“אנחנו בראלי דובי; מחירי הנפט יעלו - אבל הסקטור ימשיך לסבול"

האם העולם בדרך לעשור של התייקרות והאטה בצמיחה? האפשרות בהחלט נמצאת בטווח ההיגיון. הסיבה המרכזית: העלייה בגירעונות הממשלתיים נוכח הניסיון להתמודד עם השפעות הקורונה על כלכלות העולם באמצעות הרחבות פיסקאליות וחבילות תמריצים.

בסוף, מישהו, כלומר הציבור, יצטרך לשלם על זה. יש גבול לכמות החוב שהממשלות יוכלו לקחת על עצמן לפני שסוכנויות הדירוג יתחילו להוריד את התחזיות למדינות, מה שיקשה על לקיחת חובות עתידיים וישפיע לרעה על הריבית של החובות הקיימים.

ככל שיימשך המשבר ויימשך הקיטון בכלכלה הריאלית, תהיה לכך השפעה ישירה על האבטלה, שתמשיך לזנב ביכולת הצמיחה. כך העולם ייכנס לסטגפלציה, מצב שבו יש מצד אחד אינפלציה - כלומר עלייה ריאלית במחירים ביחס לחוסן המטבע -  כאשר מהצד השני ישנו קיפאון או ירידה בפעילות הכלכלית ועלייה באבטלה.

המשמעות הוא מיתון זוחל ומתמשך. "כנראה שכדי לממן את התמריצים הכלכליים, ממשלות העולם יעלו מיסים בשנים הבאות. בישראל נראה לא רק העלאות מיסים, אלא שכנראה יגולגלו לאחור חלק מהרפורמות שהוביל כחלון", כך מעריך אסטרטג המאקרו של לידר שוקי הון, יונתן כ"ץ בראיון לביזפורטל.

"הנפט יתאושש אבל ימשיך להיות בלחץ; יש ראלי דובי"
בנוגע למשבר בארצות הברית, כ"ץ חושב שיש סבירות שאמצעי הסגר מורדים מהר מדי. "זה עלול להוביל למצב של התפשטות, ריסון ואז התפשטות מחדש. סוג של מצב של גז, ברקס, גז ברקס. זה מאוד מסוכן לכלכלה", אמר כ"ץ.

איך אתה מסביר את העליות בחודש האחרון בוול סטריט?
"אני חושב שכרגע השוק אופטימי מדי ואינו מתמחר את הסיכונים של ההמשך. זה בעיקר בגלל ההתערבות של הממשלות והבנקים המרכזיים. הפד' קונה הכול, גם אג"ח זבל. זה חסר תקדים וזה לא אומר אגב שחברות לא יקרסו. לדעתי אנחנו נמצאים בראלי דובי וצריך מאוד להיזהר. אני הייתי נזהר מאוד בכל חשיפה מנייתית. להערכתי המגמה הכללית תהיה בזחילה איטית למטה בשנה שנתיים הקרובות".

מה אתה חושב על סקטור הנפט?
"בטווח הבינוני המחירים צפויים לעלות שוב, אבל הסקטור ימשיך לסבול בשל לחצים על סקטור התעופה והספנות, שצפויים להיפגע בשל המשך פגיעת הנגיף והקיטון בתיירות הבינלאומית ובסחר בינלאומי".

מה בתחזית?
לפי התחזית שפרסם כ"ץ הבוקר, מדדי ה-PMI - המדדים העוקבים אחר פעילות מנהלי רכש במגוון סקטורים, כאשר קריאה של מעל 50 נקודות מראה על צמיחה ומתחת מראה על קיטון - בארצות הברית ובאירופה נרשמו שיאים שליליים. הבולט לרעה הוא מדד ה-PMI של השירותים האירופאי שנפל לרמה של 11.6 נקודות. בארה"ב המדד המשולב ירד לשיא שלילי של 27.4 נקודות.

אלה נתונים שלא נראו מעולם. 

כמו כן, קובע כ"ץ כי בשל פערים ביכולת של הלמ"ס לקבץ נתונים בשוק השכירות, נראה את הירידה במחירי השכירות רק בחודש יולי והוא ימשיך לרדת באופן הדרגתי לפחות עד תחילת 2021. בדצמבר ובינואר הקרובים, הירידה צפויה להגיע לשיא של 2.1%. 

ייתכן והערכה זו שמרנית מדי. המשך מגמה של אבטלה, יוביל למרווח רב בשוק השכירות, כשגל המובטלים ישאף לצמצום משמעותי בעלויות. כך שבתחום השכירות, ייתכן והירידה תהיה אף משמעותית יותר. 

הסטגפלציה בדרך?
"מרבית מדינות העולם הגיבו למשבר הקורונה על ידי תוכניות להאצה פיסקאלית ומוניטארית. הגרעונות התקציביים במדינות המפותחות צפויים להגיע ל-11% תוצר בממוצע השנה. זאת לפי קרן המטבע הבינלאומית. החוב הממשלתי צפוי לעלות ל-122% תוצר, מ-90% ב-2019", נכתב בסקירה. 

לטענת כ"ץ, קיימות 3 חלופות לטיפול בעלייה החדה בחוב: העלאת מיסים, מחיקת חובות או גלגול החוב עד להאצה בצמיחה הנומינאלית אשר תקטין את החוב במונחי תוצר. "ריסון פיסקאלי צפוי להיות בעייתי: בין השנים 2010/19, ארה"ב ואירופה הצליחו להקטין את הצריכה הציבורית ב-3.5% תוצר. בריטניה הקטינה ב-6% והמיסים עלו ב-1%-2% במונחי תוצר. מאוד ייתכן כי בשנים הקרובות צפויה בעיה פוליטית בהעלאת נטל המס וקיצוצי תקציב (ריסון פיסקאלי). בפרט כאשר מערכות הבריאות דורשות תוספת תקציבים והאוכלוסיות מזדקנות - מה שמעלה את ההוצאות הממשלתיות", מעריך כ"ץ. 

"עם זאת מחיקת החובות ע"י כלכלות מפותחות אינן צעד סביר בעת הזו, למעט מספר מדינות בודדות כמו איטליה, כאשר הצפי הוא שיהיה קיצוץ עמוק בתשלומי הפנסיה העתידיים. ב-2020 מרבית המדינות מממנות חלק מהגידול בגירעון ע"י רכישת אג"ח ע"י הבק המרכזי. 

"ב-2019, מתוך חוב ממשלתי של 240% תוצר ביפן, הבנק המרכזי מחזיק 85% והוא צפוי לקנות כל גידול בחוב הצפוי השנה - 15% נוספים. בארה"ב הפד' צפוי לקנות 10% מהחוב הממשלתי. האופציה הסבירה ביותר הינה לעודד את הגידול בתוצר הנומינלי. 

"אם פוטנציאל הצמיחה פוחת, ניתן לשחוק את החוב רק על ידי האצה באינפלציה. כלומר, בנקים מרכזיים לא ימהרו להעלות ריבית או לצמצם את המאזן לאחר שהשבר יחלוף. הסיכוי לסטגפלציה עלה בעשור הקרוב, אך לא בשנתיים הקרובות בהן השפעת התמתנות בביקושים תתמוך באינפלציה נמוכה", סיכם כ"ץ.