הפיקוח על הבנקים - הפעילות בחדרי המסחר בבנקים צריכה להיות הוגנת ושקופה יותר

הפיקוח על הבנקים ממשיך להוכיח כמה הוא מתרפס בפני הבנקים, כמה הוא חי לצד הבנקים ולא באמת מפקח עליהם. מזמן כבר ידוע שהפיקוח על הבנקים משרת את הבנקים ולא מפקח עליהם, כשמטרתו העיקרית היא לשמור על יציבות הבנקים. איך שומרים על יציבות הבנקים? דואגים לרווחי הבנקים וליציבות הבנקים. כן - זה נשמע הפוך, אבל הפיקוח על הבנקים מעוניין בבנקים יציבים, רווחיים שאין להם תחרות משמעותית. 

ואחרי ההקדמה הזו, הנה עוד דוגמה. הפיקוח על הבנקים ערך ביקורת על חדרי המסחר בבנקים. דוח הביקורת עדין, מאוד עדין, כאשר הביקורת מוטמעת בתוך הטקסט בזהירות רבה. אבל כשקוראים אותה, אי אפשר להתעלם - יש חדרי מסחר בבנקים שמתנהלים בצורה מאוד בעייתית - לא שקופה, לא הוגנת מול הלקוחות. זה ידוע, אבל הנה גם הפיקוח על הבנקים מודה בכך. 

הפיקוח על הבנקים פועל לגישתו לשפר את פעילות המסחר של הבנקים בעבור לקוחות במכשירים פיננסיים שונים. פעילות זו באה על רקע סדרה של שערוריות פיננסיות גדולות שהתרחשו בעולם בשנים האחרונות כתוצאה מהתנהלות לקויה של סוחרים (דילרים) בחדרי עסקאות של בנקים גדולים בעולם. עם זאת, בפיקוח על הבנקים מדגישים כי במערכת הבנקאית הישראלית לא התרחשו אירועים מסוג זה.

הפיקוח ערך סקירה מקיפה של ההתנהלות בבנקים הישראלים אל מול עקרונות נבחרים שנקבעו בקוד בינלאומי, אשר מהווה סטנדרט עולמי חדש בתחום זה, ה-FX CODE. 

"סקירתנו העלתה כי לצד מספר חוזקות שקיימות במערכת הבנקאות בישראל - למשל, מנגנון התגמול של סוחרים הנהוג בישראל הינו ככלל שמרני יותר מזה שנהוג במדינות מפותחות רבות, כך שהתמריץ להשיג ולדווח על רווחים הינו קטן יותר - ישנו מקום לשיפור ההתנהלות בכמה תחומים", כותבים בפיקוח ומוסיפים - "ובעיקר בתחום ההוגנות והשקיפות ללקוחות בזמן ביצוע עסקאות, בניהול התקשורת בין הסוחרים ללקוחות ולגורמים אחרים ובאופן שבו מתבצע הניטור והפיקוח על אותה התקשורת. זאת על מנת להקטין את הסיכוי להתממשות סיכונים והפסדים כאמור במערכת הישראלית. בהתאם לכך, הפיקוח דרש מהבנקים ללמוד את עקרונות הקוד הבינלאומי ולפעול לצמצום מושכל של הפערים שזוהו".

בנוסף לסקירה האמורה, הפיקוח ערך בנושא ביקורות בשטח - בחדרי העסקות של הבנקים, וכן הוא מקדם הוראות חדשות לניהול בנקאי תקין בתחום זה. בביקורות שנערכו נדרשו מספר בנקים, לפי העניין, להסדיר כללי התנהגות מפורטים לסוחרים ולשפר את הניטור אחר ערוצי התקשורת של הסוחרים.

פעילות מט"ח בארץ
בישראל, הבנקים המקומיים הינם פעילים מרכזיים בשוק הש"ח-מט"ח. במסגרת זו הם מספקים שירותים לחברות עסקיות במשק ולגופים מוסדיים, המעוניינים לרכוש ולמכור מט"ח. כנהוג בחדרי עסקאות, העסקאות נסגרות בין הסוחרים במהירות רבה ותוך אינטראקציה בלתי פוסקת עם התנודות  במחירים, והן נעשות בהיקפים גדולים מאוד.

"במצב זה,, מציינים בפיקוח, "קיים באופן מובנה אתגר גדול במיוחד לקיים בקרה ופיקוח אפקטיביים על הפעילות בחדרי העסקאות, ולוודא שהיא אכן מתבצעת באופן נאות ובהתאם לכללים. חולשות בבקרה ובפיקוח על חדר עסקאות עלולות לגרום במצבים מסוימים להפסדים לבנק עצמו, במצבים אחרים להפסדים ללקוחות שלו, וכאשר מדובר בהטיה של מחירי השוק כפי שנעשה בחו"ל, גם להפסדים לציבור הרחב, לקופות גמל ופנסיה וכו' .

 "הסקירה העלתה כי נדרש מהבנקים בישראל לעבות ולהרחיב את הכללים לגבי ההתנהגות המצופה מסוחרים מול לקוחות בחדרי העסקאות. בהיעדר כללים הסוחרים נשארים תכופות ללא הכוונה אל מול מצבים ודילמות שבהם הם נתקלים בחיי היום יום. קביעת כללים ברורים הינה צעד משמעותי מצד הנהלת הבנק, אשר יסייע לסוחרים, וגם לגורמי הבקרה אשר אחראים על בדיקת תקינות הפעילות.

"להלן דוגמאות לנושאים שבהם העדר כללים יכול לגרום נזק ללקוחות או לבנק: מטבע הדברים, בחדרי העסקאות סוחרים נחשפים למידע מוקדם, אשר אותו הם יכולים לנצל לטובת הבנק ולטובתם. לדוגמה לעיתים הם יקבלו מידע על רכישות מט"ח צפויות בהיקפים גדולים של לקוחות, כגון יבואנים, אשר צפויים להשפיע על שערי החליפין. במצב כזה סוחרים עלולים לנצל את המידע בכך שיכנסו לפוזיציות אשר ייצרו לבנק ולהם רווח בעת שינוי שער החליפין, על חשבון הלקוחות. כתוצאה מכך על הבנק להגדיר את המותר והאסור לסוחרים במצבים אלה.

"עסקאות מט"ח כרוכות במרווחי מכירהקנייה (bidask spread) אשר הבנק קובע, באופן שהמחיר שבו הבנק מוכן לקנות נמוך מהמחיר שבו הוא מוכן למכור. ראוי לקבוע כללים להגינות המרווח, לרבות שיקוף המרווח וסיוע ללקוחות להבין את האופן שבו הוא נקבע, כך שהלקוחות יוכלו לבצע השוואות מחירים ולקבל מחיר תחרותי.

"סוחרים נוטים במקרים רבים למסור ללקוחותיהם תובנות ומידע תומך החלטה הרלבנטי להם, על מנת לתת להם שרות בנקאי אפקטיבי וליצור יתרון יחסי על פני המתחרים. מתן מידע כאמור מטבעו עלול להביא לשיתוף לקוח במידע חסוי, שאסור לשיתוף כאמור, למשל מידע על לקוחות אחרים. כתוצאה מכך חשוב לקבוע כללים לגבי המותר והאסור בתחום זה".