עסקים חייבים לחסוך - איך אפשר לצמצם מבלי לפטר את העובדים הטובים?

מצד אחד רוצים להפחית הוצאות ומנגד לשמר את העובדים הטובים; מספר דרכים להקל על מעסיקים במישור נטל המס בעת שבה ההוצאות עולות על ההכנסות

משבר הקורונה מציב אתגרים לא פשוטים בכל תחומי החיים, ואתגר מהותי במיוחד מצוי לפתחם של מעבידים, שנאלצים לאזן בין שני צרכים מנוגדים: מחד, נדרשים להתמודד עם תנאי חוסר ודאות ורצון להפחית הוצאות, ומאידך רוצים מבקשים לשמר את העובדים הטובים ולהימנע מפיטוריהם או הוצאתם לחל"ת. ישנן מספר דרכים להקל על אותם מעסיקים במישור נטל המס בעת שבה הוצאות העסק עולות על הכנסותיו.

תמחור מחדש של אופציות העובדים
אחת הדרכים האפשריות לשימור עובדים לצד הפחתת שכר הינה באמצעות ביצוע תמחור מחדש (repricing) של האופציות שהוענקו לעובדים, כך ששווי האופציות אשר מצויות בידי העובדים עולה ומפצה על הפחתת השכר המשולם לאותם עובדים.

תמחור מחדש (repricing) מתרחש בנסיבות שבהן תוספת המימוש לגבי האופציות, גבוהה משווי השוק של מניית החברה, כך שלמעשה אין כל מרכיב הטבה באופציות של התכנית וממילא הן לא תמומשנה למניות.

כותרת ראשית

- כל הכותרות

לפיכך, כאשר החברה מבקשת לשמר את ההטבה אשר הוענקה לעובדים היא עושה זאת באמצעות הפחתה של תוספת המימוש של האופציות, כך שהפער בין שווי השוק של המניות ובין תוספת המימוש יהא קטן יותר, היא מעניקה הטבה לעובדים בעת שבה היא נאלצת לפגוע בשכרם.

דרישת הוצאות מיוחדות כהוצאות שוטפות
דרך נוספת הינה באמצעות דרישת הוצאות שהוציא העסק עבור רכישת מערכות סייבר, מערכות עבודה מרחוק, מערכות שמירה על אבטחת המידע וכיוצ"ב, כהוצאות שוטפות, המקוזזות כנגד ההכנסה השוטפת של העסק.

ככלל, רכישת מערכות מיחשוב כאמור מהווה הוצאה הונית של העסק, אשר ניתן להפחיתה במשך 3 שנים. הוראת סעיף 17(6) לפקודה מאפשרת התרת הוצאות בנקיטת אמצעים למניעת סחף-קרקע ונגד שיטפונות ופגעי טבע אחרים שייקבעו.

לאור העובדה שמגפת הקורונה עומדת לחלוטין בהגדרה של פגע טבע בעל השפעות כלל עולמיות, מן הראוי לראות במערכות האמורות כאמצעים שנועדו להקטין את השפעתה הרעה של מגפת הקורונה לאור המעבר לעבודה מן הבית בלבד, ומערכות אלו הפכו להיות אינטגרליות וכרוכות בהליך הפקת ההכנסה, ואשר על כן יש להתיר את ההוצאה בגין רכישתן כהוצאה שוטפת.

תביעת הוצאות העבודה מהבית כהוצאה עסקית
ניתן להפחית את נטל המס על ידי תביעת הוצאות העבודה מן הבית, הוצאות כמו חשמל, ארנונה, מים ועוד, אשר משלם העובד, כהוצאה עסקית, אשר הניכוי בגינה מבוצע דרך התלוש של העובד.

גם כאן, העובדה שמקומות העבודה ריקים מאדם ורוב העבודה מתבצעת מביתם של העובדים, מחייבת אימוץ גישה כלכלית של רשויות המס, אשר בהתאם לה, הוצאות אלו אשר מוציא העובד במילא, הינן חלק בלתי נפרד מהליך ייצור ההכנסה על ידי העובד, ואשר על כן, יש מקום להתירן כהוצאה שוטפת, המתקזזת כנגד הכנסתו של העובד.

אין ספק כי הפעולות שנעשו עד כה על ידי רשות המסים ואשר נועדו להקל עם ציבור הנישומים מעידות על רצון טוב וסיוע לציבור ועל גמישות מחשבתית. נקיטת אחת מן הדרכים הללו עשויה להקל במקצת על האתגר הניצב בפני מעבידים המבקשים לשמר את כוח האדם האיכותי שלהם גם בעת שבה הם נדרשים להפחית את הוצאות השכר והעלות של אותם עובדים.


הכותבת הינה עו"ד קשת סירוטה-לוינר, מנהלת מחלקת מיסים במשרד נשיץ ברנדס אמיר

תגובות לכתבה(2):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 2.
    אם יבקשו החזר על עבודה מהבית גם העיריה תעשה חישוב מחדש
    יוסי 12/04/2020 06:37
    הגב לתגובה זו
    0 0
    ותבקש ארנונה עסקית על בית ... תמיד מפסדים במדינה
    סגור
  • 1.
    אפשר דוגמא מספרית לתמחור מחדש? (ל"ת)
    nav 11/04/2020 18:48
    הגב לתגובה זו
    0 0
    סגור
חיפוש ני"ע חיפוש כתבות