נזקי החורף - דירות בשכונות עם הצפות שוות פחות

עדכון - 8/1, 12:15: מזג האוויר הסוער נמשך ואיתו גם הדיווחים על הצפות ברחבי הארץ כאשר באזור הצפון הוצפה מסילת הרכבת במספר מוקדים באזור תחנת חיפה-מרכז השמונה, בעקבותיה חלו שינויים בתנועת הרכבות. בנוסף, נרשמו עומסי תנועה כבדים בשל ההצפות בעיר. עוד דווח על חסימות ושיבושי תנועה בכבישים הבינעירוניים בשל הצפות.

מעבר להשלכות מסכנות חיים שעשויות להיגרם בשל ההצפות כדוגמת אסון המעלית שהתרחש בשבת האחרונה וגבה את חייהם של שני צעירים תושבי שכונת התקווה, יש להן גם משמעויות כלכליות רחבות היקף - באזורים מסוימים יותר מאחרים.

בפתחה של שנת 2020, מעבר לבעיות התחזוקה, ישראל נדרשת לפתרונות גם ברמה התכנונית אך נשארת מאחור ביחס לעולם המערבי. מהם האזורים המועדים ביותר להצפות, למה זה קורה, ומה באמת אפשר לעשות כדי למנוע את זה? 

איפה הנזקים הגדולים ביותר?
בדיקה שערך ​יו"ר לשכת שמאי המקרקעין לשעבר, ומומחה הנדל"ן, אוהד דנוס, מעלה מספר מוקדים בעייתיים ברחבי הארץ:
באזור מפרץ חיפה, ההצפות הבולטות הן בשכונת הרדוף בטירת הכרמל, וברחובות אבא הילל סילבר שבשכונת נווה שאנן, בורלא שבשכונת רמת אלמוגי, ורחוב אורן שברוממה החדשה בחיפה.
בנהריה, ההצפות הן בעיקר במרכז העיר - ברחובות הרצל ושטיינמץ ויצמן, וכן בשכונת קריית בן גוריון. כאן צוין גם נחל הגעתון שכמעט מדי חורף עולה על גדותיו כמקור להצפות במרכז העיר.
בחדרה, האזורים הבעייתיים ביותר בעיר הם שכונת כפר הים, ואזור בית אליעזר.
בתל אביב, בדרום העיר המיושן המצב בעייתי במיוחד באזור פלורנטין ושכונת התקווה שסובלת מהצפות מידי חורף.
בנתניה, האזורים המועדים לפורענות הם שדרות בן אבי, רחוב ברודיצקי, רחוב מאירוביץ' שבשכונת אבן שדיר, שכונת בן ציון, שכונת נוף הטיילת ורחוב בארי שבשכונת שיכון מזרחי - רחוב זה זכה בחורף לכינוי 'תעלת בארי'.
ברחובות, האזורים שסובלים מהצפות מדי שנה הם רחוב ה' באייר, הרצל בשכונת נוה אלון והשקד בשכונת קריית משה.
בראשון לציון, אחת הערים המוצפות בתקופה הגשומה בישראל, הרחובות המוצפים ביותר הם ז'בוטינסקי שבשכונת כצנלסון, השזיף שבשיכוני המזרח, הירקון בשכונת נווה הלל, צ"ג בנות בשכונת רמב"ם, קוקייה בנווה הדרים ויגאל אלון במישור הנוף.
בכפר סבא, הרחובות המלכים ותרי עשר בשכונת קפלן מוצפים כמעט מדי שנה בימי הגשם. 
בפתח תקוה, ההצפות מתרכזות  בעיקר בשכונות עמישב, קריית אלון, ויוספטל.
בבת ים, השכונות המוצפות ביותר הן יוספטל, רמת יוסף ושיכון עמידר.
בירושלים, השכונות המוצפות מידי שנה בעיר הן עין כרם, גבעת זאב, מקור חיים, ארמון הנציב, א-טור וכן בסביבות הקניון במלחה.

בעוד שבערי הצפון והמרכז עיקר ההצפות נקשרו בתשתיות ניקוז ישנות העשויות מבטון, באזור הדרום הסיבה המרכזית היא נחלים שעולים על גדותיהם, ואדמה שאינה מאפשרת חלחול של מים. 

באשדוד, השכונות רובע ו', ורובע ב' (רח' קיבוץ גלויות), מוצפות מידי שנה.
באשקלון, נגרמו בשנים האחרונות קריסה של כבישים, נזקים לרכבים ולבתים ואף הצפה בבית החולים ברזילי. השכונות הידועות לשמצה הן גבעת הפרחים, נווה אילן, ושכונת נאות אשקלון.  
אילת אף היא לא חפה מבעיות הצפות הנובעות מבנייתה על שיפוע ההר, ללא פתרון לניקוז הממטרים הזורמים במורדותיו. הרחובות המועדים לפורענות הם דרבן, אזורי המלונות ושדה התעופה הישן (שנסגר כמעט מדי חורף בשל הצפות, עד שנסגר סופית), ואף קניון מול הים, שסבל אף הוא מהצפות קשות.

מה ההשלכות ומה ניתן לעשות?
לפי דנוס, סקירה באזורים המוצפים, מעלה כי בעוד שבשנים האחרונות מחירי הדיור עולים בכל הערים שצוינו, הרי שהעליות בשכונות וברחובות הסובלים מהצפות, היו מתונות משמעותית. דנוס גם מספק דוגמאות להשפעה על מחירי דירות 4 חדרים (ישנות וחדשות) במספר שכונות שידועות לשמצה בשל הצפות:

שכונת רמת אלמוגי בחיפה - בעשור האחרון נרשמה בעיר עליית מחירים של 87.25% בממוצע, בעוד שבשכונה זו הייתה עליה ממוצעת של 10.20% בלבד.
שכונת כצנלסון בראשון לציון - בעשור האחרון נרשמה בעיר עליית מחירים של 75.59% בממוצע, בעוד שבשכונה זו הייתה עליה ממוצעת של 45.50% בלבד.
שכונת עמישב בפתח תקוה -  בעשור האחרון נרשמה בעיר עליית מחירים של 71.29% בממוצע, בעוד שבשכונה זו הייתה עליה ממוצעת של 66.90%.
בשכונת ארמון הנציב בירושלים - בעשור האחרון נרשמה בעיר עליית מחירים של 51.17% בממוצע, בעוד שבשכונה זו הייתה עליה ממוצעת של 37.20%.

"האם הסיבה לעליות המתונות משמעותית היא רק נטייתם של האזורים הללו לפורענות עקב גשמים? כנראה שלא", אומר דנוס, "אבל אין ספק שאיכות התשתיות בשכונה, רחוב או אזור מסוימים קשורה בקשרים עבותים לרמת המיתוג והמחירים שאותו אזור מסוגל לייצר. שכונה שהוצפה, מתפרסמת בתקשורת, וזוכה לתדמית פחות דומה בתוצאות גוגל".

לדבריו של יגאל נוי, מהנדס ראשי של חברת אברות, "כאשר מדברים על תשתיות ניקוז, יש לכך מספר רבדים: החל מסתימות תעלות ופתחי הניקוז, שהן באחריות העיריות, ועד לצינורות ניקוז מיושנים מבטון, שבשל חיכוך המים הכבד בהם, המים זורמים בהם באיטיות, ולעתים אף גורמים לסדקים ושברים בחומר הקשיח".

אז מה הפתרון? לפי נוי, "באירופה למדו כבר מזמן שכדי להתמודד עם בעיה זו יש להניח צינורות בעלי חיכוך מים קטן בהרבה, ועם גמישות גדולה יותר, מפלדקס, למשל, ומחומרים חלקים דומים אחרים. בארץ, משום מה, הרשויות ממשיכות להניח צינורות בטון, כולל בשכונות מחיר למשתכן החדשות. מי שנהנה מהסחורה של החברה הישראלית הן בעיקר ערים בצרפת, גרמניה, אנגליה, קפריסין ועוד. הפרדוקס הוא שצינורות מסוג זה הם גם זולים ופשוטים יותר להתקנה מצינורות הבטון הכבדים והמסורבלים".

בהיבט הכלכלי הסביר כי "המשמעויות הכלכליות הישירות והעקיפות של ההצפות הן כבדות. כך לדוגמא נזקי ההצפות בכאבול שבצפון בלבד הוערכו בכ-1.5 מיליון שקל ולכך נוספים ביטול ימי לימודים, אובדן ימי עבודה ועוד וכן גם בערים נוספות. 

"בערים בעולם, כמו בפריז, אמסטרדם וברלין, הלכו צעד קדימה והותקנו בריכות איגום תת קרקעיות בנפח של מאות קובים (מאות אלפי ליטרים), הבנויות מתחת לכבישים ולרחובות. הבריכות קולטות את המים ומשחררות אותם באופן מדוד למערכות הניקוז העירוניות. פתרון זה קל ומהיר ליישום גם בישראל ודרושים ראשי ערים שיירתמו לפרויקט. היתרונות הכלכליים בהשקעה בפתרונות כאלו עולים בהרבה על הנזקים הנגרמים כתוצאה מהצפה".