נתגבר על הקורונה, אבל משבר בשווקים נמצא מעבר לפינה

ההתפרצות של וירוס הקורונה הביאה בימים הראשונים לנפילה בשווקי ההון, והיו שתהו אם זאת היסטריה, או שהירידות באמת מוצדקות. בינתיים, השווקים מתאוששים, כך שנראה שהמשקיעים החליטו שמגפת הקורונה איננה סיכון כל-כך גדול. אבל גם אם יתברר שמגפת הקורונה היא לא הדבר שישבית את העליות בוול-סטריט, הוירוס הזה הוא דוגמא טובה לתרחיש אימים שבהחלט עוד עשוי לקרות.

>>> עדכונים חשובים על נגיף הקורונה (כולל סרטונים מהשטח)
עם כל הכבוד לעליות בשווקים בשנים האחרונות, קשה להאמין שהן היו קורות בלי התמיכה של הבנקים המרכזיים. מה שמחזיק את המדדים ברמות שיא, זאת הריבית הנמוכה ששולחת את כולם להשקיע בבורסה ובנדל"ן, כי בשום מקום אחר אי אפשר להרוויח תשואה. וכשהריבית הנמוכה לא מספיקה, הבנקים המרכזיים מוסיפים עוד כסף, בין אם זה בעסקאות REPO, ובין אם זה ברכישות של אג"חים.

מה שמאפשר לבנקים המרכזיים להחזיק את הריבית כל-כך נמוכה זאת העובדה שלמרות שכמויות הכסף שזורמות לשווקים הן עצומות, בכל זאת, האינפלציה בעולם המערבי היא עדיין לכל היותר באזור ה- 2%. כל עוד האינפלציה לא עוברת את הרמה הזאת באופן משמעותי, לבנקים המרכזיים יש מנדט להמשיך להזרים כסף.

אבל מה שקרה בסין יכול לשנות את כל התמונה. כי מספיק שהשוק יצפה שכושר הייצור של המפעלים בסין יפחת באופן משמעותי למשך יותר מכמה שבועות בודדים, כדי שיקרו שני דברים. הראשון, מחירי הנפט ומהמתכות ייפלו לרצפה, מה שיגרום קשיים משמעותיים למדינות בדרום אמריקה ואפריקה שעבורן הייצוא של סחורות בסיס מהווה חלק גדול מהייצוא.

השני, המחירים של מוצרי צריכה בכל העולם יתחילו לטפס, מה שיעמיד את נגידי הבנקים המרכזיים בפני דילמה: להמשיך ולשמור את הריבית נמוכה, כדי לשמור את הביקושים גבוהים בתקופה שבה כושר הייצור נפגע, או להעלות את הריבית ולהסתכן בקריסה של הבורסות, ופשיטות רגל של לוקחי משכנתאות.

האפשרות הראשונה היא גרועה כי לשמור את הריבית נמוכה בתקופה שבה מייצרים פחות יוביל לאינפלציה. ואינפלציה בתקופה שבה יש פחות ייצור אומרת שההכנסה לא עולה באותו קצב כמו המחירים. לאורך זמן, זה הרסני, כי כשההכנסה לא מדביקה את עליית המחירים, אנשים, מצד אחד, נכנסים לחובות, ומהצד השני השווי של ההכנסה והנכסים שלהם הולך ויורד.

האפשרות השנייה היא איומה. כי קריסה של הבורסות משמעה שהחסכונות של אנשים ימחקו, ובמקרה כזה, לא רק המשקיעים בבורסה יסבלו. כל מי שיש לו עסק יסבול, כי הביקושים יצנחו. אם זה לא מספיק, כשהבורסות צונחות והבנקים המרכזיים מזרימים פחות כסף, הריביות על האג"ח של מדינות שנמצאות בחובות גדולים כמו ספרד, איטליה, צרפת ואפילו ארה"ב, יתחילו לעלות, מה שעלול להוביל לכך שמדינות בעולם המפותח יאלצו לעשות תספורות. בדרום אמריקה ואפריקה זה יקרה עוד קודם. וכשמדינות עושות תספורות, מי שמשלם את המחיר אלו האזרחים שמגלים שהפנסיה שלהם זה לא מה שהיה פעם.

כך שלא חשוב אם הבנקים המרכזיים יבחרו באפשרות הגרועה או באפשרות האיומה, כל אחד מהתרחישים משמעו מיתון עולמי שייקח שנים להתאושש ממנו. כמו שזה נראה עכשיו, זה לא יקרה הפעם. אבל אם הבנקים המרכזיים לא ימצאו את הדרך לצאת מהשווקים, אז בעתיד הלא רחוק אנחנו שוב נעמוד מול תרחיש דומה. וכמו שיודעת כל קבוצה שעולה למשחק כדורגל, המזל לא תמיד הולך עם הטובים.

ד"ר אביחי שניר
המכללה האקדמית נתניה ואוניברסיטת בר-אילן