הפתרון למשבר התזרימי בדלק קידוחים - הנפקת זכויות, אבל...

לפני חודשיים (בדיוק) עמד יוסי אבו, מנכ"ל דלק קידוחים מול מאות אנליסטים ומנהלי השקעות בכנס של הקבוצה והציג את החזון שלו. לצד הגדלת התזרימים השוטפים ממאגר תמר ולוויתן שרק החל לזרום, אבו אמר שהשותפות תחלק כ-3.5 מיליארד שקל בשנתיים – שזה היה מחצית משוויה אז.

אבו אמר, אבל אז הגיע ברבור שחור – הקורונה. האמת שכבר אז, אבו דיבר, אבל השוק לא הקשיב – דלק קידוחים נפלה אז מתחילת השנה ב-20% - זה היה ביג דיל במיוחד על רקע התחזיות הטובות של אבו, אלא שבדיעבד התברר שכמו במקרים רבים – "השוק הריח ראשון את הצרות". מאז, מחירי הנפט והגז קרסו במקביל למשבר הקורונה. מחיר השותפות צנח מאז הכנס בעוד 55%, והשלים נפילה של 70% מתחילת השנה.

אבו כבר לא מדבר על חלוקת דיבידנדים – ההפך! הוא צריך כספים. השותפות פרסמה דוחות כספיים עם נורות אזהרה - חוות הדעת של רואי החשבון המבקרים כוללת הפניית תשומת לב להשפעה הקשה של המשבר על השותפות וכן לחברה גירעון בהון החוזר – כלומר, נכסיה השוטפים נמוכים מהתחייבויותיה השוטפות. ואם כך – איך היא תחזיר את החוב?

ומדובר בחוב גדול – כ-10 מיליארד שקל שהיא צריכה לשרת בשנתיים הקרובות. לא נתפס – מכוונה לעשות חלוקה של 3.5 מיליארד שקל, החברה צריכה למצוא מקורות מימון לתשלום חוב. אז מה עושים? הנהלת השותפות הציגה בפני דירקטוריון השותף הכללי את המקורות, שימושים צפויים, אלטרנטיבות למקורות לרבות גיוס חוב (נו באמת – התשואה על האג"ח של השותפות דו ספרתית). וגם - אפשרות לגיוס הון בדרך של הצעת זכויות בסך של עד 300 מיליון דולר.

הדירקטוריון של החברה עם ההנהלה הציגו דוח תזרים מזומנים חזוי לשנתיים הקרובות שמבוסס על גיוסי חוב. כן, גיוסי חוב כדי לשרת חוב. צריך לזכור שדלק קידוחים מייצרת תזרים מרשים והוא צפוי להימשך כי אחרי הכל רוב החוזים שלה סגורים עם מחירים קבועים. קיים אמנם חשש שמצרים וירדן יפתחו את החוזים מולה, אבל בינתיים זה לא קרה ואנחנו בעיצומו של משבר הקורונה. וגם אם כן, דלק קידוחים היא באמת גוף שיכול וצריך להתמודד עם החובות שלו. וחשוב להדגיש זאת - השותפות אמורה לשרת את החוב שלה, אלא שיש...אבל גדול.

הסיכון עלה - הסיכון של החברה עלה, הסיכון בתרחישים שליליים לרבות חוסר יכולת  לשלם את החוב עלו. ואם כך – אז הדירקטוריון לא יכול להישען רק או בעיקר על גיוסי חוב. אם כך, דירקטוריון צריך לעשות כל מה שאפשר כדי להעשיר את הקופה. הנפקת זכויות היא הדרך הכי נכונה – היא לא פוגעת ומפלה בין בעלי יחידות ההשתתפות היא מספקת לכולם זכות להזרים כסף לשותפות. אפשר וצריך לעשות זאת – 300 מיליון דולר חשובים מאוד לדלק קידוחים ובכלל – אפשר להגדיל את זה. הנפקה כזו תשדר לשוק ביטחון, ירידה בסיכון, כנראה גם ירידה במרווחים של האג"ח, ואז יהיה גם אפשר לגייס ולגלגל חוב.

נכון שזה נשמע מאוד הגיוני? אבל יש בעיה. גיוס בזכויות טוב לכולם חוץ מלתשובה. דלק שמחזיקה בשליטה בדלק קידוחים לא יכולה להשתתף בגיוס כזה, והיא תאלץ להידלל בשיעור ההחזקה שלה. אז גיוס זכויות טוב לשותפות ולא טוב לתשובה – נו, אז מה? הדירקטוריון צריך לעשות אך ורק מה שטוב לשותפות – זה התפקיד שלו.
הדירקטורים במיוחד הדירקטורים מטעם הציבור חייבים ללכת לפתרון של הנפקת זכויות – זו האחריות שלהם. אסור להם להיכנע ללחצים מבעל הבית. יש להם אחריות כלפי השותפות, כלפי מחזיקי יחידות ההשתתפות וכלפי מחזיקי החוב של השותפות. הם אחראים להם, כל ניגוד עניינים והחלטה לא סבירה תפיל אותם – הם חשופים לתביעות גדולות.

אז דירקטורים מכובדים נגמרו הישיבות המהנות של כיבודים, עוגיות, קשקושים עם החבר'ה וכמה מצגות נחמדות. צריך לקבל החלטות קשות. לפני שכותבים ומציגים שחור על גבי לבן – "נמחזר חוב", כאשר ברור שבנקודת זמן הזו אי אפשר, צריך לחשוב על...התחת שלכם.

ומי הדירקטורים בדלק קידוחים - היו"ר הוא גבי לסט; והדירקטורים - ליאורה פרט לוין, עידן וולס וברק משרקי שלהם קשר עם קבוצת דלק ועמוס ירון, אפרים צדקה ויעקב זק שהם דירקטורים חיצוניים ורוני בר און, דירקטור מטעם הציבור