חדווה בר נרדמת בשמירה: מי יעצור את הרכישות החוזרות בלאומי?

במקביל להודעה המפתיעה אמש הבנק המרכזי בארה"ב על חיתוך חד של הריביות והשקה של מספר רב של תמריצים (לכתבה המלאה), אירוע לא פחות משמעותי התרחש זמן קצר לאחר מכן כאשר הבנקים הגדולים בארה"ב הודיעו על עצירת הרכישות החוזרות (BUYBACK) במהלך הרבעון ה-2 של 2020.

בין הבנקים שדיווחו על עצירת הרכישות החוזרות ניתן למצוא את ג'יי פי מורגן (סימול:JPM), בנק אוף אמריקה (סימול:BAC), סיטי בנק (סימול:C), וולס פארגו (סימול:WFC), גולדמן זאקס (סימול:GS), מורגן סטנלי (סימול:MS), בנק אוף מלון (סימול:BK) וסטייט סטריט (סימול:STT). כמה המהלך משמעותי? נזכיר כי הבנקים דורגו בשנים האחרונות במקומות הראשונים בטבלת החברות שמבצעות רכישות חוזרות (לכתבה המלאה). 

מלבד ההשפעה הצפויה על מחירי המניות, חשוב להבין מדוע הבנקים הודיעו על החלטה זו. שורת הורדות הריבית האחרונות צפויה לפגוע בצורה משמעותית בפעילות הליבה של הבנקים – ההכנסות מריבית. בהקשר זה נזכיר שוב את ניתוח בנק אוף אמריקה בתחילת השנה. הבנק צפה שירידה במקביל של עקומת האג"ח בארה"ב ב-100 נק' במהלך 12 החודשים הקרובים תגרום לו לירידה של 6.5 מיליארד דולר בהכנסות מריבית. פחות מ-3 חודשים מאותו דו"ח, עקומת האג"ח של ארה"ב ביצעה מהלך גדול מ-100 נק' בסיס. 

תוסיפו לנתון זה את הצפי בעלייה משמעותית באבטלה והחשיפה של הבנקים לסקטורים השונים ונקבל צפי לפגיעה משמעותית בפעילות של הבנקים – פגיעה שצפויה לפגוע בהון שלהם. 

אבל זה לא הכל: במהלך שיחת הוועידה אמש טען יו"ר הפד' ג'רום פאואל, כי הפד' צופה כי הכלכלה בארה"ב תציג נתונים חלשים במהלך הרבעון ה-2 של השנה. כמה חלשה? בגולדמן זאקס הציגו אתמול תחזית לפיה הכלכלה בארה"ב תציג צמיחה שלילית של 5% במהלך רבעון זה. בסיטואציה כזו, סביר להניח כי החברות בשוק יבקשו לנצל את מסגרות האשראי מצד הבנקים (בדיוק כפי שבואינג הודיעה בשבוע שעבר). 

לפי ניתוח של קרדיט סוויס, ל-4 הבנקים הגדולים בארה"ב התחייבו למסגרות אשראי של עד 1.35 טריליון דולר. מספיק שמספר חברות מצומצם מבקש למשוך כסף מבנקים אלו בשביל לגרום לבעיות במאזני הבנקים. בסיטואציה כזו – לא מקטינים את ההון העצמי ע"י רכישות חוזרות. 

נציין כי הפעולות האגרסיביות של הפד' מצביעות כי מקבלי ההחלטות מבינים כי מאזנם של הבנקים צפוי להיפגע משמעותית בחודשים הקרובים. רק חבל שהפד' מבין שוב לאחר כל השחקנים בשוק כי החלטתו ביוני האחרון לאשר לבנקים לבצע רכישות חוזרות ולרוקן את ההון העצמי הייתה מוטעית (לכתבה מיוני האחרון על מבחני הלחץ שביצע הפד').  

ומה בישראל?
האירועים בעולם לא צפויים לדלג על ישראל, אך נראה כי מקבלי ההחלטות עדיין שאננים. ההאטה כבר כאן, כאשר הצפי הוא לזינוק חד במספר המובטלים בחודשים הקרובים. המינוף הגבוה של משקי הבית והחברות עלול בקלות להתגלגל לגל של פשיטות רגל והמשמעות עבור הבנקים היא ביצוע של מחיקות רבות. 

ההבנה של החשיבות של יציבות סקטור הבנקאות בשעת לחץ הובילה גם את בנק ישראל להתערב בשווקים ולהודיע אתמול על השקת תוכנית רכישות בשוקי האג"ח, במקביל להזרמת נזילות בשוקי הריפו. 

רק מה? אף אחד לא עצר עדיין את תוכנית הרכישות שמבצע בנק לאומי. נזכיר כי בתחילת החודש האחרון הודיע הבנק על תחילת תוכנית רכישות שלישית בהיקף של 700 מיליון שקל, בדומה ל-2 תוכנית הרכישה הקודמות (לכתבה המלאה). 

האינטרס של הבנק להמשיך בתוכנית הרכישות די ברור: התוכנית אמורה לשמור (באופן יחסי) על מחיר המניה, וכל עוד יש תמיכה של הבנק המרכזי בישראל כנראה שהבנק לא יעמוד בסיטואציה בעייתית. אך היכן המפקחת על הבנקים, חדווה בר, שתקבע לבנק לאומי לעצור את התוכנית? איך קורה מצב שבנק ישראל דואג לנזילות במערכת הבנקאית בעוד שבנק לאומי מוציא הון על שמירת מחיר המניה?