בנק ישראל בפלונטר והשקל מתחזק לרמות שיא

לאחר 3 הורדות הריבית שביצע הפד' במהלך 2019, בכירי הבנק טענו מספר פעמים כי מדובר בהורדות של "מיצוע המחזור הכלכלי", תהליך שנובע מהמהפכה הטכנולוגית הגדולה שאנו חווים. הריבית, כך העריכו, לא צפויה להמשיך לרדת. אבל - חודש וחצי לתוך 2020 והמציאות נראית אחרת לחלוטין. הרבה בגלל נגיף הקורונה. אבל יש סיבות נוספות - השווקים מתמחרים כעת עוד 2 הורדות ריבית בארה"ב במהלך החודשים הקרובים.  אז שם המצב לא פשוט, אבל כאן - נראה שבנק ישראל נמצא בפלונטר גדול יותר. 

המתרחש בשוקי האג"ח בחודשים האחרונים בעולם לא מדלג על ישראל, כאשר אגרות החוב הממשלתיות זוכות לביקושים רבים. אגרות החוב של ישראל לטווחים הארוכים זינקו לרמות שיא בימים האחרונים. כתוצאה מכך, עקומת האג"ח של ישראל שטוחה כעת כמעט לחלוטין. 

2 הסקטורים שנפגעים בצורה המשמעותית ביותר מתהליכים אלו הם סקטור הביטוח וסקטור הבנקאות. מניות הביטוח כמו מגדל, כלל ביטוח והפניקס השלימו ירידות של קרוב ל-25% מתחילת 2020. הסיבה העיקרית ללחץ המכירות היא הריבית הנמוכה שמגדילה בצורה משמעותית את הערך הנוכחי של התחייבויות של חברות אלו. כתוצאה מכך, החברות בתחום צריכות לבצע הפרשות משמעותיות לטובת חיזוק ההון העצמי. ככל שהריביות יורדות, ההפרשות גדלות. תוסיפו לכך את הגידול המתמשך בתוחלת החיים בישראל, ונקבל שסקטור הביטוח מתמודד עם אתגרים לא פשוטים.

במקביל, השטחות עקומת האג"ח צפויה לפגוע משמעותית בבנקים. ההכנסות מריבית (net interest Income) מהוות את פעילות הליבה של הבנקים, שממנה הבנקים עושים את הרווח הגדול. לדוגמא: אם לבנק מסוים יש פורטפוליו הלוואות בסכום של 1 מיליארד דולר, כאשר הריבית על הלוואות עומדת על 5% לשנה, ההכנסות המימון של הבנק יסתכמו ב-50 מיליון דולר. במקביל, לבנק יש פיקדונות בסכום של 1.2 מיליארד דולר (דוגמה תאורטית כמובן) המניבים 1% ריבית בשנה. במקרה זה, הוצאות המימון של הבנק יעמדו על 12 מיליון דולר. בסה"כ, ההכנסות מפעולות מימון של הבנק מסתכמות ב-38 מיליון דולר בשנה. ככל שהפער התשואות בין הטווח הקצר לטווח הארוך גדול יותר, כך הרווח של הבנקים גדול יותר ולהיפך. המרווחים יורדים, גם בגלל עקום התשואות ותחזיות הריבית, וגם בגלל תחרות - משמע הרווחים של הבנקים צפויים לרדת

נפילה של התשואות בטווחים הארוכים פוגעת בהכנסות של הבנקים מסעיף זה, דבר שצפוי להיות בולט בדו"חות הקרובים. אך יותר מכך, השתטחות העקומה מקטינה את הכדאיות של הבנקים להעניק הלוואות לשוק הפרטי. וכאשר האשראי יורד, הדרך להתמתנות בצמיחה/האטה קצרה. 

בעוד רוב הבנקים המרכזיים בעולם מנסים בשנים האחרונות להשפיע על התנהגות עקומת האג"ח ובכך להשפיע כל כמות האשראי בשוק, נדמה כי בנק ישראל "נרדם מעט בשמירה". ייתכן שהסיבה לכך היא גם לנוכח הכלים המוגבלים שבידיו.

שיפור מבנה עקומת האג"ח של ישראל יכול להתאפשר רק ע"י ביצוע של 2 פעולות: הראשונה היא הורדת ריבית, אך אמצעי זה מוגבל ולריבית שלילית יש השפעות שליליות שבנק ישראל לא רוצה לחוות. האפשרות השנייה היא ביצוע תוכנית רכישות כמו התוכניות ששאר הבנקים המרכזיים מבצעים. בתרחיש כזה, בנק ישראל ירכוש אגרות חוב לטווח קצר. האפשרות השנייה היא יעילה יותר, אך יש לה מחיר: גידול נוסף באשראי לשוק הנדל"ן, שכבר מראה סימני התחממות בימים האחרונים. בנוסף, הסיטואציה עבור חברות הביטוח צפויה להיות מאתגרת עוד יותר. בנק ישראל מוכן לשלם מחיר כזה?

במקביל, נראה ששוק המט"ח מבין את הפלונטר שבנק ישראל נמצא בו, כאשר הוא מתקשה לקבל החלטות. השקל מתחזק כעת לרמות שיא, כאשר כל הגידול ברמות הרכישות שביצע הבנק בחודשים האחרונים לא עוזר כלל. במבנה הנוכחי של עקומת האג"ח בישראל, ביחד עם העובדה כי שאר הבנקים המרכזיים מבצעים הזרקות של נזילות לשווקים, קשה לראות איך השקל לא ממשיך להיות מהמטבעות החזקים בעולם.