"אגרות החוב הקונצרניות ימשיכו לעלות"

רונן מנחם, הכלכלן הראשי של בנק מזרחי, מעריך היום שלמרות שמדד המחירים לצרכן הפתיע כשירד פחות מהתחזיות המוקדמות, סביבת האינפלציה עדיין נמוכה ולכן לא קרה שום דבר שמצריך שינוי בתמהיל ההשקעה בין אגרות החוב הצמודות לשקליות.

"הנושא של האינפלציה פחות חשוב היום" אומר מנחם "בנק ישראל מתחשב בזה פחות. בעבר כשהמדד היה מפתיע כלפי מטה או מעלה היה באז בשוק האג"ח כי חשבו שבנק ישראל יגיב בגזרת הריביות. היום זה לא קורה כי בנק ישראל מקבל החלטות בהתאם למצב המקרו כלכלי והרצון לספק נזילות. אלה הגורמים שמאפיינים את הפעולה של כל הבנקים המרכזיים, לא רק של בנק ישראל כשהמטרה שלהם היא לספק נזילות, ולגרום לכך שהתשואות לפדיון בטווח בינוני והארוך יהיו נמוכות ויאפשרו לגייס אג"ח קונצרני בריביות נמוכות.

"שים לב, בארה"ב המדד האחרון ירד ב-0.8% ומדד מארס ואפריל ירד במצטבר ב-1.2% והשווקים לא הגיבו. הם לא הגיבו בגלל ההשפעות הכלכליות של הקורונה וחוסר הוודאות סביב השבת הכלכלות לפעילות. אבל גם בגלל שהפד לא מתייחס יותר לנושאים אחרים ופועל בראש ובראשונה להספקת נזילות ושמירה על תשואות נמוכות לא היו דרמות.

"אתמול היו כמה חברים בפד בפירוש דיברו על כך שצריך לשלוט בעקום לפידיון כלומר, לגרום לתשואות להיות נמוכות כדי שהעלות למגזר העסקי יהיה נמוך וזה דומה למודל היפני.

"היום רמת החשיבות של צמודי המדד פחות רלוונטיות כי כולם מדבר על סביבת אינפלציה שלילית ל-2020 וחיובית ב-2021 והמצב הזה הוא מתמשך הרבה זמן ובאיזה מקום בישראל התובנה היא שהאינפלציה נמוכה ולכן כל נתון שהוא לא חורג משמעותית מזה ולכן זה לא מרגש את השווקים".

מנחם מציין שבעולם רואים רמות אדירות של נזילות כשבנקים מרכזיים קונים הרבה מאוד נכסים סחירים והאינפלציה נמוכה. "היום אנחנו במצב שסביבת האינפלציה שלילית ויש המון נזילות וכאן נשאלת שאלה האם באיזה נקודת זמן יהיו לחצים אינפלציוניים – אנחנו לא רואים את זה בשנה וחצי הקרובות.

"צריך לקרות משהו קריטי כדי לשנות תמהיל בין השקלי לצמוד מדד" מסכם מנחם. התהליך עליו מדבר מנחם הוא תהליך משמעותי שתומך באגרות החוב הקונצרניות השקליות. "היום בנקים מרכזיים כולל בנק ישראל שהתחייב לקנות 50 מיליארד שקל קונים את אגרות החוב ולכן אנחנו רואים הנפקות זולות של ממשלות, בעבר היה מקובל להניח שאם ממשלה נכנסת לגירעון גדול, אז היה גידול בהיקף ההנפקות והציבור היה מפחד מעודף גיוסים והריביות היו עולות.

"עכשיו המצב הוא אחר, נכון יש גירעון גדול של 10% תוצר ועדיין אנחנו לא רואים שהריביות עולות כי בנק ישראל שינה תקליט והוא מעודד את הגירעון ככלי זמני לטיפול במצב של הכלכלה ולכן הוא קונה את האג"ח הזה. בכלל בעולם הבנקים המרכזיים קונים אג"ח ממשלתיות בלי שהריביות עולות.

"באפיק השקלי הלא צמוד מה שתומך, זה רמה נמוכה של אינפלציה ולכן אין לחץ ריביות. גם בטווח הבינוני אין לחץ כי בנק ישראל מונע את עליית הריביות ולכן אין לחץ לכל אורך העקום ויש יותר לחץ מהפסדי הון של הממשלתי, שמסייע לאפיק הקונצרני שיש בו פחות חשש מהפסדי הון כי החשש מעליית ריביות נמוכות. אני מתכוון לאגרות החוב המדרוגות בדירוג השקעה.

"לדעתי, התהליך הזה יימשך בטווח הנראה לעין וזה משהו המשכי וככל שהמצב הזה יימשך, במציאות של הפסדי הון הוא נמוך וזו סביבה שתומכת בשוק האג"ח ברמה הכללית.
"נתון נוסף שתומך באג"ח הקונצרני הוא, שער השקל הוא אלמנט משמעותי שמשפיע על שוק האג"ח וניתן לראות ששע"ח לא מפוחת למרות שישראל נכנסה להאטה ואפילו צמיחה שלילית, אנחנו לא רואים בריחת הון וזו נקודה חשובה. דבר נוסף הוא, שישראל נכנסה למדדי האג"ח העולמי והיו ביקושים של קרנות סל לאג"ח מקומיות. כל אלה בצירוף שישראל מצליחה להנפיק בחו"ל זה מוריד את הלחץ משוק האג"ח שתומך בשוק המקומי".