פרשת תרומה: הגיוס הראשון בתורה; מודל חדש של שותפות

פרשת השבוע שעבר, עסקה בדינים ובחוקים שניתנו לעם ישראל לאחר יציאתם ממצרים, ולאחר מעמד הר סיני. פרשתנו, עוסקת בהקמת המשכן ובצורך בתרומה מצד בני ישראל לטובת השלמת הבנייה. התרומה של בני ישראל מחד, ובקשת התרומה של ה' מאידך, יש בה בכדי ללמד על שותפויות בין אנשים.

פרשת השבוע הנוכחית, פרשת תרומה, פותחת בציווי של ה' למשה לאסוף מבני ישראל תרומות לבניין המשכן: "דַּבֵּר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ־לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל־אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת־תְּרוּמָתִי". כאן אנחנו פוגשים, את גיוס ההון הראשון בתורה, לא באמצעות חוב וגם לא באמצעות הנפקת מניות, אלא פשוט תרומה.

על פניו, אולי נראה שציווי ה' פוגם בדימוי הכל יכול שלו. אך למעשה, נראה שיש כאן משהו מעבר לכך, עד עתה התרגלו בני ישראל שהכל נעשה בדרך נס החל מיציאת מצרים עובר בחציית ים סוף וכלה במעמד הר סיני. נדמה שבבקשת ה' יש רצון ליצור מערכת יחסים חדשה בינו לבין עם ישראל. מערכת יחסים, שמתבטאת בצורה מדויקת בפסוק "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם".

המודל החדש, דומה יותר לשותפות, בני ישראל משתתפים בהקמת המשכן בכדי שהקב"ה ישכון בקרבם. בניגוד לריחוק שבתקופה שלהם במצרים, הקב"ה יוצר שותפות בינו לבין עמו, שתחילתה בהתנדבות לתרום, ולקחת חלק בבניין המשכן. מרגע שבני ישראל נותנים תרומה למשכן הם למעשה נהפכים לשותפים בחוויה הדתית. עם ישראל עובר ממצב פאסיבי למצב בו יש לו חלק אינטגרלי בקשר עם הקב"ה.

למהלך הזה, יתרונות רבים, אך לצידם גם חסרונות. מחד, יש מעין פגיעה כביכול במעמדו של הקב"ה שנזקק ל"סיוע" מבני ישראל. בנוסף, ברגע שעם ישראל משתתף בבניין המשכן זה מאפשר לו לטעון ולדרוש דרישות מהקב"ה. אך מאידך, בהשתתת השותפות ביניהם, יש בה בכדי לחזק את הקשר בין הקב"ה לעם. בני ישראל, מבינים שמעתה לכל צעד שלהם יש השפעה ישירה, על היחס של הקב"ה אליהם. הקרבה יוצרת מחויבות רבה יותר על מעשיו מצד בני ישראל.

הגיוס שעורך משה באמצע מסע בני ישראל במדבר, אמנם לא דומה לגיוסים בימינו אך ניתן להשליך מהם במעט על ימינו. נראה שהעיקרון של השותפות דומה מאד לנעשה בימינו. אנחנו מכירים צורות שונות של גיוסי כספים למטרות שונות, החל מגיוס חוב, עובר בגיוסי הון בהנפקות, וכלה בגיוסי המונים. כל אלו, מושתתים על שותפות בין צד אחד שמכניס מכספו למען מטרה מסוימת בין היא למטרה נעלה  כתרומה, ובין אם היא במטרה להביא ערך כלכלי.

הפרשה מלמד אותנו ששותפות מוצלחת, יסודה בהבנה שמרגע שנעשתה העסקה נכנסים כל המעורבים לסירה אחת, ועליהם לפעול למטרה משותפת. זה לא קל, לכל צד אינטרסים ודעות אחרות, אבל בהינתן וכל הצדדים מבינים ומיישמים את העקרונות הללו, הרי שבכך נעשה צעד גדול בדרך אל ההצלחה.

המשקיע מצדו, צריך להבין שהמנהלים הם שמחליטים (פעמים בשיתוף עם המשקיעים) ושהעיקרון שמנחה אותם הוא הצלחת החברה, ואילו המנהלים צריכים להבין שהם לא לבד בעסק, ועליהם לפעול בשקיפות מריבית במטרה להציף ערך עבור המשקיעים ולא רק עבורם.

לכל פרשות השבוע