונים לבינה מלאכותית עשוי להגיע ליותר מ־1.2 טריליון דולר עד 2030, בקצב צמיחה שנתי ממוצע של כ־38%. עיקר הפוטנציאל טמון במאיצי AI, רכיבי החומרה שמבצעים את החישובים הכבדים, המוערכים כשוק של כ־900 מיליארד דולר. 

עם זאת, העלויות הגבוהות של תשתיות AI יוצרות גם זהירות. הקמה של מרכז נתונים בהספק של ג’יגה־ואט אחד עשויה לעלות יותר מ־60 מיליארד דולר, כאשר כחצי מהסכום מופנה ישירות לחומרה. השאלה המרכזית היא האם ההשקעה תצדיק את עצמה כלכלית. אריה סבור שלחברות הטכנולוגיה הגדולות אין באמת ברירה. לדבריו, ההשקעות הן גם התקפיות וגם הגנתיות: מצד אחד ניסיון לנצל הזדמנויות חדשות, ומצד שני מהלך שנועד להגן על פלטפורמות קיימות מפני תחרות עתידית.