למה קרנות השתלמות מועדפות על החוסכים ומי מובילות את התשואות?

דווקא עכשיו כשהשווקים קצת רועדים זה הזמן לחשוב על השקעות לטווח בינוני וארוך. השקעות שלא נתונות לגחמות של משבר כזה או אחר - קורונה, טילים ועוד, אלא השקעות שאמורות להניב תשואה על פני זמן. אחד המכשירים האטרקטיביים בהשקעות לטווח בינוני וארוך הוא קרנות ההשתלמות.    

קרנות השתלמות הן מוצר מנצח - המחזיקים בהן מקבלים הטבת מס שוטפת עם ההפקדות לקרן והטבת מס גדולה במשיכה (פטור ממס). כשמשקללים את היתרונות הנוספים, ובעיקר את העובדה שרוב ההפקדות לקרן נעשות דרך המעביד, אז מבינים שזה אכן מוצר מאוד אטרקטיבי. אין כיום מוצר שכולל הטבות כה משמעותיות, יש כאלו ש"מתקרבים" אליו - כמו קופת גמל להשקעה.

היתרונות של קרנות ההשתלמות
אם אתם עצמאיים, ואין לכם מעביד שיפריש בשבילכם - אל דאגה. המדינה ראתה את העיוות, וסיפקה לכם מתנה - אפשרות להפקיד סכומים גדולים יותר מאשר שכירים. מבדיקה שערכנו, הטבות המס האלו שוות לכם הרבה אחוזים בתשואה. זה כמובן תלוי במדרגת המס ובפרמטרים נוספים, אבל כשמשקללים את ההטבה במס בהפקדה ואת ההערכה בהטבת המס במשיכה, מקבלים שמדובר בסדר גודל של 6%-8%. 

בעשור האחרון תשואת קרנות ההשתלמות הכלליות מרשימה כשהסיבה העיקרית היא עליות השערים בשוקי המניות והאג"ח, אך תורם לכך ניהול השקעות מוצלח של הגופים המובילים שייצר למחזיקים בקרנות ערך משמעותי. ביניהם נמנים ילין לפידות ואלטשולר שחם שהניבו בקופות הכלליות - 101% ו-98% בהתאמה - זה הרבה מעל מדד הייחוס. גם השלישית בדירוג - אנליסט עם 82% הניבה יותר מהממוצע. התשואה השנתית שגלומה במספרים האלו נוסף על הטבת המס (הפחתת המס השוטף בתלוש שלכם) מייצרת רווח מרשים. 

אחרי ההקדמה הזו גם חשוב כמובן להבין את המגבלות והסיכונים במוצר. מול הטבות המס שהמדינה נתנה, היא דרשה שהמוצר הזה יהיה לטווח בינוני. באותה עת הטווח שהוגדר היה 6 שנים. כלומר, כדי ליהנות מההטבות צריך להחזיק בקרן במשך 6 שנים, מה שאמור להוות תמריץ לחיסכון ארוך טווח. בפועל, לאור היתרונות של המוצר רבים מעדיפים להמשיך לחסוך בו עד כמה שניתן - אפילו עד הפנסיה.

תקופת החיסכון היא המגבלה היחידה והסיכונים, כמו בכל השקעה, תלויים בהרכב ההשקעות בקרן ההשתלמות - והאפשרויות מגוונות כאשר האפיק הנפוץ ביותר הוא שילוב של מניות ואג"ח. אתם קובעים את הסיכון. חשוב לזכור שהסיכוי והסיכון הולכים ביחד -  כדי להשיג תשואה צריך גם להסתכן; וגם - מניות לארוך זמן מספקות תשואה עודפת. 

הציבור מעדיף קרנות כלליות
רוב הציבור בוחר בקרנות הכלליות - קרנות שמשלבות מניות בשיעור משתנה, לרוב בין 20% ל-30% עם תיק אג"ח. הקרנות האלו (כפי שצוין לעיל) הציגו תשואה של עד 101% בעשר שנים. עם זאת, בשנים האחרונות יש צמיחה מואצת גם בקרנות המנייתיות. הסיבה ברורה - הציבור מפנים בהדרגה שבהשקעות לטווח ארוך המניות מנצחות. זה אמנם מסוכן יותר בייחוד כעת כשהשווקים יורדים, יש קורונה באוויר, אבל כל מחקר על שוק ההון מוכיח שאי אפשר לתזמן את השוק. אי אפשר לתזמן עליות ואי אפשר לתזמן ירידות - ולכן, אם משקיעים לטווח ארוך זה לא משנה מתי נכנסים.

בהקשר הזה חשוב גם להבהיר שיש הבדל בין חיסכון של צעירים בני 20 פלוס לחיסכון של בני 60 פלוס. מעבר לאפשרויות השונות (לבני 60 פלוס יש מוצר ייעודי - קופת גמל תחת תיקון 190), כשאתם חוסכים בגילאים צעירים יש לכם טווח השקעה ארוך - ואז גם אם תהיה ירידה בשווקים יש זמן לתיקונים, והתיקונים היום מהירים. לכן במצב כזה, הטיה למניות היא מאוד סבירה.

אמנם, בגילאים מבוגרים לא בטוח שאתם רוצים לקחת סיכון וגם לא בטוח שיהיה זמן לתקן. והרי מדובר בכספים שאמורים לשמש אתכם בתקופת הפנסיה. לכן, ככל שאנחנו מתבגרים אנו נוטים להקטין חשיפה למניות. זה נכון לגבי כל מכשיר השקעה ובייחוד למכשירי הפנסיה, כשבקרנות השתלמות כאמור יש דומיננטיות גדולה לקרנות כלליות וזה תקף לכל הגילאים.

כיצד בוחרים קרן השתלמות?
קרנות השתלמות הן מוצר שאפשר להחליף ועדיין לשמור על הזכויות שגלומות בהן - אם אתם לא מרוצים מהקרן שלכם או חושבים שבמקום אחר תקבלו תשואה טובה יותר, ניתן לעבור די במהירות לגוף אחר. לכן, חשוב לבחון את הקרן שלכם באופן שוטף, חשוב להשוות, וחשוב במידת הצורך להחליף. אבל איך בוחרים בקרן הנכונה/הטובה?

התשואה היא הפרמטר העיקרי שלפיו הציבור בוחר אפיקי השקעה - הנחת הבסיס היא שמה שהיה הוא שיהיה, ובמילים אחרות - מי שניהל השקעות בצורה מוצלחת בעבר, ימשיך לנהל השקעות בצורה מוצלחת גם בעתיד. זו הנחה לא טריוויאלית, אבל ככל שבדיקת ניהול ההשקעות (בדיקת התשואות) ממושכת יותר, כך יש בה יותר אמירה ואמת לגבי העתיד.

באפט ידע, יודע ויידע לנהל השקעות טוב - זה המקצוע שלו. זה לא אומר שהוא לא טועה, הוא טועה, אבל באופן יחסי פחות מאחרים. כלומר, כאשר אתם בוחרים מכשיר השקעה בכלל וקרן השתלמות בפרט - בדקו את ההיסטוריה לאורך זמן. תגלו שיש בארץ מנהלי השקעות טובים, ואגב - הם גם אלו שהבית הוא שלהם. בתי ההשקעות שמוחזקים על ידי אנשים פרטיים שגם מנהלים את ההשקעות בעצמם, מספקים תשואה עודפת. זה הניסיון, הוותק, האכפתיות, אולי סיבות נוספות - אבל עשור של תשואות לא טועה. 

לצד האמור, תשואה צריכה להיבדק ביחס לסיכון. כלומר, החכמה היא אינה לייצר תשואה גבוהה עם מסתכנים אלא לייצר תשואה גבוהה לעומת אחרים בהינתן שהסיכון זהה. נשמע ברור, אבל כשבוחנים את התשואות בלבד, חוטאים לבדיקת הסיכון. מה עושים? בודקים את מדד שארפ - מדד שבודק תשואה ביחס לסיכון.

מדובר במדד פופולארי שגם משרד האוצר נצמד אליו בדירוגי הקרנות, והוא מבטא את הערך שהשיג מנהל ההשקעות של הקרן בהינתן הסיכון. מדד שארפ בודק את התשואה שהניב מכשיר ההשקעה למול התנודתיות. נימנע כעת מהחישוב המתמטי ורק נציין שהמדד מייצר בסיס השוואה זהה בין הקרנות כדי שנוכל להשוות בין הקרנות.

המובילות בתשואה הן גם המובילות במדד שארפ
כאן אין הפתעה גדולה. המובילים בתשואה בטווח הארוך גם מובילים במבחן שארפ - מדובר בילין לפידות כשאלטשולר צמודים אליהם.

לסיכום, קרנות השתלמות הן מכשיר עם יתרונות רבים. אם יש לכם ואם אתם עומדים לקבל או לפתוח אחת כזו, בהגדרה כבר הרווחתם אבל חשוב לזכור את ההשקעה. רצוי לבדוק אחת לתקופה את התשואות ואת מדד שארפ. בדיקה לאורך זמן (ל-10 שנים כפי שעשינו כאן) תראה האם הקרן שלכם מספיק טובה או שכדאי לעבור לקרן אחרת. 

מעבר לכך, חישבו היטב על אפיק ההשקעה הנכון והמתאים לכם - זיכרו שאם אתם חוסכים לטווח ארוך, יש יתרון בהשקעה עם הטיה למניות שמספקות תשואה עודפת על פני זמן.