מי הזיז את הפנסיה שלי?

התפרצות הקורונה במדינות רבות בעולם פוגעת כמובן בכלכלה הגלובלית, פגיעה שתורגמה לירידות חדות בשוקי ההון בעולם. אז מה באמת קרה ומה אפשר לעשות עכשיו?

המרכיבים העיקריים כידוע לכולם בחיסכון לטווח ארוך הם מניות, האג"ח לסוגיו השונים והשקעות אלטרנטיביות. התחרות העזה בתעשיית המכשירים הפיננסים והפנסיוניים והמרדף אחר התשואות הביאו מנהלים רבים לבחור ולהגדיל את היקף החשיפה לאפיקי סיכון בתיקי ההשקעות.

בעקבות התפשטות נגיף הקורונה, משקיעים החלו לחשוש מפגיעה כלכלית וניסו לצמצם את האחזקות שלהם. אולם, התברר שהדלת שהייתה מאד רחבה בכניסה הפכה להיות פשפש צר וקטן ביציאה. מכיוון שהנזילות כאמור נמוכה מאד, מתקשים מנהלי ההשקעות למצוא קונים, והתוצאה הייתה התרסקות מחירים של מניות ואג"ח קונצרניות. גל הירידות פגע בכלל המכשירים הפיננסיים והפנסיוניים שהביאו לגל פדיונות גדול שהעצים עוד יותר את בעיית הנזילות.

כמובן, שבמידה והמצב ימשיך להיות שכזה, ניירות ערך עלולים למצוא עצמם במחירים נמוכים בהרבה ואצל חלק לא מבוטל מהם ללא הצדקה כלכלית.

ומה עושים מנהלי ההשקעות?
פשוט. אין להם ברירה אלא למכור את מה שאפשר גם במחירים לא כלכליים ואפילו סוריאליסטיים.

אין ספק שישנה פגיעה עסקית ובעיקר בענפי התעופה, האנרגיה והתיירות. את עוצמת הפגיעה קשה מאד לאמוד כרגע. הבנקים המרכזיים החלו לקחת חלק בניסיונות למזער את הנזקים והחלו להוריד את הריביות תוך הזרמת כספים ונזילות לשווקים על מנת לתת לחברות יכולת להשיג מקורות מימון.

כמו בעבר, גם באירוע הנוכחי נוצרו הזדמנויות (בהנחה ואנחנו לא נמצאים במדרון חלקלק ולתרחיש אימים!). קשה מאד לתזמן את היציאה מהשוק ומנגד גם את החזרה אליו.

אז מה אנחנו יכולים לעשות עכשיו?
ראשית כדאי ורצוי לבדוק באיזה מסלול השקעה אנו נמצאים. נכון להיום, ישנו מודל חכם המכונה גם בשם המודל הצ'יליאני וזאת על פי רעיון שיושם לראשונה בצ'ילה.

המודל הצ'יליאני מבטא תפיסת עולם לפיה החוסך הפנסיוני אינו מתמצא בניהול השקעות וניהול סיכונים ולכן יש לעזור לו. המודל קובע כי בגיל צעיר ישנה העדפה להיחשף בשיעורים גדולים יותר לנכסי סיכון על מנת להשיא תשואה גבוהה יותר לאורך זמן כשמנגד, חוסך מבוגר צריך להיחשף בשיעורים נמוכים יותר לנכסי סיכון שכן, הוא צפוי להיות פגיע יותר לשוק תנודתי ולזעזועים בשוקי ההון.

כל עוד חוסך לא בחר להצטרף למסלול ספציפי, אזי ישולב באופן אוטומטי למסלול תלוי גיל. יחד עם זאת, יכולים חוסכים המודעים לסיכון לבחור את מסלול ההשקעה שלהם ולהגדיל או להקטין את רמת הסיכון של מסלול ההשקעה. ישנם גם מסלולים אחרים שאינם קשורים למודל זה, כגון מסלולים מתמחים באפיק השקעה כלשהו כגון מסלול השקעה שמשקיע את רוב כספים המושקעים בו במניות או לחילופין שרוב הכספים מושקעים באגרות חוב של המדינה.

השלב הבא: מה הכי מתאים לנו?
לאחר שבדקנו את מסלול ההשקעה שלנו, אנו צריכים לשאול את עצמינו מה הכי מתאים למאפיינים שלנו ולצרכים שלנו שכן, לכל אחד יש את המאפיינים האינדיבידואליים שלו. ישנם מסלולים סולידיים יותר שניתן לעבור אליהם. מסלולים אלה מיועדים בעיקרם למשקיעים ותיקים העומדים לקראת פרישה לגמלאות ונותרו להם שנות הפקדה מעטות או לחילופין למשקיעים שסבורים שהזעזועים בשוקי ההון צפויים להמשך ומעוניינים להוריד את התנודתיות של החסכונות הפנסיוניים שלהם. מדובר במסלולים כדוגמת מסלול לגילאי 60+ על פי המודל הצ'יליאני או מסלולים מתמחים אחרים שחשופים פחות לאפיקי סיכון כגון מניות ואג"ח קונצרני.

מנגד, ישנם מסלולים נועזים יותר שניתן לעבור אליהם. מסלולים אלה מיועדים בעיקרם למשקיעים צעירים שאינם לקראת פרישה לגמלאות ונותרו להם שנות הפקדה רבות או לחילופין למשקיעים שסבורים שהזעזועים בשוקי ההון מהווים הזדמנות כרגע כדוגמת מסלול "עד גיל 50" על פי המודל הצ'יליאני או מסלולים מתמחים אחרים שחשופים יותר לאפיקי סיכון כגון מניות ואג"ח קונצרני.

נכון לכתיבת שורות אלו, רוב כספי החוסכים נמצאים במסלולים כלליים שנעים בין משקיעים סולידיים ומשקיעים נועזים. מסלולים אלו מתאימים למשקיעים המעוניינים להשקיע בתיק מאוזן המאפשר למנהלי ההשקעות לבצע את הקצאת הנכסים (asset allocation) בין אפיקי ההשקעה השונים וזאת בהתאם למדיניות ההשקעות הצפויה של המסלול שניתן לראותה בדיווחים הנשלחים למשקיעים וכן באתר האינטרנט של החברות המנהלות. חשוב לציין כי כל משקיע יכול לבחור בצורה אקטיבית את המסלול המתאים לו. משקיע ותיק יכול להצטרף בצורה אקטיבית למסלול המיועד למשקיעים צעירים ולהיפך.

לא לשכוח להתמקח על דמי הניהול
העברת מסלולים מחויבת להתבצע תוך 3 ימי עסקים ומתבצעת לאחר מילוי טפסים רלוונטיים שניתן להשיגם באתרי האינטרנט של החברות המנהלות.

דבר נוסף שחשוב לזכור, הוא בעוד שתוחלת הרווח העתידית אינה ידועה לנו, את דמי הניהול נשלם בכל מקרה ללא כל תלות ברווחים או בהפסדים של ניהול ההשקעות. אזי ניתן ואף רצוי להתמקח על גובה דמי הניהול ובכך להגדיל את החיסכון שיתורגם בעתיד לגובה הקצבה בעת הפרישה. נכון להיום, קיימת תקרה לדמי ניהול שניתן לגבות במכשירים הפנסיוניים:

1. בקרן פנסיה ניתן לגבות עד לשיעור של 0.5% מהצבירה – מסכום החיסכון שיש לנו כרגע ובנוסף דמי ניהול מהפקדה בשיעור של 6% (מסכום ההפקדה כל חודש).
2. בביטוחי מנהלים ובקופות גמל ניתן לגבות עד לשיעור של 1.05% מהצבירה – מסכום החיסכון שיש לנו כרגע ובנוסף דמי ניהול מהפקדה בשיעור של 4% (מסכום ההפקדה כל חודש).
3. בקרן השתלמות ניתן לגבות דמי ניהול בשיעור של עד 2%.

ניתן לבדוק את דמי הניהול האישיים של כל אחד ואחת מאתנו במספר אופנים:

באזור האישי של החברה המנהלת, בדוח הרבעוני או השנתי שנשלח אלינו או ביצירת קשר טלפוני עם החברה המנהלת. מדובר בשיחת טלפון שיכולה לחסוך עשרות ואף מאות אלפי שקלים.

בנגמין גראהם, כלכלן אמריקאי שאחד מתלמידיו היה וורן באפט, טען בעבר כי השקעה היא פעולה אשר מתוך ניתוח יסודי מבטיחה ביטחון כספי ותשואה משביעת רצון. פעולות שאינן מתאימות לדרישות אלו הן ספקולטיביות.<