היועמ"ש אישר יבוא גנרי לתרופה מוגנת פטנט - רק לא ברור למה

משבר הקורונה גורם גם לפאניקה במשרד היועץ המשפטי לממשלה? היום פרסם משרדו אישור חריג, שנעשה בו שימוש לראשונה מאז חוקק חוק הפטנטים. האישור - יבוא תרופה בשם קלטרה (Kaletra) של יצרנית התרופות AbbVie (סימול: ABBV). קלטרה נועדה לשימוש עבור חולי HIV ומנסים לראות אם היא מסוגלת גם להשפיע לחיוב על חולי הקורונה. 

"לראשונה מאז נחקק חוק הפטנטים בשנת 1967, היועץ המשפטי לממשלה אישר להפעיל את הסמכות הקבועה בסעיף 104 לחוק הפטנטים, ולהתיר שימוש בתחליף גנרי לתרופה המוגנת בישראל במספר פטנטים, כדי לטפל בחולי קורונה", נכתבה בהודעה מטעם היועמ"ש.

אתמול פרסמנו כאן את שלושת השיטות למציאת טיפול במגפה. אחת מהן הייתה ניסוי של תרופות קיימות. בלחץ ראשי מערכת הבריאות, היועץ המשפטי לממשלה הורה לייבא את החיקוי הגנרי מהודו, שם התרופה לא מוגנת פטנט - למרות שבישראל היא מוגנת בפטנט עד 2024. 

"החברה בעלת הפטנט והיבואן הרשמי בישראל אינם מסוגלים לספק את המלאי הדרוש בישראל לתרופה זו, המבוקשת מאוד בכל רחבי העולם בימים אלו", נכתב עוד. "לכן, בהתאם לחוות הדעת, שגובשה במשרד המשפטים, משרד הבריאות ורשות הפטנטים, המדינה תוכל לאפשר ייבוא של תחליפים גנריים של התרופה ממדינות שבהן הפטנטים לגביה כבר פקעו".

כמו כן, הוסיף היועמ"ש כי היצרנית תוכל לקבל תמלוגים על השימוש בתרופה והיא תצומצם רק לטובת חולי קורונה ולא HIV, כדי למנוע את הפגיעה בהכנסות החברה למינימאלית. 

צו היסטורי לתרופה לא אפקטיבית
הצעד של היועמ"ש היה עלול להתקבל בברכה, לולא היה עושה גוגל לפני שהורה על היבוא. רק אתמול פרסם אחד מירחוני הבריאות החשובים בעולם, הירחון של ניו אינגלנד לבריאות ומדעים, כי בתום טיפול שנערך בקלטרה ל-199 חולים בסין, התרופה לא נמצאה כאמצעי יעיל למיגור המגפה או להשפעת.

במהלך הניסוי נתנו ל-99 חולים מתוך הכלל את התרופה, כדי לבדוק את את התגובה. "לחולים מעל גיל 18 המאושפזים בבתי חולים, לא נצפתה שום תועלת מעבר לטיפול הסטנדרטי", כתבו עורכי המחקר.  

<<המחקר בירחון ניו אינגלנד לבריאות ומדעים בנוגע לקלטרה

צריך לבדוק מי דחף את היבוא
בקיצור, חלמאות. אינני שולל - ולא נראה לי שאיש שולל - את הזכות של היועץ המשפטי לשימוש בצו שכזה בזמן חירום, אם ואכן יש בו צורך אמיתי. כנראה שזה לא המקרה. השימוש בצו שכזה, מן הראוי שילקח בזהירות הנדרשת, שכן הוא מהווה תקדים ובהכרח פתח לשימוש עתידי בצווים שכאלה, בהינתן והמשבר יימשך, או במשברים עתידיים לכשיבואו. 

מאחר ומדובר במשרד הבריאות, שאמור לשמור את האצבע על הדופק בכל הנוגע לטיפולים במחלה, עולה פה 2 חששות מרכזיות: האחת, שלמשרד הבריאות אין מושג מה קורה, או אופציה ב', משהו מסריח פה.

בכל מקרה, צריך לבדוק מי דחף לאישור הייבוא ומי ירוויח מכך - על תרופה שאין לה שום ערך. ועוד אוכפים צו המבטל את הגנת הפטנט. זו לא אשמתו של מנדלבליט, שרק חתם על החוק, אבל תפקידו לברר מה בדיוק קרה פה.