משבר הקורונה – כך נראית מדינה בלי שר אוצר

בימים האחרונים אנו רואים את משרד הבריאות נוהג בצעדים חסרי תקדים על מנת למנוע בכל מחיר (ממש בכל מחיר) את התפרצות מגיפת הקורונה כאשר השיא למגמה זו הגיע אמש עם הנחייה לבידוד גורף לכל השבים מחו"ל.

>>כחלון תשמיע קול - לאן נעלם שר האוצר?

למרות שהמוטיבציה של משרד הבריאות מובנת ומטרתה לוודא שמערכת הבריאות תעמוד בהשלכות המחלה, פעולות משרד הבריאות מעלות לאחרונה תהיה האם בכלל נשקלים שיקולים כלכליים ביחס לשיקולים הבריאותיים ואולי אף ייתכן כי בסופו של דבר נגלה שהנזק הכלכלי שגרם משרד הבריאות בשל בהלת הקורונה עולה על הנזק הבריאותי.

נראה כי צורת הטיפול במשבר הנוכחי והפעולות חסרות התקדים שנוקט משרד הבריאות, אשר עלולות לפגוע קשות בכלכלת ישראל, נובעות מהכאוס הפוליטי והעובדה שאין במערכת גורמים מאזנים לעמדת משרד הבריאות.

ישנה תחושה כי הסיבה לכך היא בשל העובדה שהעומדים בראש מערכת הבריאות כיום דומיננטיים יותר מהעומד בראש מערכת האוצר וייתכן כי במידה והיינו בתקופה בה שר האוצר היה דומיננטי יותר – הטיפול במשבר הקורונה היה נראה אחרת.

כחלון אמור להיות גורם מאזן - הוא לא
במשבר הנוכחי חסר את אותו גורם שיעמוד ויאזן בין האינטרסים של מערכת הבריאות לאינטרסים של כלכלת ישראל, עליהם אמון שר האוצר. משרד הבריאות מבחינתו עושה את שלו – המטרה שהציב לעצמו היא למזער את מספר החולים בכל דרך ומבחינתו "המטרה מקדשת את האמצעים".

אולם מלבד שיקולים בריאותיים, שהם כמובן חשובים ביותר, כל מדינה חייבת לשקול גם שיקולים כלכליים שיכולים להביא להשפעה אסטרטגית על ישראל. שר האוצר כחלון, עם כל רצונו הטוב, אינו ח"כ ואין לו בסיס כוח כמו שהיה לו בעבר. לכן, נוצר וואקום שמאפשר למשרד הבריאות לקחת את ההובלה באירוע כה אסטרטגי למדינת ישראל ופה מורגש הצורך באותו "גורם מאזן" שיעמוד במרכז המשבר ויאזן בין המערכות. אולם, במצב הנוכחי, גורם מאזן שכזה לא בדיוק קיים, וגם אם יש, לא בטוח שהאינטרס שלו הוא להרגיע....

החשש העקרי הוא שאם נמשיך במצב הקיים נגיע למשבר כלכלי חסר תקדים: מצב בו ישראל מבודדת מן העולם – חברות תעופה ותיירות עלולות לקרוס והמשק הישראלי כולו לא יוכל "למשוך עוד הרבה" במצב כזה. מעבר לכך, חשוב לזכור שהכלכלה הישראלית כיום גלובאלית מאי פעם, רוב רובן של חברות ההיטק, הקטר שמוביל את הכלכלה הישראלית, מחוברות באופן הדוק לחברות בחו"ל ופעולות מערכת הבריאות (הגם שבאות מכוונה טובה) יוצרות מצב בו היא מטילה על חברות ישראליות מעמסה גדולה יותר מהמשקולת העולמית שקיימת גם כך בשל הקורונה דוגמת הירידות החדות בבורסה ומצב השווקים העולמי.

כיום, ישראל מבודדת ממדינות רבות ומשמעותיות באירופה ובאסיה, ועכשיו מדברים גם על מדיניות דומה כלפי ארצות הברית. בנוסף, אנו כרגע במצב בו 80 אלף מצויים בבידוד ונראה שמספרים אלו יכולים לעלות במידה רבה בקרוב - אם למשל יוחלט לבודד את הבאים מארה"ב.

פרופ' גל רז; קרדיט: לימור אהרון

מה ישראל צריכה לעשות?
פעולות אלו יכולות להביא להשפעה כלכלית עצומה ולקריסת עסקים קטנים ופיטורים המוניים. מניסיון העבר, לא ברור שהמדינה תיקח אחריות על כך ובמקרים רבים האזרחים ייצטרכו לשלם על כך מכיסם. לכל זה, צריך להוסיף את בעיית הגרעון הגבוה שברור שכל ממשלה תהיה חייבת לטפל בו. בתקווה שתוקם כזו בעתיד הקרוב.

לפי משרד הבריאות, הצעדים שננקטו עד היום מטרתם למנוע מצב של קריסת מערכת הבריאות כאשר המחלה תגיע לשלב הבא שלה שבו יהיו נדבקים רבים. אולם, לא ברור שהצעדים שננקטו מלבד עצירת ההדבקות אכן מכינים אותנו למצב זה: האם ננקטו צעדים לבניית תשתיות טיפול בחולים, כמו למשל הסבת בסיסי צבא לטיפול בחולים והכשרת צוותים רפואיים ופרא רפואיים לכך?

האם נבדקו דרכים כדי להגן ספיציפית על האוכלוסיה המבוגרת שלפי הממצאים עד עתה (לפיהם אחוז התמותה מתחת לגיל 40 או 50 הוא נמוך מאוד ודומה לשפעת, אך מעל גיל 60 ו 70 הוא גבוה מאוד) נמצאת במצב הקשה ביותר מבחינת הסיכון מהמחלה?

אין ספק שמשרד הבריאות עושה ככל יכולתו ובכוונה טובה כדי להגן על אזרחי ישראל ממחלת הקורונה, אך הוואקום במערכת הכלכלית והמצב הפוליטי הביאו לכך שלא נראה שיש גורם מאזן שמסתכל על הראיה הכוללת ולוקח בחשבון את כל השיקולים כדי לטפל במשבר במידתיות ותוך יצירת איזון וסינרגיה בין מערכת הבריאות למערכת הכלכלית לטובת מדינת ישראל.

*הכותב הוא דיקאן הפקולטה למנהל עסקים במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן