לאומי: "נדרשת הרחבה תקציבית מקיפה בכדי להתמודד עם משבר הקורונה"

על רקע משבר הקורונה שמטלטל את העולם "נדרשת תוכנית הרחבה תקציבית מקיפה ורחבה בכדי להתמודד עם ההשלכות הכלכליות החמורות של משבר הקורונה", כך מעריך ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי, בסקירת המאקרו השבועית. זאת, תוך התמקדות בהכלה ובספיגה של ההשלכות המיידיות של הסגר באופן כזה שיאפשר, לאחר הסרת הסגר, חזרה מהירה ככל שניתן לשגרה כלכלית.

לאור המשבר החמור השורר בעת הנוכחית מעריכים בלאומי כי יש מקום להגמיש את יעדי הגירעון לטווח הקצר ולהפעיל "קופסא תקציבית" ייעודית לטיפול בהשלכות הכלכליות של משבר הקורונה.

"מהלך זה חשוב בעיקר כדי לאותת שתקציב המדינה תחת שליטה, שהמדיניות פועלת באופן אקטיבי לטיפול במצב, ושהחריגה הזמנית מיעד הגירעון מיועדת כולה לטיפול יעיל במשבר", כותב בפמן.

מדובר בשימוש ב"קופסא תקציבית", כמו ב-2006, שמטרתה לאפשר הגדלת הוצאות השנה במידה ניכרת, מבלי שהגדלה זו תיכנס באופן פרמננטי לבסיס התקציב. לדברי בפמן, "בעבר, בזמן משבר, גישה זו הצליחה ובהינתן רמת החוב/תוצר של ישראל, הנמוכה בהשוואה למדינות מפותחות אחרות, ניתן ואף רצוי להשתמש בגישה זו".

לדבריו, בבנק ישראל המליצו להפעיל בעיקר את המייצבים האוטומטיים (ירידת ההכנסות ממסים ועלייה בתשלום דמי אבטלה) גם במחיר של עליית הגירעון ב-2020 לכ-7% תוצר והיחס חוב/תוצר לכ-70% תוצר, אשר גם לאחריה המיקום היחסי של ישראל בהשוואה בינלאומית צפוי להישמר. 

מקור: לאומי

"לטעמנו, יש מקום גם להרחבת צד ההוצאה באופן אקטיבי וממוקד (אפשרות התלויה גם בהקמת ממשלה חדשה) ולא רק לשימוש בירידת ההכנסות ועלייה בתשלומי ההעברה כגורם המביא להרחבה תקציבית תוך כדי גידול הגירעון", כותבים בלאומי.  

בפרט, סבורים בלאומי כי יש לנצל את המצב הנוכחי על מנת לקדם פרויקטים של השקעה בתשתיות אשר יניבו פירות בעתיד ויסייעו למשק להתמודד טוב יותר עם משברים מסוג זה, במידה שיתרחשו בעתיד.

בהקשר זה, מציינים בלאומי מספר צעדים אפשריים, כגון: ניסויים של מערכות לימוד מרחוק והסתייעות בעזרים טכנולוגיים להוראה; עידוד חברות למעבר לעבודה מרחוק, צעד שיאפשר הפחתת העומס על התחבורה הציבורית והפחתת הלחץ על מחירי הדיור באזורי הביקוש הקרובים למרכזי תעסוקה; והתייעלות של מערכת הבריאות, ובפרט בתי החולים, תוך ניהול התקנים של אחיות/מיטות ברמת הניהול הכללי של בית החולים תוך אפשרות לניוד בין-מחלקתי, מהמחלקות הפנויות למחלקות העמוסות.

"באשר להיקף הסיוע, ניתן ללמוד מן העולם, שכן מספר לא מבוטל של מדינות הכריזו על צעדי תמיכה תקציביים בסדרי גודל של כ-2-3% תוצר ויותר. בהקשר זה, נציין כי בארה"ב, חבילת ההרחבה בסך 2 טריליון דולר שאושרה על ידי הקונגרס תכלול, בין היתר, הרחבה פיסקאלית קבועה בשווי של עד 5% תוצר. מדובר בחבילה תקציבית כוללת בהיקף של  10% תוצר וזה יותר מכפליים מגודל ההרחבה של הנשיא אובמה בעת המשבר של שנת 2009. כמחצית מכלל חבילת הצעדים מורכבת מהעברות למשקי בית ולחברות, המספקת תמיכה מיידית לביקושים בשווי של כ-5% תוצר. אחד הצעדים הינו תשלום לאזרחים בסך 1,200 דולר לנפש במזומן, זאת לצד מענקים לעסקים קטנים שלא יפטרו עובדים ועוד. יש לציין שהאמצעים להרחבה פיסקאלית יכולים לעלות עוד יותר במהלך החודשיים הקרובים ככל שיתברר היקף הנזק הכלכלי", כותבים בלאומי.

עוד מציינים בלאומי כי יש לחזק מאוד את אופן ההתמודדות עם קשיים מיידים של עסקים קטנים/בינוניים שפעילותם הושבתה. "מדובר בחלק חשוב של התשתית הכלכלית של ישראל וככל שתשתית זו תישמר, ותזכה להגנה, כך שלב ההתאוששות לאחר המשבר יוכל להיות מהיר יותר. תהיה לכך גם השפעה חיובית על ציפיות העסקים, ולכן גם על משקי הבית, שבעת הנוכחית מצויות בשפל. כפי שמקובל בעולם, יש צורך בישראל בתמריצים ממשלתיים לבעלי עסקים להמשיך ולהעסיק עובדים חלף הוצאתם לחל"ת ופיטורין. נדרש מנגנון של דמי אבטלה לעצמאים, כיסוי דמי אבטלה גם לעובדים בגיל פרישה וללא פנסיה משמעותית, שאינם זכאים בשגרה לדמי אבטלה".