הפרסום הגלובלי חולה בקורונה; "60% מכוח האדם בסקטור בארץ בחל"ת"

הוותיקים יותר שבינינו ודאי זוכרים את מלחמת לבנון השנייה, שם כל תאגיד זב חוטם לקח 'חסות' על המלחמה שנתפסה בזמנה ככושלת. הציבור הופצץ באותם ימים פעמיים. פעם אחת מרקטות של חיזבאללה שפגעו בצפון כולו ושהגיעו עד חדרה, ובפעם השנייה על ידי פרסומות בטלוויזיה, עקב ההתמכרות ההמונית הקולקטיבית למהדורות חדשות בתקופות שכאלה. 

הפרסום באותם ימים, חטף את אחת מהמכות התודעתיות הקשות בהיסטוריה של המדינה. הציבור הגיב בשאט נפש ובמקום לקבל תמונות ניצחון, התאגידים הישראליים הגדולים חטפו נוקאאוט ביחסי ציבור. מאז, כלקח כואב מהמיאוס שזכו אותן חברות - כמו גם הקונוטציה השלילית של שיוך דעה או רגש למוצר עם מלחמה - הובילה את רוב החברות המסחריות לעצור בחדות את מרבית תקציבי הפרסום בישראל בזמני משבר. 

הגיוני סך הכול. דין קורונה כדין מלחמה עולמית. את זה כבר ביססנו מזמן. הזקנים אמנם מתים במקום הצעירים והתשתיות לא נהרסות, אבל הכלכלה נעצרת באופן דומה. המצב מוביל, הן בארץ והן בעולם, לירידה חדה בעוגות הפרסום בכלל והסטקור הוא אחד מהסקטורים שנפגעים ראשונים כתוצאה ממשברים כמו זה.

למה? כי אלא אם כן אתם מוכרים ציוד רפואי או תרופות, אף אחד, אבל אף אחד, לא רוצה שהמוצר שלו יקושר למגפה עולמית - עיינו ערך בירה קורונה המקסיקנית, שבתחילת החודש הודיעה על הפסקת ייצור הבירה, כשעד לפני המשבר הייתה בין הנמכרות בעולם. 

איך זה בא לידי ביטוי? ביטול קמפיינים בהיקפים עצומים ונזק של מאות מיליונים. 

אתרי החדשות פורחים - עוגת הפרסום קטנה
סקר חדש שפרסם המכון האירופאי לפרסום אינטראקטיבי (IAB) מוצא את מה שכולם בסקטור כבר ידעו. תקציבי עוגות הפרסום של המפרסמים הגדולים - ובכלל - נחתכו בצורה משמעותית. למרות הנהירה לשירותים מקוונים ופריחה של השמנות ומשלוחים, גם הפרסום באונליין, שבעשור וחצי האחרון נגס יותר ויותר בפרסום המסורתי, נפגע.

החלק הארי בתקציבי הפרסום העולמיים מגיעים מעסקים קטנים ומושקעים בפייסבוק, אינסטגרם, גוגל ואמזון. מסעדות, ברים, אנשי מקצוע, חנויות, מעצבים ועוד. כמה מהם מפרסמים עכשיו? כמה מהם בכלל עובדים עכשיו?

בסקר האחרון שערך ה-IAB, נמצא ש-70% ממוכרי שטחי הפרסום בעולם הורידו את תחזית ההכנסות לתקופה שבין מרץ ליוני. 98% מכלל מוכרי השטחים הורידו את תחזית ההכנסות ל-2020 כולה. הסקר עוד מצא כי מי שמרוויחים מהמצב הם אתרי החדשות, אבל גם הם פחות מרוויחים מהמצב. 

הסקר מצא ש-88% מהאתרים קיבלו ביטולים של קמפיינים ו-86% מהנשאלים אמרו כי מפרסמים ביקשו לעצור את הפרסום באופן גורף. עוד עולה כי 17% מהמוציאים לאור חושבים שהוכנסו ל-"רשימות שחורות", מאחר ואין רצון למותגים להיות מזוהים עם המגפה. 

הנתונים מראים עוד, שבהשוואה רבעונית ל-2019, ישנה ירידה של 21% בהוצאה על מדיה מקוונת וירידה של 30% בהוצאות על מדיות מסורתיות כמו רדיו, טלוויזיה ועיתונות. כמו כן 33% מהנשאלים מצפים להמשך ירידה בפרסום בדיגיטל וירידה של 39% במדיה המסורתית. 

"60% מהעובדים בארץ בחל"ת א פוטרו"
בארץ, מרבית המשרדים הגדולים הוציאו עובדים לחל"ת או נפטרו מכוח אדם מיותר. עד כמה המצב גרוע? בסקר שערך איגוד השיווק הישראלי בקרב בכירי התעשיה במחצית השנייה של חודש מרץ - שבו בחן את השפעת מגיפת הקורונה על תוכניותיהן העסקיות והשיווקיות של החברות המובילות במשק - 76.5% מהנשאלים טענו כי הרווח שלהם יפחת לעומת התחזית הראשונית. 85% מ-73 הנשאלים טענו כי הממשלה חייבת לסייע לסקטור לצאת מהמשבר. 

"אני מעריך ש-60% מכוח האדם בארץ הוצא לחל"ת או פוטר", אומר דני יעקובוביץ, סמנכ"ל הקריאיטיב במשרד ראובני פרידן. "ראינו ירידה מאוד חדה בתקציבי הפרסום, אבל אנחנו נכנסים לחודש של מבחן, כשאני חושב שמרבית המפרסמים יפנימו שזה משהו ארוך טווח, כך שאלה שיושבים על הגדר עכשיו יחזרו לפרסם. 

"כמובן שאין מה לדבר כרגע על תיירות או תעופה, אבל אני מעריך שנחזור לפעילות לאט לאט ושתוך חודשיים שלושה נחזור לבין 80% ל-90% מהפעילות שהייתה לפני המשבר, כי אנשים מבינים עכשיו שאסטרטגיית יציאה לא אומר שהכול יחזור במכה ושנצטרך לחיות עם הדבר הזה לאורך תקופה", הוסיף.