“צפי לתנודתיות ביחס שבין הדולר לשקל; ייצור הנפט אינו כלכלי"

לאחר שחוסנו של השקל הגיע לשיא עוצמתי בתחילת השנה ועמד על 3.41 שקלים לדולר, משבר הקורונה והטלטלות הביאו להתרסקות - באופן יחסי כמובן - בכוחו של השקל, שנפל בלמעלה מ-12% ונסגר על גבוה של 3.86, בשל משבר הקורונה שהפך את מטבעות המקלט, בראשם הדולר - יחד עם הין היפני והפרנק השוויצרי - לחזקים משמעותית על פני כל יתר המטבעות. 

ההירגעות בשווקים בעקבות הזרמת הכספים הבלתי פוסקת של הפד', גרמה להיחלשות הדולר וירידה חזרה לרמה "נורמלית", כשאתמול כבר נסגר על 3.524 שקלים לדולר. התחזקות של כ-10% בחודש וחצי. 

"צפי לתנודתיות בין השקל לדולר"
ראש דסק אסטרטגיית שווקים בלאומי שוקי הון, קובי לוי, התייחס להתאוששות השקל ואומר כי "לאחר תקופה קצרה יחסית, במהלכה השקל נחלש ביחס לדולר ולסל, חזרה מגמת התחזקותו, ובשבועיים האחרונים ראינו אותו מתחזק מול הדולר ומטבעות רבים נוספים, והשקל מתקרב בצעדי ענק לשער שיא כל הזמנים שרשם בתחילת השנה מול הסל, בשער של 78.27. 

"להערכתנו, בטווח הקצר הצמד דולר-שקל צפוי להיסחר בתנודתיות בקורלציה גבוהה למגמה במדדי המניות הגלובליים, יתחזק עם העליות במניות וייחלש במידה וישובו הירידות. התחזקות השקל בנסיבות הנוכחיות היא תוצר של מצבה הטוב של כלכלת ישראל טרם המשבר, והפחתה של חוסר היציבות הפוליטית, שהיתה אחד מגורמי הסיכון ליציבות המשק טרם המשבר. 

בלאומי בעריכים כי התחזקותו של השקל בשבועיים האחרונים מהירה מאוד, וככל הנראה נובעת מהעליות שנרשמות לאחרונה בשווקי המניות הגלובליים. בנוסף, אומרים בבנק כי אירוע חשוב שמתקיים השבוע הוא צירופה של ישראל למדד האג"ח הגלובלי, WGBI, שיתקיים ביום חמישי הקרוב. 

במסגרת צירופה של ישראל למדד להערכתנו משקיעים זרים הזרימו לישראל בחודשים האחרונים חלק ניכר מסכומי ההשקעות הצפויים, בסך מיליארדי דולרים, כשחלק מהסכום הוזרם כנראה בשבוע האחרון ותמך בהתחזקות השקל. כספי השקעה אלה הומרו לשקלים ושימשו לרכישת אגרות חוב ממשלתיות שקליות. 

עוד מציינים בבנק כי צירופה של ישראל למדד הוא תעודת הצטיינות למשק ולאיכות החוב של מדינת ישראל, ומעלה את ישראל על הרדאר של מנהלי ההשקעות בעולם, ולכן מצטרף לכוחות שתומכים בהתחזקות השקל לאורך זמן. "ייתכן כי בסביבת הנזילות הנמוכה והתנודתיות הגבוהה בשוקי המטבע בעקבות המשבר, השקל מגיב לאירועים בחדות, אך התחזקותו לא מפתיעה. 

>>בנק ישראל נכנע לספקולנטים?

"להערכתנו בטווח הארוך, לאחר פתרון משבר וירוס הקורונה, בהנחה והרכב הסחר העולמי, התעסוקה והפעילות בסקטורים השונים בישראל לא ייפגעו באופן בלתי הפיך, הכוחות התומכים בהתחזקות השקל יימשכו", אמר לוי. 

"לעומת זאת, במידה שהמשבר הנוכחי יימשך לאורך זמן והסחר העולמי יפגע, עקב אימוץ גישה פרוטקציוניסטית במדיניות סחר החוץ הגלובלית - כלכלת ישראל, התלויה מאד בביקוש זר, צפויה להיפגע מכך. הצמיחה ושוק העבודה יכולים להיחלש, וכתוצאה השקל עלול להיחלש אף הוא. חשוב להדגיש - זהו תרחיש קיצון ומרבית הכלכלנים מבססים את הערכותיהם על תרחישים אופטימיים יותר בהם יימצא פתרון למשבר ושהסחר העולמי יתאושש.

"השקל ימשיך להתחזק מול האירו"
"מול האירו השקל כבר שבר רמה של 3.8 כלפי מטה ביום שישי, אך התאושש קלות בעקבות התחזקות מהירה של האירו עם סגירת המסחר ביום שישי ופתיחת המסחר הבוקר, לאחר שאושרר דירוג האשראי של איטליה, ומדינות רבות באירופה נערכות לפתיחת הכלכלות בשבוע הבא. חולשתו של האירו מול השקל נובעת מתנועת מלקחיים של חוזק ניכר של השקל מול חולשה ניכרת של האירו. 

כידוע, אירופה היא אחת הנפגעות הקשות ביותר במשבר הקורונה, אך בנוסף לכך, המשבר פוגש את כלכלת אירופה בנקודת פתיחה לא טובה. כלכלת אירופה חלשה ומצבה הפיסקלי גרוע הרבה יותר ממדינות מפותחות אחרות, כמו למשל ארה"ב. 

בימים האחרונים התקיימה פגישה בין מנהיגי אירופה לגבי אישור פרטי תוכנית החילוץ בסך טריליון אירו, שהסתיימה ללא  הסכמה והביאה את האירו להיחלש לשפל של חודש מול הדולר. במידה שהמשבר יסתיים ויימצא פתרון לקורונה, אירופה תמצא את עצמה מול גל אירוסקפטי שמתחיל להתהוות בחלק מהכלכלות, והתחזקות גורמים לאומניים בחלק מהמדינות, כך שעתידה לוט בערפל. אי ודאות זו תכביד על האירו מול הדולר ומול השקל. לעומת זאת, אם המשבר ימשך, ולפנינו גל נוסף של ירידות בשווקי המניות, השקל עשוי להגיב לכך בחולשה, בין היתר גם מול האירו, אך ככל הנראה פחות ממטבעות אחרים כמו הדולר.

"לא כלכלי לייצר נפט"
גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי, התייחס בסקירת הנפט השבועית למחירי הנפט ואמר כי ברמת המחירים הנוכחית אין כדאיות עסקית להפקת נפט, בשל הצפת השווקים והתמלאות המחסנים, שהביא לקריסת המחירים על החוזים העתידיים החודש.

"עסקת OPEC+ לקיצוץ יצור הנפט לא צפויה לגרום לעליית מחירי הנפט בטווח הזמן הקצר, זאת בשל היקפו של עודף ההיצע הקיים בשוק הנפט וכן לנוכח מגבלת האחסנה והתייקרות האחסנה שבאה על חשבון מחיר הנפט. 

"מהלך הקיצוץ הנוסף מצד OPEC+ , עשוי, במקרה הטוב, למנוע ירידה נוספת במחיר, להפחית את הלחץ על מקומות אחסון הנפט ולסייע לעליית מחירי הנפט רק לאחר בלימת התפשטות וירוס הקורונה וההשפעות על צרכני הנפט הגדולים", אמר.

"ככל שתהיה אינדיקציה חד משמעית לגבי בלימת התפשטות הווירוס, תהיה לכך תרומה להתייצבות מחירי הנפט ובהמשך אף עלייה מתמשכת במחיר. באופן דומה, במידה ותמצא תרופה שתעצור את הנזקים הבריאותיים של המגיפה, וכן במידה ויפותח חיסון שיעצור את המשך התפשטות המגיפה, הביקוש הגלובלי לנפט יעלה ומחיר הנפט צפוי לעלות", הוסיף. 

"בטווח הקצר, לקראת הפקיעה בארה"ב של החוזים של חודש יוני, ב-19/5/20, תתכן שוב פעם עלייה ניכרת של מידתהתנודתיות בשוק ה- WTI, עם אפשרות לירידת מחירי זמנית, גם אל מתחת לאפס. מצב זה נובע מהתכונות המיוחדות של השוק בארה"ב, המחייבות סליקה פיזית של חוזי ה-WTI, ולכן ישנה רגישות גדולה של מחירי הפקיעה בתלות בחומרת המחסור בנפח אחסון.

במבט לסוף 2020, החוזים העתידיים מצפים לעליית מחירים לכ-33 דולרים לחבית BRENT ומחיר חבית נפט מסוג WTI צפוי להתייצב סביב 30 דולרים לחבית עד סוף 2020. להערכתנו, מחיר חבית BRENT צפוי להישאר ברביע הקרוב מתחת ל-30 דולרים לחבית. אולם, לקראת סוף השנה הצמיחה בפעילות הכלכלית צפויה להתחדש ומחיר הנפט צפוי לעלות".