מיהו מובטל? הפערים בין נתוני הלמ"ס לשירות התעסוקה

מאז תחילת משבר הקורונה, הציבור הישראלי נחשף כמעט מדי ערב, לעלייה במספר דורשי העבודה שנרשמו בשירות התעסוקה. מנגד, המספרים אותם מפרסם הלמ"ס צפויים להיות נמוכים בהרבה. מסמך של חטיבת המחקר בבנק ישראל מסביר את ההבדלים בין הנתונים, ומבהיר לאילו נתוני כדאי לשים לב.

על פי המסמך, הלמ"ס מפרסמת אחת לחודש נתון של שיעור האבטלה המבוסס על סקר כח אדם שנערך בקרב כמה אלפי נדגמים בגיל העבודה. מובטל מוגדר כמי שאינו מועסק, מעוניין לעבוד ומחפש עבודה בצורה פעילה. לעומת זאת, אדם הנעדר מהעבודה, אך מקבל תשלום (לרבות מהביטוח הלאומי), וצפוי לחזור לאותו מעסיק, נחשב מועסק הנעדר זמנית ממקום העבודה. 

מאחר שמרבית היוצאים לחל"ת עונים על הגדרה זו, מעריכים בבנק כי בנתוני חודש מרץ (שיפורסמו בסוף אפריל), לא ישתקף שינוי משמעותי בשיעור האבטלה, והנתונים יראו גידול במועסקים הנעדרים זמנית.

לגבי אפריל, והרבעון השני בכלל, בבנק סבורים כי, התמונה פחות ברורה ותלויה גם באופן המענה של הנדגמים בסקר. אופן סיווגו של נדגם בסקר הנמצא בחל"ת תלוי בשאלה - האם הוא צופה שיחזור לעבוד אצל אותו מעסיק. תשובת הנדגם אינה רק סמנטיקה, ההתנהגות הכלכלית של פרט החושב שהוא בחופשה (כפויה) זמנית, שונה מזו של פרט הסבור שלא יוכל לחזור למקום עבודתו.

לעשות סדר בקושי המושגי
על פי המסמך, בניתוח הנתונים והתחזיות שמתייחסות לתקופה שהחל ממרץ ועד שתתרחש פתיחה מלאה של העסקים במשק, חשוב לשים לב גם לשיעור התעסוקה. שיעור המוגדר כמספר המועסקים מתוך סך האוכלוסיה בגיל העבודה. שיעור התעסוקה אינו מושפע מהקושי לסווג את הלא-מועסקים כמובטלים או כלא-משתתפים.

בנוסף, יהיה חשוב לבחון את היקף שעות העבודה של המועסקים, ואת שיעור המועסקים חלקית, ואת אלו מביניהם שמועסקים במשרה חלקית שלא מבחירה, שכן גם קבוצה זו עשויה להתרחב במקרה של החזרה הדרגתית של העובדים שהוצאו לחל"ת.

על פי תחזית חטיבת המחקר, הקושי הרישומי הייחודי לתקופה זו צפוי לדעוך במחצית השנייה של השנה משני טעמים: ראשית, משום שחל"ת כתחליף לתעסוקה או פיטורין הוא פתרון זמני, ושנית, משום שצמצום ההגבלות הרפואיות יאפשר למי שיצא לחל"ת לחפש עבודה באופן פעיל יותר.

איך מנתחים?
בתקופת הביניים הנתון של דורשי עבודה בשרות התעסוקה (לפיו כ-25% מהמועסקים במשק נרשמו כדורשי עבודה, מרביתם בחל"ת) משקף תופעה שעלינו לנתח, לצד זה שהיא מראה את ההשפעה על תקציב הביטוח הלאומי. לנתון זה הייתה גם תרומה משמעותית למעקב אחרי מצב המשק בעת הכניסה למשבר, שכן הוא פורסם כמעט באופן יומי וללא דיחוי.

אולם לדבריהם, חשוב לציין שני מאפיינים של הנתון: מחד, הוא אינו מבטא את כל הפגיעה הזמנית בתעסוקה מאחר שאינו כולל עצמאיים שלא עבדו וחלק ניכר מהשכירים שאינם זכאים לדמי אבטלה. מאידך, הנתון אינו מבטא אבטלה מתמשכת שכן חלק ניכר מדורשי העבודה הללו צפויים לחזור למעגל התעסוקה כאשר תותר פעילות כלכלית.

הקושי המושגי הזה, קיבל ביטוי בתחזית שפרסמה לאחרונה קרן המטבע הבינלאומית, שהעריכה ששיעור האבטלה הממוצע ב-2020 יהיה  12%,  (לעומת 6% בתחזית בנק ישראל). הקרן ביססה את תחזית האבטלה שלה בין היתר על נתוני שירות התעסוקה וכללה כמובטלים את כל העובדים בחל"ת (כ-800 אלף איש) בעוד תחזית בנק ישראל התבססה על הנחה על פיה רק מיעוטם של העובדים בחל"ת – עד 200 אלף איש  –  אכן יוגדרו בסופו של דבר כמובטלים. על כן, תחזית האבטלה של הקרן ובנק ישראל נבדלות בעיקר ביחס לרבעון השני. התחזיות ביחס למחצית השנייה הן די דומות.