האם הקורונה תגרום להפחתות ריבית?

"הנתונים הכלכליים מציגים תמונה לא אחידה, אנו נותנים משקל גדול יותר לאינדיקטורים החיוביים, ומעריכים שהמשק ממשיך לצמוח בשיעור של כ-3%", כותבים כלכלני בנק הפועלים בהמשך לחדשות על התפשטות הקורונה, ומוסיפים - "וירוס הקורונה הביא לירידה בתנועת הסחורות והתיירות בעולם, ומחירי הנפט בעולם רשמו ירידות חדות. אנו מפחיתים את תחזית האינפלציה ל-1.0% ב-12 החודשים הקרובים. מדד ינואר צפוי לרדת ב-0.3%, ומדד פברואר ב-0.1%.

"התפשטות וירוס הקורונה וירידות השערים בשווקים הפיננסיים בעולם העלו באופן ניכר את ההסתברות להפחתת ריבית בארה"ב. אם אכן נראה כזו במהלך השנה, זה עשוי להספיק בכדי שבנק ישראל יצטרף ויפחית אף הוא את הריבית לרמה של 0.1%", מציינים כלכלני הבנק. 

לגבי השווקים בעולם, אומרים בבנק הפועלים - "גוברים החששות מהתפשטות וירוס הקורונה הסיני. ארגון הבריאות העולמי הכריז בשבוע שעבר על מצב חירום, זאת נוכח עלייה במספר הנדבקים ומקרי המוות מהווירוס החדש. הממשלה הסינית מממשיכה להיאבק בנגיף בכל החזיתות. הסגר על ערים גדולות הורחב, הלימודים במרבית מוסדות החינוך לא יפתחו אחרי חופשת החג שהוארכה, והתנועה בסין מוגבלת.

"תנועת הנוסעים לסין פחתה במידה ניכרת ומספר רב של חברות תעופה ביטלו את הטיסות הסדירות לסין. הבנק המרכזי בסין הודיע שיזרים כ-22 מיליארד דולר לשווקים הסיניים על מנת לתמוך בעסקים המקומיים ולאפשר נזילות בשווקים. בהמלצת משרד הבריאות בישראל הוחלט על סגירת מעברי הגבול בישראל למי שביקר בסין ב-14 ימים האחרונים, למעט ישראלים שהתבקשו להישאר בבידוד בית למשך 14 יום.

"השווקים מוסיפים להגיב לעלייה באי- הוודאות. מדד ה-S&P500 ירד במצטבר מעט מעל 3%, כאשר מדדי המניות בגרמניה, צרפת, ואנגליה ירדו בשיעורים קרובים ל- 4%. מדדי המניות בהונג קונג ודרום קוריאה ירדו בחדות, בשיעורים מעט מתחת ל-6%. עבור מחירי הדלק בעולם היה זה השבוע השלילי ביותר מאז מאי אשתקד, עם ירידה של כ-7%, וירידה של כ-15% מתחילת השנה. לעת עתה, מדדי המניות של מרבית המדינות במערב, כולל ישראל, נמצאים בין 3% ל-4% מתחת לרמות השיא האחרונות. עם זאת, ניכרת השפעה חדה על מדד השווקים המתעוררים, הנמצאים במרחק של 10% מרמת השיא האחרונה.

"התשואה לפדיון על אג"ח ממשלת ארה"ב לעשר שנים ירדה ל-1.5%. כמקובל בתקופות של עלייה בסיכונים נרשם גידול בביקוש לאג"ח ממשלתיות. העקום האמריקני מגלם עתה הסתברות גבוהה יותר לאפשרות של שתי הפחתות ריבית על-ידי הפד במהלך השנה. שיפוע עקום התשואות האמריקני שב להיות שלילי בחלקו כאשר התשואות לשלושה חודשים ירדו מתחת לאלו של עשר שנים.

"ההאטה הצפויה בצמיחה ברבעון הראשון בסין תשפיע גם על הצמיחה הגלובלית. מוקדם עדיין לאמוד את  מידת הפגיעה של התפשטות נגיף הקורונה על הפעילות הכלכלית הריאלית, בעיקר בסין, אך אין ספק שההתפתחויות בענפי התעופה, התחבורה, הסחר הבינלאומי, ההגירה והמעבר של עובדים, שרשרת האספקה הגלובלית, והחברות הרב-לאומיות מצביעה על נזקים לא זניחים. כלכלני גולדמן זקס העריכו שתיתכן הפחתה של חצי אחוז בתחזית הצמיחה של סין השנה, מ-6.0% ל-5.5%.

"נתוני מקרו חיוביים בארה"ב. האומדן הראשון לשיעור צמיחת התמ"ג ברבעון האחרון של 2019 הגיע ל-2.1% במונחים שנתיים, בהתאם לתחזית ובדומה לצמיחה לרבעון השלישי. עלייה ביצוא ובהשקעות בבנייה למגורים, קיזזה ירידה בצמיחה של הצריכה הפרטית ושל השקעות בענפי משק אחרים. ההזמנות למוצרים בני-קיימא עלו בדצמבר בשיעור של 2.4% בהשפעת התחבורה, וללא סעיף זה נרשמה בדצמבר ירידה בהזמנות. מדדי אמון הצרכנים של הקונפרנס בורד ואוניברסיטת מישיגן עלו בחודש ינואר, וזה האחרון קרוב לרמת השיא שלו. באשר לשיעור האינפלציה, מדד ה- Core PCE, עלה בדצמבר בשיעור של 0.23%, ויחסית לדצמבר 2018 הוא עלה ב- 1.58%, שיעור זה נמוך מ- 2%, כך שאם הלחץ על הפד להפחית ריבית יגבר, ונראה גם פגיעה בפעילות הכלכלית, האינפלציה לא תהיה זו שתמנע את ההפחתה הזו. בהחלטת הריבית בשבוע שעבר הותיר הפד את הריבית כצפוי ללא שינוי, אך העלה את ריבית ה-IOER, הריבית שהוא משלם לבנקים על עודפי הרזרבה מ-1.55% מ-1.6%. הפד הודיע גם שימשיך את התמיכה בשוק הריפו עד אפריל הקרוב.

"גוש האירו: צמיחה נמוכה ברבעון האחרון של 2019. על פי האומדן הראשון התוצר בגוש האירו צמח ברבעון האחרון של 2019 בשיעור שנתי של 0.4%. הצמיחה הנמוכה בממוצע מדינות גוש האירו הושפעה מהתכווצות בתוצר בצרפת ובאיטליה ומצמיחה נמוכה יחסית בגרמניה. שיעור האבטלה בגוש ירד בדצמבר האחרון לרמה הנמוכה ב-12 השנים האחרונות: 7.4%. בחודשים האחרונים מסתמנת התאוששות בפעילות הכלכלית בגוש האירו, לפחות כפי שמסתמן במדדי האמון השונים ותחזיות הצמיחה לרבעון הראשון עומדות על כ-1.2%. בינואר נרשמה ירידה קלה באינפלציית הליבה השנתית והיא ירדה  ל-1.1% מ-1.3% בדצמבר.

"בריטניה נפרדה מהאיחוד האירופי. בהובלת ראש הממשלה בוריס ג'ונסון פרשה בריטניה בסוף השבוע מהאיחוד האירופי. באחד עשר החודשים הקרובים בריטניה והאיחוד האירופי צפויים לדון בהסכמי הסחר, הגירה וסוגיות נוספות, ועד אז ימשיכו הצדדים להתנהל כרגיל. הבנק המרכזי בבריטניה הותיר את הריבית בשבוע שעבר ללא שינוי ברמה של 0.75%. ההחלטה התקבלה ברוב של שבעה חברים מול שניים. בבנק לא פסלו הפחתת ריבית בהמשך השנה וציינו שהמדיניות המוניטרית בהמשך השנה תהיה כזו שתתמוך בחזרת האינפלציה ליעד של 2.0% (אינפלציית הליבה ב-2019 הסתכמה ב-1.4%), ושאם יהיה צורך, המדיניות המוניטרית גם תחזק את ההתאוששות הצפויה בצמיחה בבריטניה.

ישראל ווירוס הקורונה 
"ענף התיירות בעולם צפוי להיפגע בשל החשש מהווירוס. ישראל סגרה שעריה בפני תיירים ועובדים מסין (כמו גם בפני כל מי ששהה בסין ב-14 הימים האחרונים טרם הגעתו לישראל). בשנת 2019 נכנסו לישראל כ-160 אלף תיירים מסין, שמהווים כ-3.4% מסך התיירים הנכנסים. אם המגיפה והסגר בסין ימשכו זה צפוי לפגוע גם ביצוא של ישראל לסין שהיקפו מגיע ל-4.7 מיליארד דולר בשנה. הפגיעה בכלכלה המקומית היא עקיפה, כל עוד הווירוס לא הגיע לכאן, והיא גם נמוכה ביחס למדינות אחרות, שהן בעלות משקל גבוה יותר של סחר עם אסיה.

"אנו מפחיתים את תחזית האינפלציה ל-1.0% ב-12 החודשים הקרובים. מדד ינואר צפוי לרדת ב-0.3%, ומדד פברואר ב-0.1%. וירוס הקורונה הביא לירידה בתנועת הסחורות והתיירות בעולם, ומחירי הנפט בעולם רשמו ירידות חדות – מחיר חבית נפט מסוג ברנט ירד בעשרה דולר מתחילת השנה, וכמו כן ניכרת ירידה חדה במחירי ההובלה בעולם, דבר שעשוי להשפיע על מחירי הסחורות.

"מחיר הדלק בישראל ירד בפברואר ב-2.4%. תחזית האינפלציה מניחה השפעה של 0.2% לעליות מסים עקיפים (מע"מ לדוגמה), על שיעור האינפלציה. בשלב זה קשה לדעת כיצד הממשלה שתקום תבחר להתמודד עם הגירעון התקציבי, חלק מהגורמים בממשלה סבורים כי ניתן להותיר את הגירעון ברמה של 3.5%, כלומר יהיה אפשר לעבור את השנה ללא העלאות מסים כלל. מנגד, במשרד האוצר ובבנק ישראל מעדיפים שצעדי ההתאמה בתקציב יחלו כמה שיותר מהר ועוד השנה.

"בנק ישראל וה-ECB מתמודדים עם אותה דילמה: האינפלציה לא מתקרבת ליעד, חרף מדיניות מוניטרית מרחיבה לאורך שנים. באירופה האינפלציה גבוהה מזו שבישראל, אך היא נמוכה מהיעד של 2% (היעד הפורמלי הוא נמוך אך קרוב ל-2%). שני הבנקים המרכזיים מתמודדים עם עלייה במחירי הנכסים – ריאליים ופיננסיים, שאינה מתורגמת לאינפלציה במדד המחירים לצרכן. שני הבנקים המרכזיים החלו לבחון את מסגרת ניהול המדיניות המוניטרית, ובכלל זה את יעדי האינפלציה. לתוצאות הבחינה צפויה להיות השפעה על המדיניות המוניטרית בעתיד. בארה"ב לדוגמה, שגם בה האינפלציה נמוכה מהיעד של הבנק המרכזי (אך לא בהרבה), בחרו לאמץ יעד אינפלציה סימטרי של 2%, החלטה שתומכת במדיניות מוניטרית מרחיבה לאורך זמן. אימוץ יעד מעין זה באירופה או בישראל משמעו דחייה ארוכה במועד 'נרמול' הריביות. באירופה הבעיה אולי מורכבת יותר בגלל הפערים הגדולים בין מדינות הגוש, וכן בשל העובדה שהריבית היא כבר שלילית. 

"אם הריבית תפחת בארה"ב, יתכן שנראה אותה יורדת גם בישראל. התייצבות הריביות בארה"ב ובאירופה היו שיקול מרכזי בהחלטת הוועדה המוניטרית בישראל לא להפחית את הריבית. התפשטות וירוס הקורונה וירידות השערים בשווקים הפיננסיים בעולם העלו באופן ניכר את ההסתברות להפחתת ריבית בארה"ב. אם אכן נראה כזו במהלך השנה, זה עשוי להספיק בכדי שבנק ישראל יצטרף ויפחית אף הוא את הריבית לרמה של 0.1%. האינפלציה לא צפויה להתקרב לתחום הגבול התחתון של היעד, כך שהיא לא תהווה שיקול נגד הפחתת ריבית.